ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
התורה מחמיאה לאברהם אבינו על אמונתו ועל הביטחון שלו בקב"ה. היא אומרת עליו "ויאמן בה' ויחשבה לו לצדקה". למרות זאת, חכמי התלמוד מציינים שבעניין אחד אמונתו של אברהם לא הייתה שלמה ולקתה בחסר בעיני האלקים. זה היה בעניין ההבטחה שהקב"ה הבטיח לאברהם שצאצאיו, באמצעות יצחק, ירשו את ארץ-ישראל וישלטו בה.
בנושא הזה אברהם מטיל ספק באלקים ושואל אותו "במה אדע כי אירשנה"? והקב"ה משיב לו שרק באמצעות הקרבה ואכזבות, קשיים וניסיונות, הצאצאים שלו יירשו את ארץ ישראל. הספקות של אברהם בנושא הזה השפיעו על עתיד העם היהודי ועל הקשר שלו לארץ-ישראל בטווח הקצר (גלות מצרים ו-40 השנים במדבר) וגם על הטווח הארוך של ההיסטוריה היהודית. הספקות שהעלה אברהם אבינו הפכו את השגת המטרה של ריבונות יהודית והתיישבות בארץ-ישראל לקשה הרבה יותר ממה שהיתה אמורה להיות מלכתחילה.
אברהם מאמין בכל לבו שייוולד לו בן כך או אחרת הגם כשהוא בן מאה ושרה בת תשעים. יש לו אמונה וביטחון כשהוא יוצא למלחמה כמיעוט במטרה להציל את לוט אחיינו במלחמה הגדולה בין המלכים והאימפריות של ימיו. יש לו אמונה שהקב"ה יציל אותו ואת שרה מציפורני פרעה ואבימלך אחריו. יש לו אמונה שמסר המונותיאיזם שלו יישמע בחברה שכולה עובדי אלילים ואמונה שהוא יצא בשלום מכל ההתקפות עליו ועל המסר שהוא מביא. הוא אפילו מאמין שהקב"ה ישמע את תחינותיו למען אנשי סדום הרשעים.
ועם זאת, כששאלת ארץ-ישראל וזכות הריבונות עליה עולה, האמונה שלו נחלשת והוא דורש מאלקים הוכחה לכך שזה אכן יתקיים.
במידה מסוימת, החולשה הזאת ב-DNA של אברהם, כביכול, הועברה בכל הדורות של העם היהודי עד ימינו אלה. העם היהודי התמודד עם כל הקשיים מתוך אמונה איתנה ולא נכנעת בתורה, באלקי ישראל ובהשגחתו. חרף המחיר העצום ששילמנו על כך שנשארנו יהודים למרות מאמצי הכפייה והפיתויים, נשארנו יהודים מאמינים ונאמנים.
שאלת הזכות היהודית על ארץ-ישראל תמיד היתה, והיום על אחת כמה וכמה, מבחן לנאמנות ולאמונה יהודית. יש אלמנטים בחברה היהודית שמתכחשים לזכותנו על הארץ. אחרים שואלים את השאלה ששאל אברהם אבינו: איך נדע שאנחנו באמת אמורים להיות כאן? שהארץ הזאת באמת שלנו? מרכיב הספק מחליש אותנו עד מאד. הוא מוביל לדיכאון, להטחת האשמות, למדיניות לא נבונה ולשגיאות חמורות. וברור שהספק הזה מעלה יותר ממה שצריך את המחיר שאנחנו משלמים ושנוסיף לשלם על זכותנו להתקיים כאן במדינה יהודית ודמוקרטית.
אין ספק שחכמי התלמוד עלו על משהו חשוב כשציינו שרק בעניין ההבטחה של הקב"ה לאברהם שיירש את ארץ-ישראל חילחל ספק לאמונה המושלמת של אברהם. איך מתגברים על החולשה המובנית הזאת בהרכב הגנטי-רוחני שלנו? זה האתגר הקשה שניצב בפני הדור שלנו היום.
חינוך טוב יותר שמלמד יותר את ההיסטוריה של העם היהודי, את אמונתו ואת ערכיו בוודאי יתרום רבות לשיפור המצב. עם זאת, כמוצא אחרון, כל אחד ואחד מאתנו צריך להתגבר על הספקות הפנימיים שלו ולחזק את האמונה בצדקת מאבקנו ובהבטחות שהקב"ה ונביאיו נתנו לנו בעניין הגאולה הוודאית של עם ישראל וארץ-ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
