ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
חלק ראשון - המשנה - קבוצות שאין להם עוה"ב
א.האפשרויות השונות:
1. האם יש להם עוה"ב.
2. האם נידונים.
מה ההבדל -
לפי הרמב"ם - עוה"ב - עולם הנשמות, ונידונים - גהינום.
לרמב"ן - עוה"ב - הצד הטוב של תחיית המתים, נידונים - הצד הרע של תחיית המתים (רש"י) /גיהנום (יד רמה קג:).
ב. הקבוצות:
דור הפלגה, מרגלים - אין עוה"ב.
דור המבול, דור המדבר (לת"ק), עדת קורח (לת"ק) - אין עוה"ב ולא נידונים. [ר"א - לדור המדבר ועדת קורח יש עוה"ב].
אנשי סדום - ת"ק - אין עוה"ב אך יש דין, ר' נחמיה - אין דין. ("על כן לא יקומו רשעים במשפט").
חלק שני - המבול ונח
א. דין דור המבול - הדעות והמקורות
1. במשנה (אין עוה"ב) + ר"י בן בתירא (לא חיים ולא נידונים) - לא ידון רוחי באדם לעולם.
2. ר"ע (אין להם עוה"ב) - וימח את כל היקום... וימחו מן הארץ.
3. ר' מנחם ברי"ס - קמים לתחייה ונידונים מיד (נשמתם שורפת את גופם).
[ודרך אחרת ללמוד שאין להם עוה"ב מ"לא ידון רוחי" - שנשמתם לא חוזרת לנדנה (תחיית המתים)].
ב. חטאי דור המבול
A. הגורם לחטא והעונש במים
1. ת"ר - דור המבול חטאו מתוך גאות ליבם:
ת"ק - חטאו מרוב טוב, עד שכפרו בצורך שלהם במים מהקב"ה, ולכן נענשו במים.
ר' יוסי - חטאו מתוך הסתכלות העיניים (שראו את רוב טובתם, והולכים אחרי עיניהם) - לכן נענשו במים שיוצא ממעיין (שהעין דומה למעיין).
2. עוד על הקשר בין החטא לעונש - רי"ח - חטאו ב"רבה רעת האדם" ולקו ב"תהום רבה".
B. חטאי דור המבול
1. עריות - כי השחית כל בשר את דרכו - רי"ח - הרביעו את כולם על כולם [החיות לא חטאו, אך נבראו לצורך האדם ולכן גם הם הושמדו (מלבד הדגים)].
2. גזל - "כי מלאה הארץ חמס מפניהם, הנני משחיתם..." - רי"ח - נחתם דינם על הגזל (מכאן למדים על חומרתו).
ישעיהו - "החמס קם למטה רשע..." - החמס עומד מול ה' ואומר שאין שום צורך בדור זה וכביכול רוצה להכותם.
ואגב, נלמד שגם נח היה בדין, אך ניצל.
ואגב - ג. מחשבת ה' אחרי המבול
"כי ניחמתי כי עשיתים" - דורשים את זה על מחשבת ה' אחרי המבול: רב דימי - טוב שהרגתי את בני האדם. א"ד- ה' מתחרט שהרגם.
ד. צדקותו של נח
"ונח איש צדיק תמים היה בדורותיו" - רי"ח = דווקא בדורותיו (כמו יין בין חומץ), ר"ל - אפילו בדורותיו (כמו בושם במקום הטינופת).
ה. התוכחה של נח לאנשי דורו
איים עליהם - גופותיכם יצופו על המים ותהיו דוגמא לקללה.
תגובתם - 1. אדישות (ממילא ה' מחכה למות מתושלח). 2. בזים לנח ואומרים שיש להם דרכי התגוננות ממבול של אש/מים (ונח עונה להם שהמים יהיו רותחים וסמיכים כשכבת זרע (שבזה חטאו) ומזה לא יצליחו להתגונן).
ו. למה היו 7 ימים לפני המבול
1. לחכות לאבלו של מתושלח.
2. לרמז לכך שה' שינה מסדרי בראשית (והשמש זרחה במערב).
3. עוד הזדמנות לעשות תשובה.
4. רמז לעולם הבא, שנתן להם לטעום שידעו מה הם מפסידים.
ז. הבהמות שלקח היו כאלו שהיו רק עם בני מינם (מי שלא התאים התיבה לא הכניסה, ואלו שהתאימו באו מעצמם).
ח. מבנה התיבה - סוג העץ - גופר, תאורה - צהר (אבן טובה), גג משופע, שלוש קומות (זבל, בהמות ובנ"א).
ט. העורב - העורב מתלונן ששולח אותו שהרי אם יקרה לו משהו לא יהיו עורבים, וחושד בנח שרוצה את אשתו, ונח עונה שאפילו על אשתו שלו לא בא בתיבה כי נאסרו בתיבה בתשמיש (ושלושה חטאו ונענשו - כלב, עורב, וחם בן נח (הוליד את כוש)).
י. היונה - 1. גרה עם בני האדם. 2. התפללה לקבל מזון מה' ולא מבנ"א.
יא. האכלת החיות - שם בן נח מספר לאליעזר על הקושי בהאכלת החיות את האוכל שמתאים להם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
