ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
א. מותר להנות מנכסים של ע"ז
רישא - אך אסור לשלם להם, סיפא - אך כשהנכס משותף לאחר – מותר לשלם.
אביי (2 גרסאות):
1. להקל – לגבי הרישא לכמרים אסור, אך לאחרים מותר.
2. להחמיר – לגבי הסיפא – רק לשותף מותר, לא לכמרים.
ב. מתי הע"ז נאסרת
רי"ש – ביהודי – מיד, בגוי כשתעבד, ר"ע – ביהודי כשתעבד, של יהודי מיד.
המקורות:
[בכלי ע"ז של גוים – נאסרים לפי כולם רק כשיעבדו - "אבד תאבדון... אשר עבדו שם"]
A. ע"ז של גוי
רי"ש – כשיעבד, לומד היקש מכלי גוי (ור"ע אין היקש כי ה"את" מפסיק).
ר"ע - "פסילי אלוהיהם" – מיד כשנפסל (ורי"ש – לומד מכאן שגוי יכול לפסול (לבטל) את הע"ז, ור"ע לומד את שני הדברים מפסוק זה).
B. ע"ז של יהודי
רי"ש – 1. סברא (ששונה משל גוי, דחייה – אוי לא שונה). 2. פסוקים בהם החטא מיד אחרי העשייה (דחייה – אולי החטא מיידי אך איסור ההנאה רק מהשימוש). 3. "אשר יעשה... תועבת ה'" (ור"ע – רק כשיעבד זה תועבה).
ר"ע - "תועבת ה' ושם בסתר" - כשעובד את הע"ז (בדר"כ בסתר). (ורי"ש – משם לומד שצריך לגנוז את הע"ז של יהודי, ור"ע לומד זאת מההיקש למזבח, ורי"ש לומד מההיקש לגבי דיין לא הגון).
ג. 3 שאלות על ע"ז
A. שאלת רב המנונא-
גירסא א – לרי"ש – ממתי כלי ע"ז של יהודים נאסרים? (כלי גוים, וכן כלי יהודים לר"ע – מכשיעבדו).
דחייה – למה שאל על ריתוך כלי לע"ז ולא על כלי חדש?
גירסא ב – כלי שכבר היה אסור וטמא, ונשבר ורותך, האם גם כאן יש גזירה דרבנן שחוזר לטומאתו הישנה, כמו שגזרו בטומאות דאורייתא? תיקו.
B. היחס בין ביטול האיסור לביטול הטומאה דרבנן בע"ז
אם האיסור בטל (ע"ז, כלים) – הטומאה בטלה.
כשהאיסור לא בטל (בתקרובת) – האם הטומאה (דרבנן) בטלה? תיקו.
C. האם רבנן קנסו את הכלים של בית חוניו (לר"י – שזה לא ע"ז) שלא ישתמשו בהם במקדש? (כמו שקנסו על הכהנים).
ראיות:
1. אנשי חזקיהו "הכינו והקדישו" את הכלים שאחז השתמש בהם לע"ז (שם אין איסור תורה כיוון שמהתורה לא נאסרו כי שייכים להקדש).
רי"ס ב"ש – הכוונה שהשתמשו בכלים – מכאן שלא קנסו.
רבי – הכוונה שלא השתמשו – מכאן שקונסים גם על כלים.
2. בית חשמונאי גנזו את אבני המזבח – מכאן שקונסים (כרבי).
דחייה – שם זה לא קנס אלא איסור תורה – כי הגוים מוציאים את הכלים לחולין.
[וגנזו כי למזבח א"א להשתמש כי צריך שיהיהו ישרות ואסור להניף עליהם ברזל, ולהשתמש בחולין א"א כי זה לא מכובד]
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
