ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- תמוז
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו."
בפירושו לפסוק הראשון בתורה והנמקת 'פתיחתו' בבראשית, מניח רש"י את יסודות הפוליטיקה היהודית המעצבת את הטיעון שלנו לזכותנו על 'השטחים-הכבושים'.
אלא שההסבר בכללותו תמוה עד מאוד, שהרי טענתם של האומות אין לה כל יסוד מוצדק: היא חסרת בסיס-עובדתי, שהרי הכנעני הוא ש"היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם , שבחלקו של שם נפלה כשחילק נח את הארץ לבניו" (רש"י לך לך יב, ו), והקב"ה הבטיח לו 'החזרת שטחים': "עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם" – הרי שטענתם טענת 'קוזק הנגזל'...;
וגם נעדרת היא צדק-היסטורי, שהרי לא זו בלבד שכך דרכו של עולם שאומה כובשת חבלי-ארץ מאומה אחרת, אלא שגם על פי תפיסת התורה, 'כיבוש מלחמה' אינו נחשב ל'גזל'. שלכן לא מצינו בתנ"ך, שאומה כובשת נענשה על 'גזל-שטחים' (אף שאיסור הגזלה הוא משבע מצוות בני-נוח). כנראה משום שכדור הארץ הוא אוניברסאלי ואין לאף אומה קנין עצמי בו, אלא כמושבים באוטובוס ציבורי, אמש היה זה מקומך והיום זה מקומי...
מה גם שהכיבוש היה משבעה גויים שנשמדו, ואילו אומות העולם שלאחריהם לאו בעלי דברים דידן הם,
אם-כן מה ראתה התורה להגיב לטענת האומות הלזו המופרכת בתכלית?
גם ניסוח המבנה הלוגי בתשובת בני ישראל "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" נראה כתמוה, שהרי מה ש"הוא בראה" זו הסיבה ל"כל הארץ של הקב"ה היא" היה מתאים לומר "הקב"ה ברא את הארץ והיא שלו" ולכן "נתנה לאשר ישר בעיניו", ולמה הפך רש"י את הסדר?
מה גם שיש כאן חזרה מיותרת, תחילה בכללות: "ונתנה לאשר ישר בעיניו" ואחר כך בפרטות: "ברצונו נתנה להם וברצונו . . ונתנה לנו", מהו עניין הכפילות?
•
מבאר הרבי זי"ע: לולי תשובת התורה היה 'צדק' בתביעת האומות. אינו דומה אופן כיבושי המלחמה בהיסטוריה האנושית שאינם נחשבים ל'ליסטיות', לאופן כיבוש ארץ ישראל על-ידי עם ישראל.
כל כיבוש צבאי, תוקפו כקנין בו מהות-ה'חפצא' הנקנה אינה מושפעת ואינה משתנה עקב הרכישה. השינוי הוא שינוי זמני ברשות-השימוש של ה'גברא' בלבד. כשגרמניה כבשה חלקים מצרפת, אין כברת ארץ זו שייכת במהותה לכובש, שהרי במתקפת-נגד עלולה היא מחר לחזור ולהיות של הכובש הצרפתי. הוי אומר: כל שטח מכדור הארץ, פוטנציאלית יכול להיות שייך לכל אומה ואומה לכשתכבשנו.
לא כן כיבוש ארץ כנען על-ידי עם ישראל. כיבוש זה פעל בה שינוי-מהותי בהופכו אותה מ'תועבת ארץ כנען' ל'ארץ-הקודש' [גם בלע"ז נקראת היא 'הולי-לנד'...]. על-ידי כיבוש זה היא נקנתה 'קנין-עצמותי' לעם ישראל באופן שמעתה אינה יכולה להיות שייכת לאף אחת מהאומות . [כשייכות הבן לאמו, שהיא שייכות מהותית ולא נרכשת וחולפת].
וגם כאשר הם עליה, הרי "ושממו עליה אויבכם (בו בזמן שהם) היושבים בה" (ויקרא כו, לב), כדברי הרמב"ן הידועים.
הוי אומר: חלק זה של כדור הארץ הופקע עולמית משייכותו האוניברסאלית בפוטנציה לאנושות כולה.
ולכן תביעה זו אינה רק תביעתם של שבעת עמי כנען, (שהרי כנ"ל, הם כבר הושמדו; וגם, הרי הם עצמם כבשוה מאתנו ואחר-כך בסך הכל כבשנוה חזרה, וכך דרכו של עולם), אלא זו תביעתה של האנושות כולה: הייתכן ש'כיבוש-צבאי' יפעל לנצח? כיצד בני-ישראל 'גוזלים' את הארץ לצמיתות?
על כך עונה התורה: קניין מהותי ונצחי זה, אינו תוצר של מעשה הכיבוש האנושי, אלא 'הקנייה' אלוקית. כיוון ש" כל הארץ (במהותה ועומקה) של הקב"ה היא" – לכן ביכולתו להעניקה מהותית ולצמיתות.
אלא מאי, יקשה על הקב"ה: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"?! הלא בתחילת הבריאה כל העולם כולו הייה שייך בפוטנציה לכלל האנושות, כזכות בסיסית של נבראי תבל, והייתכן שלפתע 'יפקיע' הבורא את 'זכויות-האדם' הבסיסיות?...
ממשיכה התורה לפתח את הנימוק: "הוא בראה ונתנה [תיכף לבריאתה] לאשר ישר בעיניו" הלא המה בני ישראל עמו [שהרי לא יעלה על הדעת שאי-פעם היה זה "ארור כנען" מי ש"ישר בעיניו"...]. הא למדת, שמעולם לא היה חבל ארץ זה שייך למכלול האנושות, אלא תיכף לבריאתו נברא כשייך מהותית לעם ישראל!
אלא ש'הקנייה' זו הייתה רק 'בכוח' ובהעלם [" כוח מעשיו הגיד לעמו"], ואילו במישור הגלוי התווה הקב"ה את שלבי-המעבר של ארץ זו לרשותם של ישראל בשני-שלבים המשלימים את אותו 'רצון': בתחילה "ברצונו נתנה להם" – על מנת ובשביל שאחר-כך יהיה – "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" באופן של כיבוש ומלחמה.
הצורך בשלבים אלו הוא, בכדי ששייכותנו האמיצה לארץ ישראל לא תהיה באופן של 'נהמא דכיסופא' בלבד, אלא תבוא גם על-ידי עבודתנו. לשם כך היה צורך ב"נתנה להם" ואחר-כך כיבושנו מידם. אלא שקניין כיבוש זה, רק חשף את הקניין-העצמי שלנו בארץ משעת בריאת בראשית, הרי שאין כאן שום 'קיפוח'...
•
הצבת טיעון זה בראשיתה של תורה, רומזת שגם בלימוד התורה קיים עיקרון זה. שהרי "למה הולד דומה במעי אמו . . נר דלוק על ראשו . . ומלמדין אותו כל התורה כולה . . וכשנולד בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה" (נדה ל, א). וידועה השאלה: מה טעם להשקיע תשעה חדשי לימוד 'מלאכיים', אם אחר-כך מוחקים לו את הדיסק?...
אלא שהקב"ה רצה להקנות לנו את 'מהותה-האלוקית' של התורה, שאינה נתפסת בלימוד אנושי רגיל. ורק המלאך, הוא המטמיע אלוקיות זו בתודעת הנשמה תיכף עם ירידתה לעולם [הוא בראה ונתנה ] בטרם התלבשה כליל בגוף. [וזהו סוד "נר (הנשמה) דלוק על ראשו" בבחינת 'מקיף']. ברם, כדי שלא תהא זו 'מתנת חינם', משכחים ממנו את הפן-הגלוי של הידע האלוקי הזה, ומעתה עליו להתייגע בכוחותיו השכליים-אנושיים ו'לכבוש' את הסוגייה. ברם, הכיבוש השכלי אינו אלא חשיפת השייכות המהותית לאלוקיותה של התורה הטמונה במעמקי ראשית-הווייתו של הוולד.
כשם שזה בלימוד התורה כך הוא גם בעבודת השם זו תפילה, שתכליתה לפעול "כיבוש שבעה מידות רעות" [המקבילות ל"שבעה גויים"] על-ידי שהנפש האלוקית [המקבילה לעם ישראל] תחדור ל'ארציות-הכנענית' ותהפוך אותה לקדושה. לא רק מתוך התגלויות פתע של עיתות רצון בהם "נגלה עליך מלך מלכי-המלכים" באתערותא דלעילא, אלא גם באופן של כיבוש ומלחמה חזיתית היוצרת 'מגע' עם שבעת המידות רעות ומכניעה אותם על-ידי השלטת התבוננות המוח על הלב .
גם במישור זה זועקת 'הארציות החומרית' חמס: "ליסטים אתם", לא די לכם ביהדות-הנשמה? בעולמה הרעיוני של התורה? הגם לכבוש את הנפש הבהמית עמי בבית??? ותשובת התורה היא: כל בריאת החומריות והנפש-הבהמית הייתה מלכתחילה "בשביל ישראל", על מנת שיכבשוה, אלא שבשלב ראשון "נתנה להם" [שהיצר הרע בא לאדם "משעה שננער ממעי אמו"], כדי שלאחר מכן 'יכבוש' היהודי בבחירתו ויגיעתו העצמית את 'ארציותו-הכנענית' ויגלה בה את שורשה ותכליתה האמיתית.
זוהי תמצית תורת החסידות וביטוייה בספר התניא, לא להסתפק בעבודת האמונה השמיימית שבתורשת הנשמה-האלוקית, אלא לכבוש [תחילה כ'מכבש' ולאחר מכן "כבוש כמבושל דמי"] את הנפש הבהמית, דבר המתאפשר רק על-ידי עבודת ההתבוננות בחב"ד, כפסק הרמב"ם בסוף הלכות תשובה: "אינו אוהב את הקב"ה אלא בדעת שיידעהו, וכפי הדיעה תהיה האהבה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








