ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
אנחנו יצאנו ממצרים לחרות עולם, חרות עליונה, חרות מכל צמצום של תפיסת עולם אנושית. ביציאת מצרים יצאנו למרחב האין סופי של האמונה האלקית בד' אחד.
לא רק יצאנו מהטמטום של האליליות המצרית לאיזה תפיסה אנושית חדשה, אלא התרוממנו. יותר נכון לומר, ד' אלקינו רומם אותנו לתפיסת אמונה על אנושית, לתפיסת עולם אלקית. יצאנו מחושך לאור גדול, מטומאה לקודש עליון.
הקפיצה הזו משעבוד לגאולה מתרחשת אצלנו בכל שנה ושנה בחג הפסח. בכל שנה בחג הפסח מתחדשת בתוכנו גאולת מצרים. הדבר קורה בעולמות הפנימיים של האדם, בנשמתו.
ישנם יחידי סגולה שמסוגלים להרגיש בחושים הגלויים שלהם את ההתרחשות הפנימית הנשמתית הזו. אולם בכלל כולו זה מתקיים בתוך תוכו באופן סמוי, אפילו מהאדם בעצמו.
כל הנהגות הפסח, מצוותיו וחוקותיו כולם, אכילת מצה בשבעת הימים, איסור אכילת חמץ, ליל הסדר וסיפור יציאת מצרים, כל ההנהגות הללו מותאמות התאמה מלאה להתרחשויות הפנימיות הפועלות בימי החג בתוך תוכו של האדם, בעומק נשמתו של האדם מישראל.
ההתעלות הרוחנית בימי החג קובעת בנפש רושם קבוע שיישאר תמיד, גם אחר עבור ימי החג המרוממים. ואינו דומה מצב הנפש לפני החג לאחריו. כן הדבר בפרט וכן הדבר בכללות האומה. עם ישראל יוצא מחג הפסח עם כוחות חדשים, עם עוצמה של קדושה שתרומם את החול ותקדש אותו.
בחג החרות הזה ספגנו עוד מנה של חרות. הוסרה מעלינו עוד קליפה של גלותיות. קליפה של התבטלות בפני אחרים. הסרנו מעלינו עוד שכבה של הערצה עיוורת לכל מה שיש אצל אחרים במדינות המערב או במזרח הרחוק. התחזקנו בהכרת עצמנו, הוספנו ביטחון עצמי בריא וטבעי בערכו של עם ישראל ויעודו הגדול להאיר את אור ד' בעולם כולו.
הגאולה השלמה היא גאולת הגוף והרוח כאחד. אי אפשר שתהיה גאולת הרוח בלא גאולת הגוף, ואי אפשר שתהיה גאולת הגוף באמת, בלא גאולת הרוח. על כן השאיפה לשלמות הארץ שהיא גאולת הגוף והשאיפה לשלמות התורה בכל הופעתה בישראל שהיא גאולת הרוח הם דבר אחד. הם שאיפת הגאולה.
פסח וחג השבועות קשורים זה בזה. יציאת מצרים ומתן תורה חד הם. על כן בצאתנו מחג הפסח חג החרות, הננו מלאי מרץ לפעול למען שלמות גאולתנו ופדות נפשנו, להיאבק למען שלמות ארצנו, לשחרר אותה ואותנו מהתלות באחרים, כי שבים אנו לארצנו שלנו, לארץ אבותינו, ארץ ד', ושבים אנו אל עצמנו, אל נשמתנו ,אל ד' אלקינו ותורתו וד' אתנו ובעזרתו ית' נתגבר על כל המעכבים אותנו בדרך גאולתנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












