ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
"וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְקֹוָק בַּעֲדַת קֹרַח".
נשאלת השאלה מה הקשר בין שאלת הירושה של נחלתו למחלוקת קרח ועדתו.
בפרשת בלק, בשבוע שעבר, הבאנו את הדעה כי למשה רבנו היה דין מלך שנאמר:
"יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ".
נחלקו רבותינו בברייתא: "תנו רבנן: הרוגי מלכות נכסיהן למלך, הרוגי בית דין - נכסיהן ליורשין. רבי יהודה אומר: אף הרוגי מלכות נכסיהן ליורשין" (סנהדרין דף מח ע"ב).
כדעת תנא קמא מוסברת בתלמוד הירושלמי בשם רבי תנחומא, העדפתו של יואב להיות נידון בסנהדרין בדין רוצח ולא לההרג בידי בניהו בן יהוידע מדין מורד במלכות שלמה וז"ל: "א"ר תנחומא לסנהדרין ברח כהדא דתני הרוגי ב"ד נכסיהן ליורשין הרוגי מלכות נכסיהן למלכות אמ' יואב מוטב שאיהרג בבית דין ויירשוני בני ואל יהרגיני המלך ויירשני"
(מכות פ"ב ה"ז).
גם הרמב"ם פסק כתנא קמא: "כל הרוגי מלכות ... וממונם למלך" (ה' אבל פ"א ה"ט).
לפי דעה זו קל להבין מדוע קיבל אחאב את כרמו של נבות היזרעאלי לאחר שאיזבל שכרה עדי שקר שהעידו עליו כי מרד במלכות.
אם כך, מסביר בעל ה"משך חכמה" שבנות צלפחד ה"חכמניות" מדגישות כי אביהם לא מרד במלכותו של משה וממילא משה איננו יורשו והן זכאיות לתבוע את נחלתו.
(במאמר מוסגר נביא את שיטתו כי בכל מקרה משה לא היה לוקח את רכושו של צלפחד, כי הקפיד שלא להנות מכספי ציבור גם כשהגיעו לו על פי דין. לכן גם לא נהנה מכספי המורדים בעדת קרח והם ירדו שאולה עם רכושם).
זכותו של המלך להרוג את המורדים במלכותו איננה מוטלת בספק. זכות זו מעניקה לו גם את רכושם של המורדים. נשאלת השאלה האם המלך יכול ל"דלג" על שלב "עונש המוות" ולהחרים את רכושו של המורד גם בלי להורגו?
לבעל ה"מנחת חינוך" (מצוה תצז), הדבר פשוט שכן בקל וחומר, אם המלך "זכאי" להרוג כל שכן שהוא רשאי לזכות בממון.
אבל ב"שיעורי ר' דוד" (סנהדרין אות תקעב) הקשה על דבריו:
א. מדוע הרמב"ם הביא דין זה רק בהלכות אבל ? משמע מכך שירושת המורד היא תוצאה של הריגתו ולא זכות שעומדת בפני עצמה.
ב. לפי הירושלמי מה הרויח יואב בבריחתו לבית הדין, עדיין שלמה היה יכול להחרים את רכושו? עוד קשה מדוע היה צריך אחאב לרצוח את נבות הרי היה יכול לקחת את כרמו אחרי שהוכיח שהוא מורד במלכות?
מכל זה מוכח כי אין למלך "זכות" ברכושו של המורד אלא שהוא יורשו אך ורק אם הרגו.
כיצד נשיב על הוכחתו הנגדית של ה"מנחת חינוך"?
נסביר כי הלכה זו באה להגן על רכוש האזרחים מפני השלטון. אם אכן היה המלך יכול לשלוח את ידו ברכושם של אזרחיו במקרה שהיה מכריז עליהם כמורדים מלכות, ה"פיתוי" לעשות זאת היה גדול. התירוץ היה: "בסך הכל מדובר בכסף".
אבל אם הדרך אל כיסו של האזרח עוברת דרך "ההכרח לרוצחו" קודם הירידה ל"ירושתו", גם שלטון מושחת ירתע מכך.
מעיון בפרשת בנות צלפחד הרווחנו גם פרק נוסף בלימוד הלכות שלטון וסמכויותיו.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לשלטון שילך בדרכו של משה,
שלטון שהנאה מכספי ציבור איננה כלולה ב"זכויותיו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
