ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כתמיד, משה נאלץ להשאיר בידי בני ישראל עצמם את ההחלטה ובחירת הדרך, אך הוא מנסה לכוון אותם לדרך הנכונה בדבריו ובנבואותיו. זאת אולי התכונה החשובה ביותר שמנהיג צריך: היכולת להציג בברור את הבחירות המשמעותיות לאדם ולחברה ולכוון את עמו לקבל החלטות נבונות וטובות. מנהיגים שמציגים רק צד אחד, את הצד הטוב של המטבע, למשל, שמבטיחים רק אוטופיה של מיסים נמוכים ותוכניות רווחה מוגברות, "שלום" בלי הקרבה ומערכות חברתיות של שוויון וצדק שלא לוקחות בחשבון את המציאות של טבע האדם, מעודדים, באופן בלתי נמנע, אכזבה, ציניות ואדישות בקרב העם וציבור הבוחרים.
מצד שני, מנהיגים שמושלים בעזרת איומים מפחידים ותחזיות קודרות, שמוצאים אשמים דמיוניים בכל תחלואי החברה והופכים אותם לשעיר לעזאזל, מציירים עתיד אפל ומאיים ויוצרים ערפל של ייאוש שמדכא כל יוזמה.
לעומתם, משה, הדוגמה והמופת למנהיג נבון ודגול, מציג לאורך כל נאומו בספר דברים את המטבע על שני צדדיו.
לדאבון הלב, בהיסטוריה לא תמיד בחרו היהודים בתבונה. אנשים שומעים מה שהם רוצים לשמוע ולא משנה מה הדובר באמת אומר. אנחנו נוטים לטעות בציטוטים, לטעות בהבנתם, לחזור על ביטויים מחוץ להקשרם, ובאופן כללי להתעלם ממה שאיננו רוצים לשמוע ולהבין. הניסיון של משה להציג את ההישגים הגדולים במדבר ובמיוחד בהר סיני ולאזן אותם עם תזכורות מהאסונות והמלחמות שגם הם אפיינו את המסע של בני ישראל במדבר השפיע על העם, בטווח הארוך, רק באופן מוגבל. חכמינו לימדו אותנו שבני ישראל פשוט סירבו להאמין שהתחזיות הנוראות שמפניהן משה הזהיר אותם, כל הדברים שיקרו אם הם יחטאו, באמת יקרו, מפני שהקב"ה השקיע יותר מדי בעם היהודי. זאת המקבילה לתפיסה המודרנית של "גדול מכדי להיכשל" שמיוחסת למוסדות פיננסיים מושחתים. אם כן, את הצד האפל יותר של המטבע שמשה הציג בפני בני ישראל העם היהודי מעולם לא הפנים באמת. הם שמעו רק את הטוב, רק את מה שרצו לשמוע, והתעלמו מן השאר.
ישנם היום יהודים רבים שמטים אוזן, לצערנו, דווקא לצד השני, הקודר, בחיים היהודיים. הם מתייאשים מהעתיד ומהמדינה הנפלאה שלנו. גם הם שומעים רק מה שהם רוצים לשמוע ומקבלים חיזוק מדעות קדומות, תקשורת נבערת ואינטלקטואליות מעוותת. הם לא רואים שום עתיד מזהיר לעם, לארץ או למדינת ישראל. ראוי שכל אדם ילמד ויעמיק בדברי משה ובמסר המציאותי והמאוזן שיש בהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
