ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימי בית ראשון, המפגש של עם ישראל עם אלוקים היה מאד ברור, פריצת המסגרת הטבעית לא היתה חזון נפרץ ונוכחות ה' היתה מורגשת בכל פינה, אם זה במקדש בניסים הגלויים שבו, או בדבר ה' הנישא בפי הנביאים ביחס לכל שאלה המתעוררת בחיים השוטפים לכלל ולפרט.
ברבות הימים עמ"י חטא, ההרגל לפגוש את אלוקים מחוץ לחיים הנורמלים לימד אותו כביכול, שלחיים הפשוטים אין קשר עם אלוקים, הוא נמצא בניסים, בהתגלויות מיוחדות, אך לא בחיינו אנו. מתפתחת גישה האומרת חייה את חייך כפי ראות עיניך, אך אל תשכח לרצות את האל במקומות בהם צריך להפגש אתו כמו במקדש וכדו'. הנביאים צועקים עשות משפט! אהבת חסד! לחיות חיים אלוקיים ערכיים, אך הפער בין אלוקים לחיים גדול מאד...
גלות
העם החוטא גולה מארצו, עכשיו אין ניסים, אין שום תחושה של מפגש עם אלוקים, החיים אפלים ומשעממים.
סיפור המגילה
מלבד החיים הקשים מצד עצמם מתרגשת עליהם צרה נוספת, המלך צווה להשמיד את כולם... המצב קשה, אין למי לפנות, והאלוקים? הרי עזבם זה מכבר לדעתם!
והנה בתוך החיים עצמם, ללא כל פריצת מסגרות מיוחדת, מתרחש משהו שברבות הימים הופך את כל התמונה הקשה על פיה, בלי ניסים, בלי ברקים ורעמים. אט אט נרקמת המציאות והאבל נהפך לששון, וליהודים היתה אורה ושמחה!
נס פורים הווה שיעור גדול לעמ"י, החיים אינם מחוץ לחשבון, המהלך האלוקי כולל אותם ורוקם אותם ביד אומן כפי התוכנית הנדרשת.
מה אתנו?
נס פורים מלמד אותנו לתת אמון בחיים, חיי החול אינם מנותקים מהקודש אלא אדרבה מונהגים על ידו ומוציאים אותו לפועל.
גישה זו נכונה בשני מישורים.
1: החיים אינם הפקר, הקב"ה משגיח ומנהל אותם כראוי.
2: חיי החול מופיעים את הקודש, וממילא איננו מתנגדים להתפתחותם והרחבתם. אדרבה, כל הרחבה שלהם מגדילה בעצם את הקודש השוכן בם. כפי שכתב הרמח"ל ז"ל במידת הקדושה במסילת ישרים בהפרש בין הפרוש הטהור לקדוש ואלו דבריו:
ותראה עתה ההפרש בין הטהור לקדוש: הטהור, מעשיו החומריים אינם לו אלא הכרחיים והוא עצמו אינו מתכוון בהם אלא על צד ההכרח ונמצא שעל ידי זה יוצאים מסוג הרע שבחומריותם ונשארים טהורים אך לכלל קדושה לא באו כי אלו היה אפשר בלתם כבר היה יותר טוב.
אך הקדוש...מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה 1 .
כמובן מדובר במדרגת הקדושה, שהיא נעלה מאד מחיינו אך יש לדעת שהיא קיימת, כלומר לדעת את האמת על חיינו גם אם אנו עדיין לא התעלינו למדרגה שחושפת את כל הקדושה שבהם.
מלבד זאת, לחיינו הצבוריים יש לה משמעות רבה כפי שכתב מרן הראי"ה זצ"ל באורות:
בכל דרכיך דעהו שהיא פרשה קטנה שכוללת כל גופי תורה ,שיוצאת אל הפועל ביחידי סגולה, נחלת הכלל היא באמת. כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקנין ותשוקותיו, העשר והכבוד הממשלה וההתרחבות בישראל ממקור הקדש הם נובעים. 2
כך נבין גם את מושג התשובה וכן כתב הרב: 3
...שלמותם של החיים היא דוקא עם המשך התגלותם על פי טבעם העצמי... התשובה מתקנת את הקלקול ומחזירה את העולם ואת החיים למקורו דוקא בגילוי יסוד עצמיותם העליון עולם החירות ועל שם כך מכנים שם ד'- אלוקים חיים.
תחפושת ושכרות בפורים
אנו מתחפשים בפורים כדי לבטא שכשם שאנו מכירים שתחפושתו של האדם אינה מהותו, כך חיינו אנו אף על פי שמוסתרים הם בכל מיני הסתרות, מהם כולם יתקלס עלאה, (בשני המובנים שציינו לעיל).
אנו משתכרים בפורים ומבטאים בכך את האמון המלא שיש לנו בחיים כמו שהם בלי הביקורת של השכל.
השלכה מעשית
יסודות אלו אינם היסטוריה בלבד,כמבואר בדברי הנצי"ב: 4
וכלל גדול הוא שבאותו יום שנברא אותו דבר מסוגל זה היום גם לדורות להתחזק יותר.
יש באפשרותנו ביום זה יותר מבשאר ימים, להחשף לנשמתינו, להתקרב לחיי קדושה טבעיים יותר ובעז"ה נעשה ונצליח.
^ 1.מסילת ישרים פרק כו'.
^ 2.ישראל ותחיתו פרק ג'.
^ 3. אורות התשובה פרק ה' סעיף ו'.
^ 4.העמק דבר לשמות פרק יב' פס' ב'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









