ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. האולם הגדול.
ב. משני צדדיו אולם קטן לתפילה ולתלמוד תורה המשמשים כבית מדרש ובהם ניתנים שיעורי תורה והרצאות תורניות ובאחד מהם נמצאת הספרייה של בית-הכנסת.
ג. הפרוזדור, ה"עזרה" בלשון הפוסקים, שממנו נכנסים לאולם הגדול. ולשני האולמות הקטנים לפני הכניסה לפרוזדור ישנו שטח מקורה ובו כיורים לנטילת ידיים, טבלות למודעות בענייני ציבור, כשרות, שיעורי תורה, זמני תפילות וכו'.
לפניו רחבה גדולה ששם מעמידים את הסוכה, עורכים חופות ומקדשים את הלבנה.
והנה זה איזה זמן שהציבור נוהג בחודשי הקיץ החמים לצאת את בית-הכנסת על כל אולמיו לרחבה ולהתפלל שם מנחה ומעריב. נשאלתי אם מותר לעשות כן?
תשובה: לפי שו"ת מהרי"ט (ח"ב, סי' ד') אין קדושת בית-הכנסת לחצר סביב בית-הכנסת, כמו כן לא לגן ופרדס ואצטבאות שמסביבו, אף-על-פי שהם פתוחים לבית-הכנסת. בעקבותיו הולכים ה"משנה ברורה" (סי' ק"ד, קנ"ד סק"ג) "וערוך השולחן" (שם סי' ז'). לפי זה גם לרחבה שלפני הכניסה לבית-הכנסת אין קדושת בית-הכנסת. ולכן אם יוצאים את האולם הגדול ואת שני אולמיו הקטנים והעזרה של בית-הכנסת ומתפללים ברחבה - הרי זה כאילו מתפללים מחוץ לבית-הכנסת. אבל היות שמתפללים ברחבה מחזירים את פניהם בתפילת שמונה עשרה לאותו הצד שאליו מחזירים את פניהם המתפללים בפנים בית-הכנסת כשמתפללים בתוכו - הרי זה דומה, לכאורה, למה שאמרו בגמרא (ברכות ו:) במתפלל אחורי בית-הכנסת ומחזיר פניו לבית-הכנסת, לית לן בה, ומותר לעשות ככה. אבל לאמיתו של דבר הם אינם דומים זה לזה. למתפלל מאחורי בית-הכנסת ומחזיר פניו לבית-הכנסת ישנם שני פירושים: א. הפתחים של בתי-כנסיות שלהם היו פתוחים בכותל מערבי ופונים כנגד ההיכל שעומד בכותל מזרח, ואחורי בית-הכנסת נקרא אותו צד שהפתחים פתוחים בו, דהיינו המערב. וכשמתפל אחורי בית-הכנסת נקרא רשע מפני שני דברים: האחד - מפני שכולם בפנים והוא בחוץ וכו'. ב. אחורי בית-הכנסת היינו אחורי כותל מזרחי שאין שם פתחים וכו'. לפירוש אחד אם פנו פונים כלפי מזרח ולפירוש אחר אם פניו פונים כלפי מערב לית לן בה. אבל לפי שתי הדעות שם עסקינן ביש קהל מתפללים בבית-הכנסת בשעה שהוא עומד מאחורי בית-הכנסת ומחזיר פניו לבית-הכנסת (יעויין ב"בית יוסף", לטור או"ח סי' צ', ד"ה ולא אחורי בית-הכנסת). ולכן אם העומד מאחורי בית- הכנסת ופניו כלפי בית-הכנסת מותר להתפלל ככה, מפני שכאילו הוא משתתף ומתפלל יחד עם ציבור המתפללים בתוך בית-הכנסת. לא כן הוא הדבר בשאלתנו. כאן אין ציבור מתפללים בתוך בית-הכנסת. כל ציבור המתפללים יצא מן האולם הגדול ומן שני האולמות הקטנים והעזרה לרחבה שלפני הכניסה של בית-הכנסת. ואילו הייתה לרחבה קדושת בית-הכנסת, כי אז אפשר היה להתיר לציבור לצאת את בית-הכנסת ולהתפלל ברחבה, כמו שנוהגים לפעמים לצאת את האולם הגדול ולהתפלל באולמות הקטנים של בית-הכנסת. אבל היות ולרחבה אין קדושת בית-הכנסת, ולכן המתפללים ברחבה נחשבים כאילו מתפללים מחוץ לבית-הכנסת. ואם כל הציבור נמצא ברחבה ובתוך בית-הכנסת אין מתפללים בציבור, אין זה מועיל כלל אם הציבור המתפלל ברחבה מחזיר פניו בשעת השמונה עשרה לאותו הצד שהציבור מחזיר את פניו בשעה שהוא מתפלל בתוך בית-הכנסת.
ואם ציבור המתפללים ברחבה נחשב כאילו הוא מתפלל לגמרי מחוץ לבית-הכנסת, הרי זה יכול להיות בכלל מה שאמר ריש לקיש כל מי שיש לו בית-הכנסת בעירו ואינו נכנס להתפלל, נקרא שכן רע (ברכות ח.). הדברים האלה נאמרו על יחיד, כדברי הרמב"ם (בהלכות תפילה פ"ח, ה"א): כל מי שיש לו בית-הכנסת בעירו ואינו מתפלל בו עם הציבור. [ומה נוראים הדברים שנכתבו ב"הנהגות צדיקים" (הנהגות ישרות מבעל ה"פלא יועץ", אות ט"ז): "אמרו רז"ל: מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו. כמה טורח צריך שיטרח האדם כדי שלא לקנות זה השם רע שכן רע של הקב"ה ושלא להיות גורם לו או לבניו להיות נודדים נעים ונדים רחמנא ליצלן מעונש כי קשה טילטולא"]. אז על אחת כמה וכמה שיכולים ליאמר על ציבור שיוצא כולו את בית-הכנסת ומתפלל מחוץ לבית-הכנסת!
ב"ברכי יוסף" (לשו"ע או"ח סי' צ', ס"ב) מעיר: "וכן המנהג הפשוט בתוככי ירושלים עיר-הקודש שהציבור מתפללין בבית-הכנסת במקום שאינו מקורה ורבנן דמתיבתא מתפללין מנחה ומעריב בחצרות בתי-המדרשות".
על זה יש להשיב כי שם עסקינן לא ברחבה הפתוחה משלושת צדדיה, כמו הרחבה שלפני בית-הכנסת המרכזי ב... אלא בחצרות פנימיות המוקפות מכל צדדיהן מקירות בית-הכנסת ובית-המדרש, כמו שראינו בירושלים בעיר-העתיקה לפני חורבנה על-ידי הירדנים. ולכן שם מותר לצאת את בית-הכנסת ואת בית-המדרש ולהתפלל בחצרות, מפני שלחצרות הפנימיות האלה המוקפות קירות בית-הכנסת או בית-המדרש יש קדושת בית-הכנסת ובית-המדרש, וזהו כאילו יוצאים מאולם אחד לשני שבתוך הבית-הכנסת. אבל בשאלתנו הדנה ביציאה של כל הציבור מן בית-הכנסת על כל אולמיו בכדי להתפלל ברחבה שלפני בית-הכנסת שאין בה קדושת בית-הכנסת, יש זילזול בבית-הכנסת הנטוש. ולכן הוריתי שאין להתפלל מנחה ומעריב ברחבה, אלא באחד מאולמי בית-הכנסת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








