ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
אנחנו יצאנו ממצרים לחרות עולם, חרות עליונה, חרות מכל צמצום של תפיסת עולם אנושית. ביציאת מצרים יצאנו למרחב האין סופי של האמונה האלקית בד' אחד.
לא רק יצאנו מהטמטום של האליליות המצרית לאיזה תפיסה אנושית חדשה, אלא התרוממנו. יותר נכון לומר, ד' אלקינו רומם אותנו לתפיסת אמונה על אנושית, לתפיסת עולם אלקית. יצאנו מחושך לאור גדול, מטומאה לקודש עליון.
הקפיצה הזו משעבוד לגאולה מתרחשת אצלנו בכל שנה ושנה בחג הפסח. בכל שנה בחג הפסח מתחדשת בתוכנו גאולת מצרים. הדבר קורה בעולמות הפנימיים של האדם, בנשמתו.
ישנם יחידי סגולה שמסוגלים להרגיש בחושים הגלויים שלהם את ההתרחשות הפנימית הנשמתית הזו. אולם בכלל כולו זה מתקיים בתוך תוכו באופן סמוי, אפילו מהאדם בעצמו.
כל הנהגות הפסח, מצוותיו וחוקותיו כולם, אכילת מצה בשבעת הימים, איסור אכילת חמץ, ליל הסדר וסיפור יציאת מצרים, כל ההנהגות הללו מותאמות התאמה מלאה להתרחשויות הפנימיות הפועלות בימי החג בתוך תוכו של האדם, בעומק נשמתו של האדם מישראל.
ההתעלות הרוחנית בימי החג קובעת בנפש רושם קבוע שיישאר תמיד, גם אחר עבור ימי החג המרוממים. ואינו דומה מצב הנפש לפני החג לאחריו. כן הדבר בפרט וכן הדבר בכללות האומה. עם ישראל יוצא מחג הפסח עם כוחות חדשים, עם עוצמה של קדושה שתרומם את החול ותקדש אותו.
בחג החרות הזה ספגנו עוד מנה של חרות. הוסרה מעלינו עוד קליפה של גלותיות. קליפה של התבטלות בפני אחרים. הסרנו מעלינו עוד שכבה של הערצה עיוורת לכל מה שיש אצל אחרים במדינות המערב או במזרח הרחוק. התחזקנו בהכרת עצמנו, הוספנו ביטחון עצמי בריא וטבעי בערכו של עם ישראל ויעודו הגדול להאיר את אור ד' בעולם כולו.
הגאולה השלמה היא גאולת הגוף והרוח כאחד. אי אפשר שתהיה גאולת הרוח בלא גאולת הגוף, ואי אפשר שתהיה גאולת הגוף באמת, בלא גאולת הרוח. על כן השאיפה לשלמות הארץ שהיא גאולת הגוף והשאיפה לשלמות התורה בכל הופעתה בישראל שהיא גאולת הרוח הם דבר אחד. הם שאיפת הגאולה.
פסח וחג השבועות קשורים זה בזה. יציאת מצרים ומתן תורה חד הם. על כן בצאתנו מחג הפסח חג החרות, הננו מלאי מרץ לפעול למען שלמות גאולתנו ופדות נפשנו, להיאבק למען שלמות ארצנו, לשחרר אותה ואותנו מהתלות באחרים, כי שבים אנו לארצנו שלנו, לארץ אבותינו, ארץ ד', ושבים אנו אל עצמנו, אל נשמתנו ,אל ד' אלקינו ותורתו וד' אתנו ובעזרתו ית' נתגבר על כל המעכבים אותנו בדרך גאולתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
