ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
הרב דוד סמסון שליט"א, ראש ישיבת YTA
יש לחקור 'בחפצא' של בין הזמנים את החקירה הבאה: האם 'בין הזמנים' הוא זמן בפני עצמו, וכמו שיש זמן, יש גם 'בין הזמנים' עם כללים וגדרים משלו, או שמא 'בין הזמנים' הוא פשוט חסרון מציאות של הזמן. והנפקא מינה גדולה - האם יש מצוה לנוח בבין הזמנים כמו שיש מצוה ללמוד בזמן, או שמא זו פגרה טכנית שעדיף לעקוף אותה אם-אפשר, ולנצלה ללימוד מקסימאלי?
זכורני את ר' אברום שפירא זצ"ל מזכיר בשיעור כללי לפני סוף הזמן, את השל"ה הקדוש שאמר: "בין הזמנים לא יזכר ולא יפקד", והיה ברור לי לפי דברים אלו, ש'בין הזמנים' הוא פשוט זמן ללא כל אופי עצמי וכשמו כן הוא 'בין הזמנים', וממילא יש לנסות להקדיש את כולו ללימוד תורה.
אבל הוקשה לי מהגמרא (ברכות ל"ה) בה רבא בקש מתלמידיו שלא יבואו לישיבה "ביומי ניסן וביומי תשרי", כלומר בבין הזמנים, למרות שהם רצו. מכך נראה ש'בין הזמנים' הוא בעצם זמן בפני עצמו ויש להקדישו למנוחה?
נראה לי שהתשובה לחקירה תלויה בסוג התלמיד, ואסביר: נוסחת החינוך קובעת שאדם שניצב מול אתגר מתאים, מצליח ומתחזק מההתמודדות, כדברי חז"ל (סנהדרין צ"ט): "אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא, שנאמר: 'כי אדם לעמל יולד' איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא?", ומסקנת הגמרא: "לעמל תורה נברא", כלומר כל בני אדם חייבים לעמול, ואשרי מי שזוכה שעמלו בתורה.
האומנות שבחינוך היא להתאים את האתגר ליכולת של התלמיד, אך יש בכך סכנה משני כיוונים: אם האתגר קל מדי - תחסר לתלמיד התמודדות, ולא יתפתח כראוי. אולם מצד שני אם האתגר הוא מעבר ליכולתו, התלמיד לא יצליח לעמוד בו, ואמנם הוא רוכש ניסיון, אבל מתפתח כשהוא מצולק.
אם-כך יש לנו שני סוגי תלמידים: ישנם תלמידים שהמערכת מתאימה להם ומפתחת את כישרונותיהם, תלמיד כזה מרגיש סיפוק מההצלחה ומהגדילה, ועבור תלמידים כאלו 'בין הזמנים' הוא פשוט חסרון והעדר זמן, אילוץ שעדיף שלא היה, כדברי השל"ה הקדוש.
אולם תלמידים שמאותגרים מעל ליכולתם צריכים את 'בין הזמנים' כמים קרים לנפש עייפה, בכדי להשיב ולבנות את ההערכה העצמית, על-ידי הצבת יעדים מתאימים שההצלחה בהם מולידה סיפוק וכבוד עצמי. לתלמידים הללו כשם שמצוה ללמוד בזמן, כך מצוה עבורם להימנע מללמוד ב'בין הזמנים' וכפי שרבא בקש מתלמידיו.
וכן לתלמידים שמאותגרים מתחת ליכולתם, 'בין הזמנים' עבורם הוא זמן קדוש של לימוד ברמה ובהתאמה ליכולתם. הם צריכים את הזמן הזה כדי להציב לעצמם יעדים חינוכיים ההולמים את כישרונותיהם.
כלומר, החופש הוא הזמן שהיעדים בו הם בהתאמה אישית לחלוטין. האדם הנבון מכיר בעצמו מה הוא צריך להשלמת נפשו. לפעמים זו פעילות גופנית שלא מוצאת את מקומה כראוי במשך השנה ולפעמים זו סוגיה או נושא שהוא רוצה לברר בעצמו.
יהי רצון שנזכה לדור שברכת השל"ה תתאים, ש'בין הזמנים' "לא ייזכר ולא יפקד" כי כל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך.
סרטים בחופש?
הרב יונה גודמן שליט"א, ראש תחום חינוך אמוני, מכללת אורות ישראל
הקיץ מהווה תקופה מלאת אתגרים וסכנות. נדרשת בו הורות פעילה, המתכננת ומכוונת את הילדים לאורכו למען ייבנו ולא חלילה להפך. כדי לסייע בתרגום הדברים לשפת המעשה, אשתדל בע"ה לחדד דוגמא אחת הקשורה למחשב הביתי.
מעטים ההורים המרוצים משימושי המחשב של ילדיהם. למשל, רבים הילדים שצופים באמצעותו בכמות עצומה של סרטים. הם מחליפים כל יום סרטים עם חבריהם, מביאים סרטים שאין להוריהם מושג מה תוכנם וצופים בהם עד בלי די. יש המגיעים לחמש שעות צפייה בסרטים ביום - חלק בבית וחלק אצל החברים.
משום מה, הורים רבים ניצבים נבוכים וחוששים להציב גבולות ברורים. הורות בריאה מחייבת גבולות בשני תחומים: כמות ואיכות. א. כמות: חובה לקבוע כמות מרבית של צפייה שבועית. הכמות חייבת לכלול את מה שצופים אצל החברים, אחרת לא עשינו דבר. ב. איכות: ניתן בנקל לבדוק כל סרט ב'גוגל' ולהבין מה תוכנו. רק לאחר בדיקתו ניתן לאשר לילדים לצפות בו. כלל זה מחייב את הילדים להודיע מראש להוריהם במה הם מבקשים לצפות, ולא להחליט באופן ספונטאני מבלי שנוכל לבדוק. כשם שחשוב לנו מה נכנס לפיהם, כך חיוני שנבדוק מה נכנס לנשמתם. בדיקת תוכן הסרט מראש יכולה להיעשות עם הילד. ניתן להשתמש בה כהזדמנות לדבר על תכני חיים מגוונים הקשורים להתלבטות האם לצפות בו.
יש הורים שיקראו את דברנו ויזדעקו: "מדוע כלל להתיר צפייה בסרטים? יש להתנגד לכל העניין!" להם נשיב כי מי שביתו נקי מסרטי מחשב - אשריו. אך רבים אומרים שהם נגד סרטים ולכן לא עוסקים כלל בהכוונת התכנים, ובינתיים ילדיהם צופים בלי הדרכה כלל. להורים אלה נציע לגלות אחריות הורית בתחום חיוני זה, ולעשות סדר דחוף בשימושי המחשב הביתי. אף הוא זקוק לגבולות בקיץ...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
