- משפחה חברה ומדינה
- גזל ונזיקין
- פרשת שבוע ותנ"ך
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בתורה מוגדרת רמאות במסחר כתועבה:
לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך, למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך. כי תועבת ה' אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול. 1
נראה שהבעיה הייחודית ברמאות במסחר נעוצה בכך שהיא נובעת משקר, זאת, לעומת גזל וגניבה שאינם בהכרח נובעים משקר אלא מכשל מוסרי אחר. מרכזיותה של מידת האמת, עולה כבר מהגדרתה כאחת ממידותיו של הקב"ה:
...ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת . 2
כהמשך לכך, נאמר ששבועת שקר בשם ה' היא בגדר חילול ה':
ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה'. 3
גם בתהלים מוצג ניגוד בין השקר לבין התורה:
שקר שנאתי ואתעבה, תורתך אהבתי. 4
מהותו של ה' היא האמת, כמו כן אדם העובד את ה' צריך להיות אמיתי - "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". 5 כמו כן, אנו יודעים שה' נוהג ב" מידה כנגד מידה " עם בני האדם, 6 ולכן חמורה כל כך הרמאות במידות ובמשקולות.
מסחר באמונה - בירור הניצוצות
אחד היסודות בספרות הקבלה הוא שתפקידו של האדם במהלך חייו לברר את ניצוצות הקדושה שנפלו בזמן שבירת הכלים. 7 משל למה הדבר דומה, לאדם המנסה לברור אוכל מתוך פסולת. באופן ציורי ניתן להציג זאת כערימת ענק של חיטה ומוץ, כאשר על האדם להוציא גרגיר חיטה ועוד גרגיר חיטה עד אשר תיווצר ערימה של חיטה נקיה.
הנמשל לכך הוא שבעולם ישנם יסודות של קדושה המפוזרים בכל מקום, ועבודת האדם היא לשלוף אותם מתוך ה"מוץ". הדרך לעשות זאת היא על ידי עיסוק בענייני החולין מתוך אמונה ותורה. כיון שבירור הניצוצות נעשה בכל תחומי החיים של האדם, ובכלל זה גם בתחום המסחר. הרי שכשאדם שנושא ונותן באמונה וסוחר ביושר, הוא מברר את הבירורים המוטלים עליו. 8 בעניין זה כתב רבי נחמן מברסלב:
גם צריך אמונה בהמשא ומתן, דהיינו שישא ויתן באמונה, ויהיה הדִבּור, דִבּור אמת, כמה שאמרו (שבת לא, ב): "נשאת ונתת באמונה".
כי משא ומתן הוא בחינות שמנשאין ומרימין הדבר, ונותנין ומשיבין אותו למקומו, כי יש קדשות נפולות, היינו בחינות ניצוצות שנפלו, ועל ידי משא ומתן מנשאין ומרימין אותן, ונותנין אותן למקומן, וזה בחינות משא ומתן כנ"ל. 9
פשט הביטוי "לשאת ולתת" הוא: לקבל ולקחת. לעומת זאת, רבי נחמן מפרש את הביטוי "לשאת", במשמעות של: להרים. כלומר, להרים את הניצוצות על ידי המסחר ולהשיב אותם למקומם. רבי נחמן מוסיף ודורש:
ועִקר ברור הניצוצות מן הקליפות הוא על ידי אמונה... ועל כן אלו הניצוצות שנפלו, הם נדבקים ונתאחזין סביבות האמונה, והיא מעלה אותם משם, ועל כן צריך לעשות משא ומתן באמונה, שעל ידי האמונה מעלין הניצוצות כנ"ל, שזה עקר בחינות משא ומתן, להעלות הניצוצות כנ"ל. 10
"אמונה" היא ההיפך מ"ידיעה", והיא נדרשת דווקא במצב של קושי וחוסר הבנה, כאשר לא ניתן להבין את האירועים, כאשר הם נראים מנותקים לחלוטין מהקב"ה. לכן "אמונה" נחשבת ככינוי לספירת המלכות, 11 זאת, כיון שהמלכות היא הספירה הנמוכה ביותר, הגילוי הנמוך והממשי ביותר של האלוקות, ולכן היא קשורה לעולמות התחתונים.
מסיבה זאת ספירת המלכות היא מקשרת בין עולם האצילות לבין העולמות התחתונים, שהם עולמות בריאה, יצירה ועשייה. הקישור הזה אומר שהיא ממשיכה את השפע האלוקי למטה. ומצד שני מעלה חלקים נמוכים במציאות למעלה 12 .
ייחודה של ספירת המלכות והאמונה נרמז בפסוק: "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". 13 דהיינו, האמונה נדרשת דווקא בלילה ובמקום ובזמן החשוכים והנראים רחוקים מהאור האלוקי, אולם, דוקא האמונה בה' היא זאת שיכולה גם לתקן את אותם מקומות חשוכים.
בדומה לכך, עולם המסחר הוא מרחב שנראה רחוק מאד מערכים וממוסר. כשאדם משתתף במסחר הוא נחשף לעולם מורכב ביותר שאינו נראה קשור לה', ואף לחשש אף שאדם אחר ירמה אותו. התחושה היא שעולם המסחר הוא חשוך ורחוק מהקב"ה.
דווקא בעולם כזה ישנה חובה לפעול באמונה , כלומר, להישאר דבוק בה' ובהלכותיו. החתירה נגד הזרם, הדבקות באלוקות במקום שנראה כל כך מנוכר לערכים וקדושה שולף מתוך עולם המסחר את הניצוצות האלוקיים שלכודים בתוכו. כך הופך "משא ומתן" לתהליך של נשיאת הניצוצות והשבתם למקורם. 14
על פי דברי רבי נחמן ניתן לבאר את הקשר בין רמאות במסחר לכפירה ביציאת מצרים, שהוזכרה לעיל. מצרים מכונה בתנ"ך "כור הברזל" 15 בה הזדכך עם ישראל והתברר ביציאת מצרים. ומכאן, שיציאת עם ישראל ממצרים היא עצמה בירור של ניצוצות!
לאור זאת, ניתן לומר שכאשר אדם אינו סוחר באמונה אלא מרמה במסחר, הוא עושה מעשה הפוך מעבודת הבירורים ובכך הוא כופר ביציאת מצרים, שהיתה האירוע הגדול של בירור הניצוצות.
למאמר המלא ראו: הרב יעקב בנימין, "רמאות במסחר על פי פנימיות התורה", משפטי ארץ (ג) – קניין ומסחר, עמ' 558.
^ 1.דברים כה, יג-טז.
^ 2.שמות לד, ו.
^ 3.ויקרא יט, יב.
^ 4.תהלים קיט, קסג.
^ 5.תהילים קמה, יח.
^ 6.לדוגמא, בראשית רבה ט, ד"ה וירא: כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה, רבי הונא בשם רבי יוסי מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמר הכתוב והנה טוב מאד הנה טוב מידה".
^ 7.כמבואר באריכות בספריו של האר"י: עץ חיים, שער שבירת הכלים - שער ט; ספר שער הכוונות, דרושי הפסח, דרוש א.
^ 8.במסחר ובעבודה שהאדם עובד באה לידי ביטוי עבודת הבירורים, ולכן ביום השבת שאינו מיועד לעבודת בירור הניצוצות נאסרה המלאכה (שער הכוונות, דרושי חזרת העמידה, דרוש ב; שם, דרוש סדר שבת, דרוש א, ענין קבלת שבת. ועוד).
^ 9.רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, מהדורה קמא, רפ.
^ 10.שם מהדורה קמא, תורה רפ.
^ 11.ראו רבי משה קורדובירו, פרדס הרימונים, שער יב, פרק ג, ערך "אמונה".
^ 12.לכן האריז"ל, עץ חיים, שער מז, פרק ו, קורא לספירת המלכות "זנב לאריות" ו"ראש לשועלים", זנב לאריות הוי אומר סוף עולם האצילות. ו"ראש לשועלים" ראש לעולמות בריאה, יצירה ועשייה.
^ 13.תהלים צב, ג.
^ 14.הראי"ה קוק (שמונה קבצים ב, רנז; וראו עוד בספר מאורות הראי"ה, ירח האיתנים, נז), מבאר את איסור גזל באופן דומה: "קשה הוא הגזל, שמכניס ניצוצות זרים בתוך ארג החיים של הנשמה, ולזככם ולהעלותם אין בידו, מפני שאינם שייכים לשרשו...".
כלומר, רכוש שאינו שייך לאדם משבש את יכולתו להעלות ניצוצות, כיון שמדובר בניצוצות שאינם שייכים לו ושהוא אינו יכול להעלות אותם.
^ 15.דברים ד, כ; מלכים א, ח, נא; ירמיהו יא, ד.
^ 2.שמות לד, ו.
^ 3.ויקרא יט, יב.
^ 4.תהלים קיט, קסג.
^ 5.תהילים קמה, יח.
^ 6.לדוגמא, בראשית רבה ט, ד"ה וירא: כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה, רבי הונא בשם רבי יוסי מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמר הכתוב והנה טוב מאד הנה טוב מידה".
^ 7.כמבואר באריכות בספריו של האר"י: עץ חיים, שער שבירת הכלים - שער ט; ספר שער הכוונות, דרושי הפסח, דרוש א.
^ 8.במסחר ובעבודה שהאדם עובד באה לידי ביטוי עבודת הבירורים, ולכן ביום השבת שאינו מיועד לעבודת בירור הניצוצות נאסרה המלאכה (שער הכוונות, דרושי חזרת העמידה, דרוש ב; שם, דרוש סדר שבת, דרוש א, ענין קבלת שבת. ועוד).
^ 9.רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, מהדורה קמא, רפ.
^ 10.שם מהדורה קמא, תורה רפ.
^ 11.ראו רבי משה קורדובירו, פרדס הרימונים, שער יב, פרק ג, ערך "אמונה".
^ 12.לכן האריז"ל, עץ חיים, שער מז, פרק ו, קורא לספירת המלכות "זנב לאריות" ו"ראש לשועלים", זנב לאריות הוי אומר סוף עולם האצילות. ו"ראש לשועלים" ראש לעולמות בריאה, יצירה ועשייה.
^ 13.תהלים צב, ג.
^ 14.הראי"ה קוק (שמונה קבצים ב, רנז; וראו עוד בספר מאורות הראי"ה, ירח האיתנים, נז), מבאר את איסור גזל באופן דומה: "קשה הוא הגזל, שמכניס ניצוצות זרים בתוך ארג החיים של הנשמה, ולזככם ולהעלותם אין בידו, מפני שאינם שייכים לשרשו...".
כלומר, רכוש שאינו שייך לאדם משבש את יכולתו להעלות ניצוצות, כיון שמדובר בניצוצות שאינם שייכים לו ושהוא אינו יכול להעלות אותם.
^ 15.דברים ד, כ; מלכים א, ח, נא; ירמיהו יא, ד.
הסיט בורג תוך כדי הילוכו וגרם לפנצ'ר
הרב אבישי נתן מייטליס | תמוז תשע"ט
קניית תרופה למי שאינו חבר בקופת חולים: עזרה או גזל?
הרב ניר אביב | סיון תשע"א
נזקי קטן
הרב יחיאל האופט | אדר ב תשע"ד
שניים שהזיקו
מסכת בבא קמא: דפים כג' וכד'
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | י"ג שבט תשס"ח
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
האם מותר לפנות למקובלים?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך ללמוד גמרא?
מה מברכים על מנה אחרונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת