ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
היום, אחרי טקס יום העצמאות בישוב שלנו, ניגשה אלי אשה מותיקי הישוב ואמרה לי: 'גם אנחנו היינו פעם מאחז!' היא סיפרה לי על שבת שבה נשארו בישוב כשלשה ארבעה משפחות, והיא אמרה לבעלה - אני לא יודעת אם נחזיק מעמד או לא. בעלה ענה לה - ודאי שנחזיק מעמד! היום היא באה אלי עם דמעות ואומרת - כולנו היינו בהתחלה מאחזים, וברוך ה' כל מאחז הפך לישוב, כל ישוב הפך לעיר וכל עיר למדינה. כשהרב קוק הגיע לארץ ישראל לא היו בה כמעט יהודים, מדינת ישראל התחילה כמאחז, והנה אנחנו גדלים ומתפתחים. בתורה כתוב "ורדפו מכם חמישה מאה", ובמלחמת השחרור היחס היה אפילו פחות מזה. טנקים היו לנו פחות מאחד למאה, גם מטוסים לא היה לנו כמעט.
לימוד זכות כמפתח לגאולה
היום ליוותה הישיבה למנוחתו האחרונה את בוגר הישיבה, את גדעון ה' יקום דמו, שנהרג אתמול על קידוש השם. חז"ל אומרים שמגדעון צריך ללמוד לימוד מיוחד. על הפסוק "ושפטו את העם משפט צדק" אומר המדרש תנחומא: 'מכאן לימוד למנהיגי ישראל שיהיו מטין ומלמדים עליהם (על עם ישראל) זכות לפני הקב"ה, ממי אתה למד מגדעון בן יואש שבימיו היו ישראל בצרה והיה הקב"ה מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצוות ובמעשים". לכולם היו קושיות ושאלות על ריבונו של עולם. או שהם עצמם היו דלים במצוות, או שהם היו צדיקים אבל היו להם המון שאלות על אחרים שהיו דלים במצוות. גדעון מלמד אותנו שאנחנו צריכים ללמוד ללמד זכות. לימוד זכות הוא בחינת נבואה שמגשימה את עצמה, אם תאמר על אדם שהוא לא שווה ואין לו כוחות הוא יהיה כך, אבל אם תאמין שיש באדם כוחות ויכולות, אם תתרגל להסתכל עליו כך וגם לומר לו זאת, בכך תגרום שהזכות הזו תעלה ותצוף.
גם לנו יש הרבה שאלות - במה זכינו? האם הדור שלנו כולו חייב או כולו זכאי? אנחנו צריכים ללמוד מגדעון למצוא את הזכות, וכמו שאמר גדעון "הלא ממצרים העלינו ה'" 1 - אם כאשר עם ישראל היה במ"ט שערי טומאה, במצב כל כך רקוב וכמעט בשער הנו"ן של הטומאה ובכל זאת היתה גאולה, אז בהמשך הדורות, כשאף פעם לא נגיע למ"ט שערי טומאה כי כבר יצאנו ממצרים, ודאי שאנו צריכים ללמד זכות, ומכוח לימוד הזכות באה הגאולה.
זו בחינה אחת, ההסתכלות לעתיד במבט של זכות שמביאה את הגאולה.
מבט על העבר והעתיד מתוך מבט אלוקי על המציאות
ביום הזה אנחנו מסתכלים גם על העבר, ומודים לקב"ה על חסדיו עמנו. מדוע ההודאה הינה דבר כל כך מרכזי? הכרת הטוב היא יסוד מרכזי בעבודת ה' כולה, אבל ביום העצמאות יש בה עניין נוסף. ההודאה וקריאת ההלל חושפת מי הקים את המדינה. נכון, היו הרבה שלוחים והרבה אנשים גדולים עם הרבה תעצומות נפש, אבל מי שעומד מאחורי המדינה הזו, מי שיצר ועשה את הכל, הוא הקב"ה. הבדל בסיסי קיים בין אם אנחנו חושבים שאנחנו הקמנו את המדינה, לבין אם אנחנו מכריזים בריש גלי - זו לא התוכנית שלנו. אנחנו רק שלוחים, שלוחי דרחמנא של תכנית אלוקית שאינה שלנו. תוכנית של פיתרון גדול, תיקון שלם, גאולה שלמה, ארץ שלמה ועם שלם שעומד לבוא לארץ ישראל.
כאשר אנחנו נותנים לכל המהלך של העבר משמעות אלוקית, מסתכלים על הכל במבט אלוקי - אנו משנים את כל היחס לעתיד. העתיד אינו תלוי רק בכוחות האנושיים שיש בנו, אנחנו צריכים לראות את העתיד במבט בלי גבולות "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" בלי שום שיור, מבט ששואף לשלמות גדולה בתורה, שלמות גדולה בארץ ושלמות גדולה בעם.
עם ישראל הולך ומתקבץ לארץ ישראל, ואנו כבר התרגלנו. מהקמת המדינה עלו לארץ שלש מליון יהודים, ובעשר השנים האחרונות מיליון. הדבר נראה לנו פשוט, אבל יש כאן מהלך גדול מאוד. לאט לאט הולך ומתגבש בארץ מצב שרוב יושביה עליה.
נדרי לה' אשלם
אנחנו יודעים שלפעמים אנשים נודרים נדרים חלקיים, והדבר נובע מכך שהם לא מכירים כל כך את הדברים במבט האלוקי. מסתכלים על היכולות האנושיות, מהו הדבר המירבי שאפשר להפיק מהמציאות, ולפיו נודרים נדרים. אנחנו כציבור נודרים נדרים לה' "נדרי לה' אשלם", אלו הם נדרים שעד שלא נגיע לחצרות בית ה', עד שלא נגיע לשלמות הזו של "ושכנתי בתוכם" בצורה שלמה, לא נוכל לקיים אותם. את הנדרים נוכל לקיים בשלמות רק בחצרות בית ה', ושם כולנו נשיר בצורה שלמה יותר "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
