ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
כשגרתי בארצות הברית, היום השני של חג שבועות היה אחד הימים האהובים עליי ביותר בשנה. הערכתי את החוכמה שבמסורת היהודית שהאריכה את החג ליהודים שחיים בגולה. אך כשאני בישראל וחוגג את חג השבועות יום אחד בלבד, אני נאלץ להרהר בחשיבות החג קצת יותר מהר. כאן לא חוגגים יום שני של שבועות, אבל מה שבא אחרי שבועות יכול וצריך להשפיע עלינו בגישה, בהתנהגות ובאמונות שלנו. אם זה לא קורה, החג עצמו עובר כצל ומאבד מחשיבותו ומהרלוונטיות שלו לחיינו, ואנחנו מחמיצים את ההזדמנות שבאה אתו.
העיסוק בתורה איננו עניין חד פעמי. אולי משום כך התורה עצמה לא מדגישה את חג השבועות כיום שבו ניתנה התורה לבני ישראל בהר סיני לפני 3,382 שנה. התורה היא "חיינו ואורך ימינו", ולכן לא מציינים לה יום מיוחד. התורה היא גורם קבוע ומתמיד בחייהם של היהודים. היא מדריכה אותנו כל הזמן ומאתגרת את חיי היומיום שלנו. היא תובענית תמיד, חודרת למחשבות הכמוסות ביותר שלנו ומתפשטת גם להתנהגות ולאורח החיים המוחצן שלנו. בחיים לפי התורה אין מקום להפסקות או להזנחה, לתקינות פוליטית או לחשיבה מרושלת. משה רבנו אומר במזמור המפורסם שלו שהחיים עצמם עוברים כצל, כמו חג השבועות. בלי מיקוד ומטרה ובלי מסירות ותעוזה, החיים עצמם הופכים להזדמנות שהחומצה.
לפיכך המסר של חג השבועות טמון יותר במה שבא אחריו ולא כל כך ביום עצמו. בתקופת בית המקדש חג השבועות הוארך, כביכול, לעוד שבוע, כדי לאפשר לאנשים להביא את קורבנותיהם למקדש. היה מאמץ מודע של התורה ללמד את העם היהודי שחג השבועות הוא בעצם חג רציף ולהבהיר לנו שמכל החגים בשנה זה חג שלא מסתיים לעולם, מפני שהוא המקור של "חיינו ואורך ימינו". שבועות הוא רק יום אחד מתוך 365 ימים, אבל הזיכרון שלו נמשך גם בשאר 364 הימים האחרים בשנה.
לא פעם ציינתי ששבועות הוא החג הנשכח בקרב יהודים רבים בתפוצה. שם הוא נעלם כמעט לגמרי מהחיים היהודיים מחוץ לקהילה האורתודוכסית. הוא הפך לסמל לפגעי ההתבוללות ונישואי התערובת ולניכור שקיים בעולם היהודי המודרני שסובל מבעיות של זהות ומבורות תהומית בכל הנוגע לתורה ולערכיה.
כאן, בישראל, כל היהודים מודעים לקיומו של חג השבועות, גם אלה שמחללים אותו. התורה והשפעתה הם עדיין חלק חיוני בחיים היהודיים כאן. לימוד תורה ועיון בנושאים יהודיים בעליי עניין וערך בליל שבועות הגיע חוצה את כל המגזרים והשכבות בחברה הישראלית. חילוניים ודתיים, חרדים ורפורמים, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים - כולם מקיימים לימוד בליל שבועות. אם כך, יש לתורה כאן השפעה על כולם, בדרגות משתנות, כמובן, של ידע והתייחסות.
בארצות הגולה שבועות הוא חג שיהודים רבים פשוט מתעלמים מקיומו, ולכן הוא לא יכול לתרום לרציפות בחיים ובמערכת הערכים של היהודים שם. קשה לראות איך המצב הזה יכול להשתנות באופן משמעותי בעתיד הקרוב. עם זאת, חג שבועות תמיד הצליח להקסים את העם בישראל. ראוי שנהיה אסירי תודה לקב"ה, שנתן לנו חג שבועות נצחי שנמשך כל השנה כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
