ישיבה
בית המדרש
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
במשנה במסכת שבועות (פרק א' משנה ד') אומר רבי יהודה, ששעיר חטאת של ראש חודש מכפר על עברות שאין בהם ידיעה, לא בתחילה ולא בסוף. ומבררת הגמרא בדף ט.: "אמר רב יהודה אמר שמואל, מאי טעמא דרבי יהודה? אמר קרא "ושעיר עיזים אחד לחטאת לה'" (במדבר כח, טו) – חטא שאין מכיר בו אלא ה' יהא שעיר זה מכפר". כלומר, בכל החטאות נאמר "חטאת" סתם, חוץ משעיר ראש חודש שבו נאמר "לחטאת לה'", משום שהוא בא לכפר על עבירות שאין מכיר בהם אלא ה'.
מתעוררת השאלה: אם אדם לא יודע בתחילה ולא בסוף שיש כאן צד של איסור – מדוע הוא בכלל צריך כפרה? הרי אין כאן שום צד של עבירה. אלא הדבר בא לומר לנו שעניינו של ראש חודש הוא הכפרה העמוקה, על איזו מציאות פנימית-טבעית הקודמת לחטא – שגם היא צריכה להיות נקייה מכל צד של איסור, עוד לפני הכוונות והידיעות שעליהם אחראי האדם. התורה רוצה שהאדם מישראל יהיה נקי מכל וכל, עד שאפילו הצד של התנהגותו הטבעית הבלתי מוכרת לו, יהיה ללא שום צד של עון, ועל זה באה הכפרה בראש חודש.
ראש חודש הוא באמת חג טבעי, חג הקשור בסדרי הזמנים, בסיבוב הלבנה. גם השבת היא כזו, שכן היא זכר למעשה בראשית. יש איזו מחזוריות של שבע המופיעה גם בעצם המציאות הטבעית של העולם. וכפי שחז"ל אמרו לנו במסכת סנהדרין דף סה: על נהר הסמבטיון הנקרא כך משום שבכל ימות השנה הוא שוטף והולך אך ביום השבת הוא שוקט ונח. וכן על הפסקת העונשים של פושעי גיהנום בשבת. כלומר, קדושת השבת קיימת גם למציאות עצמה ולא רק בישראל. זה מה שאומר הפסוק: "והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'" (ישעיהו סו, כג). 'כל בשר' זה ביטוי לצד הטבעי שבאדם. כלומר, כל ראש חודש ישנו איזה תיקון עמוק מאוד הקשור לעצם הטבע של החיים, עד שלעתיד לבוא הטבע יתרומם כל כך עד שגם המציאות הטבעית תהייה בטלה כלפי רבש"ע.
אני רוצה להביא דברים יפים של הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג' פרק מ"ו) הקשורים לעניין: "ראיתי להעירך כאן על דבר נפלא מאוד, והוא אומרו בשעיר חטאת ראש חודש לבדו חטאת לה' , מה שלא אמר בכל שעירי הרגלים ולא בזולתן מן החטאות. וטעם הדבר לדעתי ברור מאוד, והוא: שהקורבנות הללו שמקריבים הצבור בפרקים, כלומר המוספים, הם כולם עולות. ובכל יום מהם שעיר עזים לחטאת והוא נאכל. אבל העולות הם כולם נקטרים, ולפיכך נאמר בהן אשה לה'. ולא נאמר חטאת לה' ולא שלמים לה' – כיון שזה נאכל. וכיון שהיה חשש שמי שהוא ידמה בשעיר ראש חדש שהוא קורבן לירח, כמו שהיו עושים הנבטים במצרים, שמקריבים לירח בראשי החודשים, ביאר בו שזה לציווי ה' לא לירח. ולא חשנו חשש זה בשעירי הרגלים וזולתן, כיון שאין אותם הימים ראשי חודשים, ואין להם סימן המבדילם באופן טבעי, אלא התורה ייחדתן בקביעתה, אבל ראשי החודשים הירחיים אינן מקביעת התורה, אלא העמים היו מקריבין בהם לירח כמו שהיו מקריבים לשמש בעת עלותו ובהגיעו למעלות מסוימות, כפי שמפורסם באותם הספרים. ולפיכך יצאה מן הכלל ההגדרה בשעיר זה ונאמר בו לה', לסלק אותם הדמיונות הקשורים באותם הלבבות החולים אשר חוליים מושרש".
הרמב"ם עומד על הנקודה הטבעית של ראש חודש. אולם, הוא מסביר את לשון התורה בשונה מפשט הגמרא. הגמרא שם בשבועות מביאה את דברי ריש לקיש השואל "מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו "לה'"? אמר הקב״ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח". ואף שמשמע שהכפרה באה כאילו על הקב"ה, מסביר הרי"ף שכוונת הגמרא היא שעל ידי כך שראש חודש יהיה יום כפרה ממילא יושלם החיסרון של מיעוט הלבנה. הרמב"ם אמנם הלך בכיוון אחר, אך על כל פנים, דבריו מתקשרים עם מה שאמרנו שראש חודש הוא דבר הקשור עם הטבע, ועצם עניינו הוא לרומם את הטבע, ובכל ראש חודש צריכה להיות התחדשות נוספת של המציאות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
