ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
משנה
א. דעת רי"ש – אסור גם שלושה ימים אחרי
שמואל – עם עובדי ע"ז שיום עידם הוא פעם בשבוע, יוצא לרי"ש שלא ניתן לעסוק עמם כל השבוע.
ב. דעת רבנן – רק לפני אסור.
מה ההבדל בין ת"ק (המשנה הקודמת) לרבנן (במשנה זו)?
האם יום אידם כלול: ת"ק – לא (מחמיר), רבנן – כן.
מה הדין בדיעבד, האם הכסף/סחורה אסורים? ת"ק -מותרים (מקל, כר"ל), רבנן – אסורים (כרי"ח).
האם מקלים בגולה שרק ביום אידם עצמו אסור (כשמואל)? ת"ק – מקל, רבנן – מחמירים.
כמה ימים אסורים? ת"ק – שלושה (מחמיר), רבנן – רק יום אחד לפני (כנחום המדי).
(סיכום השיטות לגבי מספר הימים, מהמחמיר למקל):
רי"ש – שלושה לפני ואחרי.
ת"ק – שלושה לפני.
נחום המדי – רק יום לפני.
שמואל – בגולה – רק ביום עצמו.
ג. דינים של נחום המדי
A. שלושה דינים של נחום המדי שרבנן דחו בתקיפות, ואז שאלה הגמרא למה – הרי יש דעה כמותו.
האיסור לפני יום אידם – רק יום אחד.
והרי רבנן של משנתנו אולי כמותו? תשובה - זה לא רבנן, אלא זה נחום המדי עצמו.
מותר למכור סוס זכר זקן במלחמה.
והרי בן בתירא גם מתיר מכירת סוס? תשובה - או שמתירים סוס לגמרי (כבן בתירא) או שאוסרים לגמרי.
בשבת חייבים במעשרות בכל אחד משלושת השלבים.
והרי ר"א כמותו? תשובה – ר"א אמר זאת רק בשבת של גינה, אך בשדה – מתעשר רק בשלב האחרון.
B. דין של נחום המדי שהתקבל – בקשות ב"שומע תפילה"
פירוט: מתי מוסיפים בקשות פרטיות? ר"א – לפני 18, ר' יהושוע – אחרי, רבנן – באמצע (ב"שןמע תפילה").
מקור המחלוקת: 1. הברייתא – פסוקים (אך הגמרא – כל צד יסתדר עם השני). 2. גמרא – המחלוקת האם חייבים קודם שבח לפני התפילה (ר' יהושוע ורבנן – כן (כמשה רבינו), ר"א – לא).
אמוראים – כרבנן שמוסיף בשומע תפילה, אך אפשר גם בכל ברכה בעניין הברכה, וכן בסוף התפילה.
חזרה לעמוד א
ד. פסיקת רב הונא כר"י
נותן צמר לצבע ושינה את הצבע – ר"מ – הצבע שלם את דמי הצמר הלבן (קנה בשוינוי את הצמר), ור"י – ישלם את הנמוך מבין ערך הצמר והוצאות הצביעה ("כל המשנה ידו על התחתונה"). ורב הונא פוסק כר"י.
רב יוסף – מה החידוש בפסק, הרי זה מחלוקת (ב"מ) ואח"כ סתם כר"י (בב"ק)!
תשובה – כיוון שזה בשתי מסכתות לא אומרים כלל זה.
ורב יוסף: 1. ב"מ וב"ק הן מסכת אחת. 2. ה"סתם" בב"ק מובא כפסק.
ה.עוד קולות של ר' יהושוע בן קרחה (ריהשב"ק), שהלכה כמותו
רמיזה על ענייני חול בשבת ("הנראה שתעמוד עמי לערב") – ת"ק – אסור, ריהשב"ק – מותר.
בשואל שני ת"ח בו זמנית – אם יש גדול בחכמה או מניין – לפיו. אם אין:
ת"ק – לפי המחמיר, ריהשב"ק – ברבנן לפי המקל ובדאורייתא לפי המחמיר (כראב"ד).
חזרה בתשובה של גזלן ועם הארץ (ממתי נאמנים לעדות/תרומות ומעשרות (תוס' – כשהעם הארץ כבר טען שנהיה חבר וחזר לסורו) -
ת"ק – אף פעם.
ר"מ – 1. עשו תשובה בפרהסיא – מקבלים. 2. חטאו בפרהסיא – לא מקבלים.
ריהשב"ק – בכל מקרה מקבלים אותם.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
