ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא פעם חשבתי שיש למשחק הבייסבול תכונות מטפוריות שדומות מאוד לחיים. זה משחק שדורש מיומנות עצומה ומוליד תסכול עצום. שחקן שמצליח רק 30 אחוז מהזמן נחשב לכוכב במשחק הזה. זה משחק של ניואנסים ודקויות, של ס"מ לכאן או לכאן ושל אירועים מפתיעים ובלתי ניתנים לחיזוי שלא יוצרים שום דפוס. זה גם משחק שאין לו מגבלת זמן. המשחק עצמו נמשך בדרך כלל קרוב לשלוש שעות עד שהוא מסתיים, אם כי הוא יכול להיות קצר יותר ופעמים רבות הוא גם הרבה יותר ארוך. בניגוד לענפי ספורט אחרים, הוא לא פועל תחת עריצות השעון, לכן יש לו קצב משלו שמשתנה לעתים קרובות. זה משחק איטי עם התפרצויות סוערות מדי פעם בפעם. גם עונת המשחקים ארוכה מאוד, לפחות כפליים מזו של כל ענף ספורט חשוב אחר. זה ספורט שמתגמל הצטיינות של הפרט, אבל מצריך משחק קבוצתי.
אין ספק שבכל התכונות האלה הוא מחקה את החיים עצמם, ואולי זה מה שמושך את הצופים שמוכנים לשלם את מחיר הכרטיס.
המשחק שנכחתי בו לא היה מסעיר במיוחד או משוחק היטב. אבל נכדיי נהנו ממנו מאוד, ולכן גם אני יצאתי ממנו לגמרי מרוצה. סבא צריך תמיד להיות מסוגל להראות את הצד הקליל יותר שלו לדורות הבאים. בעולם שלנו היום זה נקרא "התחברות".
התבוננתי במשחק אמנם, אך מחשבותיי נדדו לעניינים כבדי משקל יותר. היכולת לשבת ולצפות במשחק ארוך עד התוצאה הסופית היא התכונה שנמצאת בלבן של סוגיות רבות בחיינו האישיים והלאומיים. אנחנו משתוקקים להחלטות בן-רגע ולדברים ברורים מיד. "עכשיו" היא מילת המפתח אצל מגזרים רבים בחברה שלנו. הנכדים שלי לימדו אותי שלא יוצאים מהמשחק לפני שהוא מסתיים באופן רשמי, ולא משנה מה הפער בין הקבוצות בשלבים מוקדמים יותר במשחק.
המשל הידוע על הארנב והצב נכון לא רק כשמדובר בבייסבול אלא גם כשמדובר בחיים עצמם. שלמה המלך ניסח זאת יפה כשכתב שבמרוץ לא תמיד מנצח המהיר. את הבעיות שמטרידות את העולם היהודי היום לא יזיק אם נראה בפרספקטיבה ארוכה יותר.
את התפקיד של בית המשפט העליון בישראל בעניינים דתיים, אם צריך להיות לו תפקיד בתחום הזה בכלל, צריכה לקבוע פרספקטיבה עמוקה יותר, ולא פרובוקציות שמעוררים תיקים אקראיים. זה נכון גם לגבי ההבנה העמוקה יותר של מקום הדת ב"מדינה היהודית הדמוקרטית" והחילונית. גם הנעת "תהליך שלום" עם אינספור הצעות פיתרון בנוסח "שתי מדינות לשני עמים" שאיש לא מצליח ליישם כבר תשעים שנה מצריכה פרספקטיבה והשקפה ארוכת טווח באשר למעשיות של הפיתרונות האלה ולשאלה אם הם באמת בני קיימא.
החיים בכלל והחיים היהודיים בפרט הם משחק ארוך מאוד. כל עוד המשחק לא מסתיים רשמית, כביכול, אין לנו יכולת להעריך נכון מי ניצח ומי הפסיד, להבדיל בין מדיניות נבונה להחלטות אוויליות, ולהבחין בין מעשים נמהרים לתגובות מדודות. מאחר שכמו בבייסבול, לסוגיות האלה אין מגבלת זמן, ברור שאנחנו משחקים כאן משחק ארוך.
משום שתוחלת החיים שלנו מוגבלת וסופית, מטבע הדברים אנחנו נוטים למהר. אנחנו עורכים מיני תוכניות חומש ובונים תחזיות גרנדיוזיות ביחס לעתיד שעליו איננו יודעים דבר. אנחנו שוכחים שחוק התוצאות הבלתי מתוכננות נמצא בכל מקום בחיינו, האישיים והלאומיים. אנחנו קצרי רוח להגיע לסופו של המשחק, לאחר שאיבדנו את פליאת הילדות מהתבוננות פשוטה במה שמתרחש לנגד עינינו, בלי קשר לתוצאה הנראית ברגע נתון.
החיים היהודיים, עם כל הריגושים וההתרגשות, השעמום והשיממון, הבלתי סביר והקבוע, הם משחק ארוך מאוד. התבוננות בהם מהפרספקטיבה הזאת יכולה לעזור לנו להגיע להתייחסות אופטימיות יותר למה שאנחנו רואים בחיינו. כמו שאמר פעם חכם הבייסבול הגדול, יוגי ברה, "זה לא נגמר לפני שזה נגמר!".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
