ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
הרב דוד סמסון שליט"א, ראש ישיבת YTA
יש לחקור 'בחפצא' של בין הזמנים את החקירה הבאה: האם 'בין הזמנים' הוא זמן בפני עצמו, וכמו שיש זמן, יש גם 'בין הזמנים' עם כללים וגדרים משלו, או שמא 'בין הזמנים' הוא פשוט חסרון מציאות של הזמן. והנפקא מינה גדולה - האם יש מצוה לנוח בבין הזמנים כמו שיש מצוה ללמוד בזמן, או שמא זו פגרה טכנית שעדיף לעקוף אותה אם-אפשר, ולנצלה ללימוד מקסימאלי?
זכורני את ר' אברום שפירא זצ"ל מזכיר בשיעור כללי לפני סוף הזמן, את השל"ה הקדוש שאמר: "בין הזמנים לא יזכר ולא יפקד", והיה ברור לי לפי דברים אלו, ש'בין הזמנים' הוא פשוט זמן ללא כל אופי עצמי וכשמו כן הוא 'בין הזמנים', וממילא יש לנסות להקדיש את כולו ללימוד תורה.
אבל הוקשה לי מהגמרא (ברכות ל"ה) בה רבא בקש מתלמידיו שלא יבואו לישיבה "ביומי ניסן וביומי תשרי", כלומר בבין הזמנים, למרות שהם רצו. מכך נראה ש'בין הזמנים' הוא בעצם זמן בפני עצמו ויש להקדישו למנוחה?
נראה לי שהתשובה לחקירה תלויה בסוג התלמיד, ואסביר: נוסחת החינוך קובעת שאדם שניצב מול אתגר מתאים, מצליח ומתחזק מההתמודדות, כדברי חז"ל (סנהדרין צ"ט): "אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא, שנאמר: 'כי אדם לעמל יולד' איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא?", ומסקנת הגמרא: "לעמל תורה נברא", כלומר כל בני אדם חייבים לעמול, ואשרי מי שזוכה שעמלו בתורה.
האומנות שבחינוך היא להתאים את האתגר ליכולת של התלמיד, אך יש בכך סכנה משני כיוונים: אם האתגר קל מדי - תחסר לתלמיד התמודדות, ולא יתפתח כראוי. אולם מצד שני אם האתגר הוא מעבר ליכולתו, התלמיד לא יצליח לעמוד בו, ואמנם הוא רוכש ניסיון, אבל מתפתח כשהוא מצולק.
אם-כך יש לנו שני סוגי תלמידים: ישנם תלמידים שהמערכת מתאימה להם ומפתחת את כישרונותיהם, תלמיד כזה מרגיש סיפוק מההצלחה ומהגדילה, ועבור תלמידים כאלו 'בין הזמנים' הוא פשוט חסרון והעדר זמן, אילוץ שעדיף שלא היה, כדברי השל"ה הקדוש.
אולם תלמידים שמאותגרים מעל ליכולתם צריכים את 'בין הזמנים' כמים קרים לנפש עייפה, בכדי להשיב ולבנות את ההערכה העצמית, על-ידי הצבת יעדים מתאימים שההצלחה בהם מולידה סיפוק וכבוד עצמי. לתלמידים הללו כשם שמצוה ללמוד בזמן, כך מצוה עבורם להימנע מללמוד ב'בין הזמנים' וכפי שרבא בקש מתלמידיו.
וכן לתלמידים שמאותגרים מתחת ליכולתם, 'בין הזמנים' עבורם הוא זמן קדוש של לימוד ברמה ובהתאמה ליכולתם. הם צריכים את הזמן הזה כדי להציב לעצמם יעדים חינוכיים ההולמים את כישרונותיהם.
כלומר, החופש הוא הזמן שהיעדים בו הם בהתאמה אישית לחלוטין. האדם הנבון מכיר בעצמו מה הוא צריך להשלמת נפשו. לפעמים זו פעילות גופנית שלא מוצאת את מקומה כראוי במשך השנה ולפעמים זו סוגיה או נושא שהוא רוצה לברר בעצמו.
יהי רצון שנזכה לדור שברכת השל"ה תתאים, ש'בין הזמנים' "לא ייזכר ולא יפקד" כי כל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך.
סרטים בחופש?
הרב יונה גודמן שליט"א, ראש תחום חינוך אמוני, מכללת אורות ישראל
הקיץ מהווה תקופה מלאת אתגרים וסכנות. נדרשת בו הורות פעילה, המתכננת ומכוונת את הילדים לאורכו למען ייבנו ולא חלילה להפך. כדי לסייע בתרגום הדברים לשפת המעשה, אשתדל בע"ה לחדד דוגמא אחת הקשורה למחשב הביתי.
מעטים ההורים המרוצים משימושי המחשב של ילדיהם. למשל, רבים הילדים שצופים באמצעותו בכמות עצומה של סרטים. הם מחליפים כל יום סרטים עם חבריהם, מביאים סרטים שאין להוריהם מושג מה תוכנם וצופים בהם עד בלי די. יש המגיעים לחמש שעות צפייה בסרטים ביום - חלק בבית וחלק אצל החברים.
משום מה, הורים רבים ניצבים נבוכים וחוששים להציב גבולות ברורים. הורות בריאה מחייבת גבולות בשני תחומים: כמות ואיכות. א. כמות: חובה לקבוע כמות מרבית של צפייה שבועית. הכמות חייבת לכלול את מה שצופים אצל החברים, אחרת לא עשינו דבר. ב. איכות: ניתן בנקל לבדוק כל סרט ב'גוגל' ולהבין מה תוכנו. רק לאחר בדיקתו ניתן לאשר לילדים לצפות בו. כלל זה מחייב את הילדים להודיע מראש להוריהם במה הם מבקשים לצפות, ולא להחליט באופן ספונטאני מבלי שנוכל לבדוק. כשם שחשוב לנו מה נכנס לפיהם, כך חיוני שנבדוק מה נכנס לנשמתם. בדיקת תוכן הסרט מראש יכולה להיעשות עם הילד. ניתן להשתמש בה כהזדמנות לדבר על תכני חיים מגוונים הקשורים להתלבטות האם לצפות בו.
יש הורים שיקראו את דברנו ויזדעקו: "מדוע כלל להתיר צפייה בסרטים? יש להתנגד לכל העניין!" להם נשיב כי מי שביתו נקי מסרטי מחשב - אשריו. אך רבים אומרים שהם נגד סרטים ולכן לא עוסקים כלל בהכוונת התכנים, ובינתיים ילדיהם צופים בלי הדרכה כלל. להורים אלה נציע לגלות אחריות הורית בתחום חיוני זה, ולעשות סדר דחוף בשימושי המחשב הביתי. אף הוא זקוק לגבולות בקיץ...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









