ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ויעוין בשו"ת מהרשד"ם [חו"מ סי' קמ"ו] שאחר שהביא דברי הרמב"ם [הל' שלוחין פ"א ה"א] והטור [סי' קפ"ב] שכתבו שמינוי שליחות אינו צריך קנין, אלא באמירה בינו לבין חברו חלה השליחות, הוסיף עוד ואמר: וא"כ יפה כח הכתיבה מהדיבור ודאי, ואחר שכתב בכתב ידו לשליח, ומינה והרשה ונתן לו כח יפה ויכולת מספיק, יש עליו לקיים כל מה שכתב בכתב ידו, וכל שכן וק"ו כאשר הוא דרך התגרים לעשות מעשיהם ע"י כתבים וכו', למדנו שמי שכותב לחברו שיעשה כך וכך, וחברו עשאו, המעשה קיים, ואי אפשר למשלח לערער על השליח כלום, עכ"ד מהרשד"ם. ולפי"ז מבואר דחתימת כתב הרשאה בדואר אלקטרוני, שהדרך כיום לקנות ולמכור בכה"ג, היא חתימה תקפה לדיני ממונות, וממילא ה"ה גם לענין מכירת חמץ.
ב] בענין מי שפרץ למחשב של מחבר ספרים, והעתיק חיבור שהיה כתוב ואצור במחשב של המחבר בכוונה להוציאו לאור, והפורץ פירסם את החיבור ברשת האינטרנט בלא רשות המחבר, באופן שכל אחד יכול לקראו במחשב שלו, וצירף עוד הודעה שחיבור זה נתון לרשות כל החפץ בו לעשות בו כרצונו. אדם אחר העוסק בהדפסת ספרים והפצתם, מצא את החיבור הנ"ל ברשת האינטרנט, וכאשר לא ראה עליו שום דרישה לזכות יוצרים, אלא אדרבה הודעה כי רשות יש לכל לעשות בחיבור כרצונם, הלך והדפיס את החיבור והפיצו ברבים, ובכך נגרם נזק למחבר שאיבד את זכות היוצרים להפיץ בעצמו את חיבורו. האם יש על הפורץ חיוב בדיני אדם על הנזק שנגרם על ידו למחבר.
בספר משפטי התורה [בבא קמא סי' ק"ב] כתב דנהי שהפורץ עשה דבר חמור שאסור מן התורה לעשותו, מ"מ אי אפשר לחייבו בדיני אדם על הנזק שגרם למחבר, וטעמו עפ"י המבואר במשנה בבא קמא [ע"ט ע"א] ובתוס' [שם ד"ה או שהוציאו] שאין גנב מתחייב על מעשהו אא"כ עושה קניני גניבה שעל ידם הוא מכניס את החפץ הגנוב לרשותו, וקניני גניבה אלו צריכים להיות דומים לאותם הקנינים שאפשר לקנות בהם חפץ דומה במקח וממכר. לפיכך הפורץ שהעתיק את החיבור שבמחשב, הרי לא עשה קנין להוציא את החיבור שהוקלד לרשות אחרת, אלא העתיקו כאשר החיבור נשאר במקומו באשר הוא שם 2 , ונמצא שאין לפורץ המעתיק דין גנב אלא דין מזיק. אכן כיון שפעולת הנזק נעשתה אחר כך ע"י אדם אחר, שהעתיק את החיבור הנ"ל והוציאו לאור, א"כ מעשה הפורץ אינו אלא בגדר גרמא בנזקין דפטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים על נזק שגרם למחבר, עכת"ד ויעוי"ש.
ויל"ע בזה, דנראה דעצם העתקת החיבור מן המחשב הפרטי של המחבר, ופירסומו בלא רשות המחבר ברשת האינטרנט באופן שכל אחד יכול לקרוא בו במחשב שלו, בתוספת הודעה שחיבור זה נתון לרשות כל החפץ בו לעשות בו כרצונו, היא גופא מעשה מזיק לזכות היוצרים של המחבר, דיעוין בנתיבות המשפט[ סי' רצ"א ס"ק ז'] שכתב דאם עשה מעשה בגוף החפץ, כגון שראובן נטל כלי מבית שמעון והניחו באם הדרך במקום שאינו משתמר, ודאי דחייב אפילו לא עשה קנין, דהא בגמ' ב"מ [כ"א ע"ב וכ"ה ע"ב] קרי ליה הש"ס אבידה מדעת למניח במקום שאינו משתמר, וכיון שהניחו במקום שאינו משתמר לגמרי עד שנקרא עליו שם אבידה, הוי כמאבדו ומפסידו בידים דחייב, ומשו"ה אפי' הוא אינו שומר, או שהיא שמירה בבעלים, חייב בכיו"ב, וה"נ שהוליכו ממקום המשתמר והניחו במקום שאינו משתמר לגמרי, הוי כמזיק בידים וחייב, עכ"ד 3 .
ולפי"ז נראה דפירסום החיבור באינטרנט ובצירוף הודעה שהכל רשאים לעשות בו כרצונם, הוי מעשה מזיק בידים, שקודם לכן היה החיבור אצור רק במחשב של המחבר, שמור ומוגן מפני כל אפשרות של נזק לזכות היוצרים שלו על חיבורו, ועתה הוציא הפורץ המעתיק את החיבור לרשות הרבים במקום שאין זכות היוצרים של המחבר משתמרת, וגרם לו בכך נזק, שעשה את חיבורו להפקר ואבידה מדעת לענין זכות היוצרים של מחברו.
ג] אתר באינטרנט המציע למכירה מוצרים שונים שאפשר לקנותם גם במקום אחר, ורובו הגדול של חוג הקונים מאתר זה נכרים המה, האם מותר להשאיר את האתר פתוח למכירה בשבת ויו"ט, שכן סגירת האתר באינטרנט אפילו ליום אחד, יש בה הפסד מרובה, שהדרך של מו"מ באינטרנט הוא שהאתר פתוח כל הזמן למו"מ, ואם ימצא הקונה הנכרי שאין האתר פעיל, שוב לא ישוב אליו לבקרו עוד, ויל"ע בזה מכמה בחינות.
חדא, משום איסור מקח וממכר בשבת ויו"ט, דאע"ג שבדרך כלל אין נגמר הקנין באינטרנט לאלתר, דהיינו בשבת, אלא רק לאחר זמן, דהיינו ביום שני, מ"מ ביו"ט שחל באמצע השבוע, נגמר הקנין בו ביום. וע' בשו"ת הרע"א ז"ל [סי' קנ"ט] דהעושה מעשה קנין קודם שבת באופן שיחול הקנין בשבת, נמי הוי בכלל איסור דרבנן דמו"מ בשבת, דעצם חלות הקנין בשבת [אף בלא מעשה קנין בשבת], נמי אסרו חכמים בגזירת איסור קניה ומכירה בשבת. ולפי"ז אע"ג שכאן אין הישראל עושה שום מעשה קנין בשבת, אלא הנכרי הוא שעושה מעשה הקנין, מ"מ כיון שהכסף נקנה לישראל בשבת או ביו"ט, יש בזה איסור משום שחלות הקנין נגמר בשבת או ביו"ט. אכן בחזו"א [דמאי סי' ט' ס"ק י"ב] כתב להוכיח [מהא דיבמות צ"ג ע"א ור"ש דמאי פ"ד מ"ד] דלא כדעת הרע"א הנ"ל, ומסיק דחלות הקנין בלבד בשבת, בלא מעשה קנין, אינה בכלל שבות דאיסור מו"מ בשבת, וכדעת התרומת הדשן [סי' רס"ט] דמבואר להדיא בדבריו דס"ל דאין בחלות הקנין בשבת שום איסור, אם אינו עושה מעשה קנין בשבת 4 . וכ"כ להוכיח בצמח דוד [שעל שו"ת הרע"א סי' קנ"ט הנ"ל] לגר"ד ראפאפארט ז"ל. וכן נקט בשו"ת מהרש"ג [ח"ב או"ח סי' קי"ז] דלא כדעת הרע"א ז"ל הנ"ל [והביא שכ"כ נמי בדברי חיים בסוף חלק יו"ד, קונטרס מים חיים סי' ו'].
והוסיף עוד מהרש"ג ז"ל [שם סי' קי"ז] לענין השאלה שנשאל עליה, מכונת האוטומאט [vending machine] שמניחים אותה בחוץ ברה"ר, ונותנים בתוכה מיני ממתקים שונים, והמשליך בתוכה מטבע יוכל לפתוח תיבה קטנה וליקח הממתק בעד המטבע, ומכונה זו עומדת בחוץ ברה"ר גם בשבת קדש, ובאים הנכרים ומשליכים בה מטבע גם בשבת לקחת מיני ממתקים, האם יש כאן משום איסור מקח וממכר בשבת, והשיב מהרש"ג ז"ל דאם המכונה עומדת בחוץ ברה"ר מותר, כיון שאין הישראל עושה שום דבר בשבת, ושוב הביא דברי הרע"א ז"ל הנ"ל והשיג עליו, אלא שהוסיף דאף לדעת הרע"א ז"ל יש להתיר במכונת האוטומאט, דעד כאן לא אסר הרע"א ז"ל אלא היכא שיודע שיגמר הקנין בשבת, ולהכי ס"ל דהוי כמוכר או קונה בשבת, אבל במכונת האטאמאט, דכאשר נותן בה הישראל ממתקים לפני שבת, אינו קובע כלל זמן על מכירתם בשבת, ואין הישראל יודע כלל אם יבוא הנכרי לקנות בשבת או בחול, בכה"ג שרי אף לדעת הרע"א ז"ל לישראל ליתן הממתקים במכונה, והנכרי יקנה אימת שירצה, עכת"ד מהרש"ג ז"ל 5 , ולפי"ז ה"ה לענין האתר באינטרנט, דשרי להשאיר את האתר פתוח למכירה בשבת ויו"ט וכמשנ"ת.
עוד יש לעיין בזה משום איסור שכר שבת, ונראה דאין כאן משום שכר שבת, דאין כאן שכר עשיית פעולה, שאין המעות אלא עבור הסחורה הנמכרת, ע' נובי"ת או"ח סי' כ"ו בענין שכר הבלן עבור טבילה בחמין בשבת, שכתב דאין כאן איסור שכר שבת, שהרי שכר העצים ודאי מותר, דאטו מי שלוקח דבר מחברו בשבת לא יפרע לו בחול, וא"כ רשאי ליטול שכרו בהבלעה עם שכר העצים, עכ"ד, ור"ל דשכר העצים אינו בגדר שכר פעולה, ולא אסרו חז"ל שכר שבת אלא שכר פעולת פועל, או שכר פעולת כלים ובתים, או שכר פעולת ממון כהלואת מעות ברבית לנכרי, אבל אין בכלל זה תשלום עבור חפץ שנטל ממנו בשבת, וממילא רשאי הבלן ליטול שכר עבודתו בבית המרחץ בהבלעה עם שכר העצים. ולפי"ז ה"ה התשלום שנוטל עבור החפץ, אינו בגדר שכר פעולה, אלא הוי בגדר תשלומי החפץ, וכיון דאין הישראל עושה שום מעשה מכירה בשבת, ליכא בכה"ג משום גזרת מקח וממכר, ואין לאסור את הרווח משום שכר שבת דלא חשיב שכר פעולה, וכחדא הוי עם דמי החפץ, ודמי להבלעת שכר הבלן עם דמי העצים וכמשנ"ת.
עוד יש לעיין בזה משום איסור 'לפני עור', דשמא ישראל יקנה באתר המכירה בשבת או ביו"ט. ונראה דכיון דאפשר לקנות את אותם המוצרים המוצעים למכירה באתר זה גם במקום אחר, אין כאן משום 'לפני עור', ע' גמ' ע"ז [ו' ע"ב] דאיסור לפני עור שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבן נח, אינו אלא היכא דקאי בתרי עברי דנהרא, האחד מצד זה של הנהר, והשני מצדו השני של הנהר, דאי לא יהיב ליה, לא מצי שקיל, אבל אם אפשר לו לעשות את האיסור גם בלא שיושיט לו אחר, אין כאן איסור 'לפני עור', אלא דאכתי איכא איסור משום מסייע ידי עוברי עבירה, ע' תוס' שבת [ג' ע"א ד"ה בבא] ורא"ש [שם פ"א סי' א'].
ובהגהת הרמ"א יו"ד סי' קנ"א ס"ד כתב בשם י"א, הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתה, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיו"ב, או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא הראשונה, וכל בעל נפש יחמיר לעצמו, עכ"ד הרמ"א. וביאר הש"ך [שם ס"ק ו'] דברי הרמ"א, די"א קמא ס"ל דכל דלא הוי כמו תרי עברי דנהרא, ליכא משום לפני עור, והיש מחמירין ס"ל דמ"מ איכא איסור דרבנן אפילו בכה"ג דלא הוי כמו תרי עברי דנהרא, משום מסייע 6 . וכתב הש"ך [שם ס"ק ז'] בשם הד"מ דהטעם שהקל כאן הרמ"א, היינו משום דלא נחשבים העכו"ם לעובדי ע"ז כי לא הוזהרו על השיתוף, ולפי"ז לא שייך ההיתר אלא במילתא דעבודה זרה, וכ"כ בפתחי תשובה [שם ס"ק ג'] בשם חוות יאיר [סי' קפ"ה]. אכן הבית שמואל [אה"ע סי' ה' ס"ק י"ח] הביא דברי הרמ"א הנ"ל גם לענין איסור סירוס.
ויעוין עוד בש"ך [שם ס"ק ו'] דפליג על הרמ"א, וס"ל דאיסור מסייע אינו אלא בישראל שהוא חייב להפרישו מאיסור, משא"כ בנכרי וישראל מומר שאינו חייב להפרישו, ליכא נמי איסורא משום מסייע, וביאר הדגול מרבבה דכונת הש"ך דאף בישראל אין מצווין להפרישו אלא אם עובר בשוגג, דכיון דשוגג הוא ויש ביד איש אחר להפרישו, חייב להפרישו, אבל בישראל שרוצה לעבור במזיד על איזו עבירה, אפילו אינו מומר גמור, אין ישראל אחר מצווה להפרישו לדעת הש"ך, ועוד דכל עובר עבירה במזיד יקרא מומר לאותו דבר, עכת"ד. ובאבני נזר יו"ד סימן ט"ו [ס"ק ב'] ביאר דברי הש"ך הנ"ל כדגול מרבבה, והוסיף דהיינו מטעם דאין ערבות אלא היכא דלא פשע והוא שוגג. ועוד הביא האב"נ דברי הש"ך הנ"ל ביו"ד סי' קכ"ו [ס"ק ד'] וביאר טעמו בע"א, ומסיק: ואין לזוז מהוראת הש"ך. גם באגרות משה [יו"ד ח"א סי' ע"ב] נקט כביאור הדג"מ בש"ך והביא סיעתא לדבריו מגמ' ב"ק ס"ט ע"א ויעוי"ש.
עוד יש להעיר, דמש"כ הרמ"א הנ"ל בשם י"א דהיכא דיכול לקנות במקום אחר, ליכא משום לפני עור, דלא הוי כמו תרי עברי דנהרא, ע' שלטי הגיבורים פ"ק דע"ז [אות ב'] דנסתפק בזה 7 , ובפתחי תשובה [סי' קנ"א ס"ק ב'] הביא בשם אמונת שמואל [סי' י"ד] שחולק על הי"א הנ"ל, והקשה דא"כ יתבטל לגמרי הדין של משנתנו דאסור למכור לנכרי, דכי אין בכל העיר אחד שימכור בהמה או לבונה. וכן בביאור הגר"א ז"ל [שם ס"ק ח'] ובברכי יוסף שם הקשו על דעה זו מגמ' נדרים [ס"ב ע"ב] רב אשי הו"ל ההוא אבא [יער] זבניה לבי נורא, א"ל רבינא לרב אשי האיכא לפני עור לא תתן מכשול, א"ל רוב עצים להסקה נינהו, וקשה מכאן על דעת הי"א הנ"ל, דכי לא יכול היה הנכרי לקנות עצים במקום אחר 8 . ובמשנה ברורה סי' שמ"ז [ס"ק ז'] הביא דברי האמונת שמואל, הגר"א והברכ"י הנ"ל, דאפילו היכא דיכול לקנות במקום אחר נמי אסור משום לפני עור 9 .
ונראה דלא אסרו הגר"א ז"ל וסיעתו ביכול לקנות במקום אחר, אלא משום דבכה"ג שנצרך הוא לעזרת אחרים, דהיינו לעזרת המוכר, מקרי שהמוכר מכשילו, ולא שרי אלא היכא שיש בידו לעשות המעשה בעצמו בלא עזרת זולתו. אכן בקניה באינטרנט, אין הוא נצרך כלל להשתתפות המוכר, שהרי האתר פתוח לפניו כל הזמן ויכול הוא לקנות בעצמו אימת שירצה, דוגמת מכונת האוטומאט, ואין כאן שום צורך לעזרת זולתו, וחשיב הדבר בידו לגמרי, שבכחו לעשות המעשה בלא שום סיוע דאחרים, ובכה"ג גם הגר"א ז"ל וסיעתו מודו דשרי.
והעולה מן המתבאר, דאין בהשארת האתר באינטרנט פתוח בשבת ויו"ט משום מו"מ בשבת, כיון דהישראל לא עביד מידי בשבת, וליכא נמי משום שכר שבת, דאין כאן שכר פעולת פועל או פעולת דבר, אלא תשלומי החפץ בלבד, וליכא נמי משום לפנ"ע, משום דאינו זקוק לעזרת זולתו במעשה הקניה, ולהכי לא דמי לתרי עברי דנהרא, ומשום מסייע נמי ליכא, דבמומר ליכא איסור מסייע, והלכך מצד שורת הדין אין מקום לאסור דבר זה, אלא דהבוטח בה' וסוגר את האתר בשבת, קדוש יאמר לו ותבוא עליו ברכה.
^ 1. כי בפניו המנהג הוא שכל אחד חותם על שטר יפוי כח הכללי כמש"כ בשער הכולל שם. ונהגו לתת יתר תוקף למינוי השליחות ע"י קנין סודר, שהמשלח נוטל את סודרו של השליח ומגביהו, וכל זה אינו אלא לחיזוק בעלמא, ע' רמב"ם הל' מכירה פ"ה הי"ב והי"גּ.
^ 2. והכניסה בלא רשות לאתר שהחיבור הנ"ל נמצא בו, גם היא אינה נחשבת למעשה קנין, אלא הוי רק בגדר פתיחת הדלת של בית חברו.
^ 3. וכ"מ בנתיבות המשפט שם סי' רצ"א ס"ק י"ד וע"ע בקצות החושן סי' שי"ט ס"ק ג'.
^ 4. בתרומת הדשן סי' רס"ט כתב לענין פדיון הבן דחל יום ל"א בשבת, דאין ליתן לכהן ה' סלעים בע"ש ע"מ שיחול הפדיון בשבת, משום דבכה"ג לא יוכל לברך על הפדיון, וכן מתי יעשו את הסעודה ויעוי"ש, ומבואר דמשום עצם חלות הפדיון בשבת ליכא איסורא. וע"ע שו"ת תורה לשמה סי' ע"ז.
^ 5. וכדבריו משמע בשו"ע סי' רמ"ה ס"ה וסי' ש"ז ס"ד.
^ 6. וע"ע שדי חמד מערכת וא"ו: ולפני עור לא תתן מכשול, כלל כ"ו ס"ק ב'.
^ 7. וע' בספר המקנה קידושין נ"ו ע"א דנחלקו בזה רש"י שם ד"ה בין שוגג ותוס' שם ד"ה אבל.
^ 8. וע' יד מלאכי סי' שס"א שכתב לישב קושיא זו.
^ 9. וע"ע פתחי תשובה סי' קנ"א ס"ק ב' במאמר המוסגר בשם המל"מ הל' מלוה ולוה פ"ד ה"ב ובשדי חמד מערכת וא"ו כלל כ"ו ס"ק ט'.
^ 2. והכניסה בלא רשות לאתר שהחיבור הנ"ל נמצא בו, גם היא אינה נחשבת למעשה קנין, אלא הוי רק בגדר פתיחת הדלת של בית חברו.
^ 3. וכ"מ בנתיבות המשפט שם סי' רצ"א ס"ק י"ד וע"ע בקצות החושן סי' שי"ט ס"ק ג'.
^ 4. בתרומת הדשן סי' רס"ט כתב לענין פדיון הבן דחל יום ל"א בשבת, דאין ליתן לכהן ה' סלעים בע"ש ע"מ שיחול הפדיון בשבת, משום דבכה"ג לא יוכל לברך על הפדיון, וכן מתי יעשו את הסעודה ויעוי"ש, ומבואר דמשום עצם חלות הפדיון בשבת ליכא איסורא. וע"ע שו"ת תורה לשמה סי' ע"ז.
^ 5. וכדבריו משמע בשו"ע סי' רמ"ה ס"ה וסי' ש"ז ס"ד.
^ 6. וע"ע שדי חמד מערכת וא"ו: ולפני עור לא תתן מכשול, כלל כ"ו ס"ק ב'.
^ 7. וע' בספר המקנה קידושין נ"ו ע"א דנחלקו בזה רש"י שם ד"ה בין שוגג ותוס' שם ד"ה אבל.
^ 8. וע' יד מלאכי סי' שס"א שכתב לישב קושיא זו.
^ 9. וע"ע פתחי תשובה סי' קנ"א ס"ק ב' במאמר המוסגר בשם המל"מ הל' מלוה ולוה פ"ד ה"ב ובשדי חמד מערכת וא"ו כלל כ"ו ס"ק ט'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
