ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
קשוט עצמך תחילה
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א, ראש מכללת 'אורות ישראל'
הפילוסוף היהודי-גרמני הרמן כהן טען כלפי מרטין בובר, בהתנגדותו להצטרף לתנועה הציונית: "האם באמת היהודים מבקשים להיות סתם מאושרים כמו כולם? האם בשביל להקים עוד אלבניה קטנה ולאומנית במזרח התיכון סבלנו את הסבל הגדול של ההיסטוריה היהודית? האם נמיר את השליחות הגדולה שנטל על עצמו העם היהודי להיות אור מוסרי ורוחני לגויים, בשעשועי דגלים ומצעדים?".
אנחנו בבתי מדרשינו לא כך שנינו, ועם זאת העניין מורכב. מחד-גיסא רואה משה לנכון לבאר את התורה לעם-ישראל בשבעים לשון, ואף מצווה את העם להניח תרגום כזה גלוי לכל העמים, בשבעים לשון, עם כניסתם לארץ ישראל. לימים יאמר רבן שמעון בן גמליאל ש"אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית. בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית". בשל כך, משתרגם "עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, קילסו אותו ואמרו עליו: יפיפית מבני אדם". בתמצית: הפצת תורה בגלובוס כולו.
מאידך גיסא חז"ל מבטאים כאב גדול על תרגום התורה יוונית. הם מסבירים שבשל כך חשך העולם ג' ימים ומגיעים בהשוואת אירוע זה עד לחטא העגל. בעקבות זאת אנחנו אומרים בסליחות לעשרה בטבת: "אזכרה מצוק אשר קראני... מלך יון אנסני לכתוב דת יונית". והרי לכל ברור: ללא תרגום אין הפצה תורה אוניברסאלית!
מורכבות דומה אנחנו מוצאים בשאלת היחס ללמידת השפה היוונית – האנגלית של תקופתם, הכלי המרכזי להפצת מסרים אוניברסאליים: מחד גיסא מתעד רבן שמעון גמליאל את בית אביו: "אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית", וכך "אמר רבי, בארץ ישראל לשון סורסי למה? אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית". מאידך גיסא, בדוחק התירו זאת רק למי שכבר שנה מלוא פרקו ורק "בשעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה", ולמעשה אף הטילו על כך "ארור".
פשר העניין מוסבר לאור ההבחנה המדורגת בין אבותינו, אברהם יצחק ויעקב. חז"ל הגדירו את דרכו של אברהם כ"הר", את נתיבו של יצחק דימו ל"שדה" ואת מדיניותו של יעקב ראו כ"בית". אב המון גויים היה אברהם, אוהלו היה פתוח לארבע רוחות השמיים, הוא מגייר את הגברים ושרה את הנשים – אך מה נשאר מזה? כמעט כלום. יצחק צמצם עצמו וכבר לא היה "הר" אלא "שדה", לא הרחיק לכת, אך עדיין נתן מענה תורני לכל שבא אליו, ובכל זאת גם הוא כמעט ולא ראה פירות בעולמו. עד שבא יעקב והבין שאת ההתחלה צריך לעשות בבית פנימה. האוניברסאליות עוד בוא תבוא אך תחילה יש להתרכז בפרטיקולאריות. ללא "חממה" תחילה, לא תצא "בשורה". הוא שלימים יאמר ישעיהו: "בית יעקב אשר פדה את אברהם". כנראה רק כך ניתן להגיע ל"בך חותמין – מגן אברהם". מתוך ההתבצרות הפנימית (מדיניות יעקב) ניתן להשפיע חוצה (מדיניות אברהם).
אמור מעתה: אמת, מקורות רבים מאוד – מן התנ"ך ועד הוגי העת החדשה, וכל שבתווך – מביעים לא רק זכות אלא מחויבות להפצת אורם של תורה ואמונה ומצוות. "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך"; "ואתנך לברית עם לאור גוים"; "ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח" - השאלה היא: מתי!
"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" לימדונו רבותינו וראויים דבריהם גם לנדון דידן. ספק אם נכון וניתן להגיע להשפעה ראויה ואפקטיבית על אומות העולם ללא הכשרה עצמית ראויה ומיטבית של עם ישראל עצמו תחילה. כך לימדנו מרן הרב זצ"ל שלפי שעה "עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבוא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות".
לא בכדי דייקו אם כן בלשונם נביאי ישראל, ישעיהו ומיכה, כי "באחרית הימים", או-אז בע"ה "נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים... מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם" – בעגלא ובזמן קריב.
דרך האינטרנט!
הרב ד"ר אליהו זייני, ראש ישיבת ההסדר בחיפה
בעומק הרצון להשפיע על העמים נעוץ ללא ספק ניצוץ אור תורה היונק מברכת ה': "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", אבל יחד עם זה מסתתר מאחוריו אותו רעל שהוליד את המינות לדורותיה, ותמוה איך אחרי אלפיים שנות סבל וניסיון מילוט מפגיעות העמים, יש המחפשים עתה, מאחורי מסווה של מטלה אלוהית מפוקפקת, דרך להתחבר עם אותם תליינים.
בעת קריאת פרשת 'ויחי' יש גם לשאול האם כבר שכחנו את המסר מפרשת 'ויגש', בה יוסף הצדיק החותר לאותה השפעה מבורכת על העמים שעם ישראל מסוגל להביא, 'נשבר' ופורץ בבכי בפני יהודה ה'לאומני המתבודד'. לומר לנו כדברי הראי"ה קוק זצ"ל, ששיטתו אינה יכולה לעמוד בפני הביקורת הישראלית הצרופה? ואכן עתה, נשמע את האבא מתפלא למראה שני נכדים בלבוש נסיכי מצרים: 'מה אלה לך?!'.
אותה חנוכת קודש שרק עתה הדלקנו בפתח ביתנו, אכן מופנית כלפי רשות הרבים של האומות, כשאין סכנה מצד העמים, אך נשארת בפתח דווקא, תוך פחות מעשרה טפחים, קרי ברשות שליטתו של האדם מקרוב, ואין מצוות הדלקתה בכיכר העמים כדרכה של הנצרות לדורותיה. אותו נביא שבעמים, שרצה לקלל, מצא עצמו מברך "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" הוא זה שנכסף "תמות נפשי מות ישירם ותהי אחריתי כמוהו". זאת אומרת, חש היטב שהתבודדותו של עם זה אינה יכולה למנוע בעדו מלהביא את העמים כולם להכיר בתפקידו הכלל עולמי, ואין צורך להיות כאפרים "בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה" כדי למלא תפקידנו.
די לנו בדאגה שעמנו יהיה מה שהוא צריך להיות על אדמתו, וממנה תצא אורה, בפרט בעולם בו גבולות הקשר הבין אנושי נמחקו כליל ולנצח, הודות לאינטרנט שנעשה גשר המחבר עולמות לטוב ואף לרע יותר מכל ניסיון השפעה פעילית ילדותית נוסח נזירי הנצרות, וסתם מאמר בפתח שער אתרי האינטרנט שלנו מאיר כל רשות הרבים של העמים יותר מהרבה חנוכיות.
ה'רומאים' המודרניים (ארה"ב) בנו גשרי תקשורת אלקטרונית לגבות מיסים, אבל דרכם יזרמו למעשה כל תיאורי התנהגותנו, בתנאי שנהיה נאמנים לעצמנו בקודש. ואז ברשות יחידו של עולם, נוכל למלא כלים עניים ברוחניות שברשות הרבים, בתוכן של קודש.
הבניין האמיתי של ישראל שולל מכל וכל פעולה מיסיונרית יזומה בעמים , וכל הרוצה בזו נופל בדיוק באותה טעות נוראה מלפני אלפיים שנה. כבר בנאום פתיחת האוניברסיטה העברית הבהיר הרואה הגדול הרב קוק שבבחירה בין שני המהלכים שישנם לישראל, שה"אחד פנימי כולו קודש, כולו משמש להעמקת רוחו, ולאור תורתו בקרבו פנימה" והשני משמש "שביל להוצאה והכנסה, להוציא מושגים וערכים של היהדות מתוך רשות היחיד שלנו אל רשות הרבים של העולם הכללי, שהרי בשביל כך הננו עומדים לאור עמים", יש מקום לפחד, משום שרוב חסידי המהלך השני נטמעו בין העמים, ונשטפו "בשטף הגלים של זרמי המון הים של חיל גויים אשר באו אלינו", על אחת כמה וכמה היוצאים לקראת חוץ ממש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
