ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מספרים על הרב הראשי לישראל מרן הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שבזמן מלחמת העולם השניה כאשר הגרמנים התקרבו לארץ-ישראל בקיץ ה'תש"ב, הוא אמר כי אין לפחד, כי מקובלים אנו שלא יהיה עוד חורבן שלישי. והרב הרשל שכטר מספר בספרו שבזמן מלחמת השחרור רצה הגרי"ז סולוביצ'יק ז"ל לעזוב את ירושלים ולעבור לשוויץ ובא אצלו הרב הרצוג והתווכח אתו שלא יעזוב את הארץ שאין לפחד מפני המלחמה, וטען שקבלה בידינו שלא יהיה עוד חורבן שלישי בארץ. הגרי"ז ענה לו שיש בידו קבלה מאביו שכאשר יורים צריכים לברוח. נראה שכוונתו היתה שאמנם קבלה בידינו שלא יהיה חורבן, אבל אין בכלל זה שלא יֵהרגו יחידים ועל כן רצה לברוח.
מקור לקבלה זו נמצא בדברי הרמב"ן בספר הגאולה, שם הוא אומר ששתי התוכחות שנאמרו בתורה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא מכוונות כנגד שני החורבנות והגאולות מהם, וכך מוכח היטב בפרשות. בפרשת בחוקותי נאמר "להפרכם את בריתי" והזכיר בה במות וחמנים וגילולים כי היו עובדי עבודה-זרה והעונשים עליהם הוא בואה של "חרב וכו'" וגלות, ואמר "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי הושמה תשבות", והיו שנות הגלות כשנים שבטלו השמיטה. ובגאולה ממנה אינו מבטיח אלא שיזכור ברית אבות, ולא מזכיר שיאסוף את נדחיהם, ואכן לא שבו אלא מקצת, רק שבטי יהודה ובנימין. הרי שמוכח שהתורה דיברה בתוכחה זו על חורבן הבית הראשון והגאולה ממנו.
בתוכחה בפרשת כי תבוא נרמז על הגלות האחרונה והגאולה ממנה. לא נאמר בה קץ וקצב זמן הגלות ולא נזכר שיעבדו עבודה-זרה, אלא נאמר, אם לא תשמע בקול ד' אלקיך לשמור ולעשות את כל מצוותיו וחוקותיו, כי חטאו רק במקצת חטאים ולא עבדו עבודה-זרה. ובגלות נאמר, "והפיצך ד' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ", וזה מה שקרה בגלות האחרונה. ונאמר בגאולה ממנה, "והיטיבך והרבך מאבותיך", שתהיה גאולה שלמה של כל העם. וכן נאמר שיכרת ויכלה המגלים אותנו, שנאמר "ונתן ד' אלהיך את כל האלות האלה על אויבך ועל שונאך אשר רדפוך", והנה אויבך ושונאיך רמז לשתי האומות אשר ירדפו אחרינו (עֵשו וישמעאל).
הווה אומר, בתורה נכתב על שני חורבנות, והגאולה מחורבן השני היא הגאולה השלמה שאין אחריה עוד חורבן.
ומנין שכעת התחילה הגאולה האחרונה? זה מפורש בגמרא במסכת סנהדרין דף צח.: "אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא'". ומפרש רש"י: "'מגולה מזה' - כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר".
אכן זה קרה. מאז החל עם ישראל לשוב לארץ-ישראל והוקמה מדינת ישראל. ארץ-ישראל בבניינה ולא בחורבנה שזרים שולטים עליה, אלא היא בשליטת עם ישראל, ומובטחים אנו בהמשכה של הגאולה, עד לגאולה השלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











