ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
חשש רביעה ע"י הגויים
תזכורת (מדף כב): סתירה בין משנתנו שאסרה לתת בהמה לגוי לברייתות שהתירו לקחת בהמה מגוי.
תירוצים -
(1) רב – חוששים, אא"כ יש סיבה לא לחשוש (למשל – גוי חס על בהמתו שלא תיעקר).
(3) ר' פדת – זה מחלוקת תנאים (לגבי לקיחת פרה אדומה מגוי) – שר"א חושש ורבנן לא חוששים.
א. מחלוקת ר"א ורבנן היא מחלוקת כללית
(יש שתי גרסאות מי אמר מה: ר' אמי ורי"צ נפחא, אביי ורב יוסף).
ר"א – פוסל בכל הקרבנות,
רבנן – מכשירים בכל הקרבנות.
[ומוכיחים "כל צאן קידר יקבצו לך", ור"א דוחה – בעתיד לבוא אכן כבר לא יהיו חשודים כי יעשו תשובה (מקור לכך שיעשו תשובה – כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה", ניסיון דחייה למקור – אולי הכוונה שלא יעבדו ע"ז אך עדיין ירבעו בע"ח, דחיית הדחייה - "לעבדו שכם אחד" – לא יחטאו כלל)].
(הבדלי הגרסאות:
אחד אמר את ר"א ואחד את רבנן. רב יוסף הביא מקור ל"גרים גרורים" ואביי ניסה לדחות.
שניהם הביאו את שניהם, ר"א עצמו הביא את הדחייה לפסוק, רב יוסף ניסה לדחות ואביי דחה הדחייה)
ב. קושיות מהפסוקים לשיטת ר"א
A. מקורות בהם רואים שקיבלו קרבנות מגוים -
משה מבקש זבחים מפרעה. תירוץ – קודם מתן תורה מותר.
יתרו מביא עולה וזבחים. תירוצים: 1. יתרו קודם מתן תורה. .2 יתרו לקח בהמות מישראל.
שאול לוקח ממיטב צאן העמלקי בשביל להקריב. תירוץ – לקחו ומכרו וקנו אחרים.
ארונה היבוסי מביא לדוד בקר לעולה. תירוץ – ארונה גר תושב.
אנשי בית שמש הקריבו את הפרות של הפלשתים שהחזירו להם את ארון הברית. תירוץ – הוראת שעה היתה.
(חיזוק – הרי זה פרות נקבות והקריבום כעולה. דחיית החיזוק – הקריבו בבמת יחיד ואולי מותר (כרב אדא ב"א - ששמואל מקריב "טלה חלב" (משמע – מניקה), לפי הכתיב "ויעלה". דחייה – הקריב זכר (טלה יונק), לפי הקריא – ויעלהו" , דחיית הדחייה - רנבי"צ – לפי הכתיב (נקבה)).
B. לרבנן כל זה לא קשה, כי גם לרב שבאופן כללי חוששים, כאן מדובר בבהמות של הגוים, ו"חס על בהמתו שלא תיעקר".
אבל – לרב שאמר שמותר רק כשחס על בהמתו שלא תיעקר, זה עד גיל 3,
אז את ארבע הקושיות (פרעה, יתרו, עמלק, ארונה) ניתן להעמיד במתחת לגיל 3.
אך לגבי הפרות של בית שמש – אי אפשר לומר שהיו קטנות מ-3 כי הרי כבר היו להם בנים, אלא יש לומר כמו לר"א – שהוראת שעה היתה.
[מניין שפרה פחותה מ-3 לא יולדת:
מי שקונה פרה, וילדה, ולא יודע אם זה הבכור או שכבר ילדה בעבר: אם קנאה מתחת ל-3 זה ודאי הבכור (אם לא אז זה ספק)].
ג. דרשה על הליכת הפרות עם ארון הברית לבית שמש
"וישרנה" – הלכו ישרף יישרו פניהם לארון, ושרו:
1. שירת הים (תוס'). 2. הודו לה' קראו בשמו. 3. מזמור שירו לה' שיר חדש. 4. ה' מלך ירגזו עמים. 5. ה' מלך גאות לבש. 6. שיר שבח משלהם לארון הברית ולספר התורה שבתוכו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
