ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אדרת בת מרים
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (ויקרא כ"ג מב).
הגמרא דורשת: " כָּל הָאֶזְרָח - "מלמד ש כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (סוכה דף כז ע"ב). המדרש מוסיף: " כל האזרח ... לרבות גרים" (ספרא אמור פרשה יב).
פסוק זה מזכיר לנו את הפסוקים שהזכרנו כולנו בתפילת יום הכיפורים לפני נעילת שער:
"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה: ...וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַיקֹוָק וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְקֹוָק עַל שִׁגְגָתָם: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה". (במדבר ט"ו כב-כו)
בשבועות האחרונים חזרנו והדגשנו כי הדרך לקבלת סליחה ומחילה היא רק באמצעות ההכללות בכלל. רק סוכה שכל ישראל מוזמנים אליה היא סוכה כשרה למהדרין. אי אפשר להגיע לסוכות מסוג זה בלי לעבור קודם ביום הכיפורים הנפתח בכל נדרי שם אנו מתפללים עם "העבריינים" והמסתיים בתחינה לשמוע שוב את ה"סלחתי" מכח:
"ְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם" (שם)
בדברינו לפרשת "שלח" בשנת תשס"ד ובשנת תשס"ח עסקנו רבות בדברי הרמב"ן, אודות "ציבור ששגג" והנסיבות שהביאו אותו לכך. עי"ש.
בין עשור לסוכות בשנה זו, איננו יכולים להתעלם מהיחס שחלק מהציבור וחלק מהממסד (גם שומר המצוות) נותן לגרים שהצטרפו לעמנו בשנים האחרונות.
הניסיונות בעבר הלא רחוק, לבטל גיורים באופן גורף והניסיון האחרון להטיל דופי בגירותם של מי שעבר תהליך גיור כהלכתו במסגרת צבא ההגנה לישראל, אינם יכולים להישאר ללא תגובה הולמת. רק מי שרוצה להשניא על הציבור את תורת ישראל ולגרום לכך שמדינת היהודים תהפך ח"ו ל"מדינת כל אזרחיה" יתעלם מציווי התורה, שכל מי שנכנס תחת כנפי השכינה, יוזמן אל הסוכה לחסות ב"צילא דמהימנותא" = " כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".
קצרה היריעה במסגרת זו להרחיב על נזק הרוחני של פעולות מסוג זה. לכן נתייחס השבוע לסוגיא מהיבט משפטי תורני אחד.
כלל ברזל קיים במשפטי התורה, הסוגיא במסכת בבא בתרא קובעת, ללא חולק:
"בית דינא בתר בית דינא לא דייקי"! כלומר, מקרה שנדון בבית דין אחד, אף בית דין אחר איננו רשאי לטפל בו ולהטיל דופי במעשהו של קודמו. שום חברה לא יכולה להרשות לעצמה לחרוג מכלל זה שהרי אחרת אין תקומה וקיום למערכת המשפטית שלה. קל וחומר, שלא יתכן כי שתי מערכות הפועלות מכח החוק של מדינת ישראל יבטלו האחת את פעולותיה של השניה, אם אין הן כפופות זו לזו. אם החברה בישראל תאפשר באמצעות מערכותיה החוקיות "חוכא ואיטלולא" שכזו, מדינת היהודים תהפוך ח"ו ל"מדינת כל שוטיה".
במקרה של הפגיעה במתגיירים מבין חיילי צה"ל, קיים לא רק מעבר על איסור תורה של "אונאת הגר", אלא גם מסר נורא של אי הכרת הטוב, כלפי מי שמוסרים בפועל את חייהם להגנת " כָּל הָאֶזְרָח". דווקא אותם חלקים של החברה שאינם נוטלים חלק במצווה זו חייבים להיות יותר רגישים ולא ליפול בפח של "אי הכרת הטוב".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו בסוכות הקרוב להיות בבחינת:
" כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
