ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
קשוט עצמך תחילה
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א, ראש מכללת 'אורות ישראל'
הפילוסוף היהודי-גרמני הרמן כהן טען כלפי מרטין בובר, בהתנגדותו להצטרף לתנועה הציונית: "האם באמת היהודים מבקשים להיות סתם מאושרים כמו כולם? האם בשביל להקים עוד אלבניה קטנה ולאומנית במזרח התיכון סבלנו את הסבל הגדול של ההיסטוריה היהודית? האם נמיר את השליחות הגדולה שנטל על עצמו העם היהודי להיות אור מוסרי ורוחני לגויים, בשעשועי דגלים ומצעדים?".
אנחנו בבתי מדרשינו לא כך שנינו, ועם זאת העניין מורכב. מחד-גיסא רואה משה לנכון לבאר את התורה לעם-ישראל בשבעים לשון, ואף מצווה את העם להניח תרגום כזה גלוי לכל העמים, בשבעים לשון, עם כניסתם לארץ ישראל. לימים יאמר רבן שמעון בן גמליאל ש"אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית. בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית". בשל כך, משתרגם "עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, קילסו אותו ואמרו עליו: יפיפית מבני אדם". בתמצית: הפצת תורה בגלובוס כולו.
מאידך גיסא חז"ל מבטאים כאב גדול על תרגום התורה יוונית. הם מסבירים שבשל כך חשך העולם ג' ימים ומגיעים בהשוואת אירוע זה עד לחטא העגל. בעקבות זאת אנחנו אומרים בסליחות לעשרה בטבת: "אזכרה מצוק אשר קראני... מלך יון אנסני לכתוב דת יונית". והרי לכל ברור: ללא תרגום אין הפצה תורה אוניברסאלית!
מורכבות דומה אנחנו מוצאים בשאלת היחס ללמידת השפה היוונית – האנגלית של תקופתם, הכלי המרכזי להפצת מסרים אוניברסאליים: מחד גיסא מתעד רבן שמעון גמליאל את בית אביו: "אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית", וכך "אמר רבי, בארץ ישראל לשון סורסי למה? אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית". מאידך גיסא, בדוחק התירו זאת רק למי שכבר שנה מלוא פרקו ורק "בשעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה", ולמעשה אף הטילו על כך "ארור".
פשר העניין מוסבר לאור ההבחנה המדורגת בין אבותינו, אברהם יצחק ויעקב. חז"ל הגדירו את דרכו של אברהם כ"הר", את נתיבו של יצחק דימו ל"שדה" ואת מדיניותו של יעקב ראו כ"בית". אב המון גויים היה אברהם, אוהלו היה פתוח לארבע רוחות השמיים, הוא מגייר את הגברים ושרה את הנשים – אך מה נשאר מזה? כמעט כלום. יצחק צמצם עצמו וכבר לא היה "הר" אלא "שדה", לא הרחיק לכת, אך עדיין נתן מענה תורני לכל שבא אליו, ובכל זאת גם הוא כמעט ולא ראה פירות בעולמו. עד שבא יעקב והבין שאת ההתחלה צריך לעשות בבית פנימה. האוניברסאליות עוד בוא תבוא אך תחילה יש להתרכז בפרטיקולאריות. ללא "חממה" תחילה, לא תצא "בשורה". הוא שלימים יאמר ישעיהו: "בית יעקב אשר פדה את אברהם". כנראה רק כך ניתן להגיע ל"בך חותמין – מגן אברהם". מתוך ההתבצרות הפנימית (מדיניות יעקב) ניתן להשפיע חוצה (מדיניות אברהם).
אמור מעתה: אמת, מקורות רבים מאוד – מן התנ"ך ועד הוגי העת החדשה, וכל שבתווך – מביעים לא רק זכות אלא מחויבות להפצת אורם של תורה ואמונה ומצוות. "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך"; "ואתנך לברית עם לאור גוים"; "ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח" - השאלה היא: מתי!
"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" לימדונו רבותינו וראויים דבריהם גם לנדון דידן. ספק אם נכון וניתן להגיע להשפעה ראויה ואפקטיבית על אומות העולם ללא הכשרה עצמית ראויה ומיטבית של עם ישראל עצמו תחילה. כך לימדנו מרן הרב זצ"ל שלפי שעה "עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבוא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות".
לא בכדי דייקו אם כן בלשונם נביאי ישראל, ישעיהו ומיכה, כי "באחרית הימים", או-אז בע"ה "נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים... מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם" – בעגלא ובזמן קריב.
דרך האינטרנט!
הרב ד"ר אליהו זייני, ראש ישיבת ההסדר בחיפה
בעומק הרצון להשפיע על העמים נעוץ ללא ספק ניצוץ אור תורה היונק מברכת ה': "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", אבל יחד עם זה מסתתר מאחוריו אותו רעל שהוליד את המינות לדורותיה, ותמוה איך אחרי אלפיים שנות סבל וניסיון מילוט מפגיעות העמים, יש המחפשים עתה, מאחורי מסווה של מטלה אלוהית מפוקפקת, דרך להתחבר עם אותם תליינים.
בעת קריאת פרשת 'ויחי' יש גם לשאול האם כבר שכחנו את המסר מפרשת 'ויגש', בה יוסף הצדיק החותר לאותה השפעה מבורכת על העמים שעם ישראל מסוגל להביא, 'נשבר' ופורץ בבכי בפני יהודה ה'לאומני המתבודד'. לומר לנו כדברי הראי"ה קוק זצ"ל, ששיטתו אינה יכולה לעמוד בפני הביקורת הישראלית הצרופה? ואכן עתה, נשמע את האבא מתפלא למראה שני נכדים בלבוש נסיכי מצרים: 'מה אלה לך?!'.
אותה חנוכת קודש שרק עתה הדלקנו בפתח ביתנו, אכן מופנית כלפי רשות הרבים של האומות, כשאין סכנה מצד העמים, אך נשארת בפתח דווקא, תוך פחות מעשרה טפחים, קרי ברשות שליטתו של האדם מקרוב, ואין מצוות הדלקתה בכיכר העמים כדרכה של הנצרות לדורותיה. אותו נביא שבעמים, שרצה לקלל, מצא עצמו מברך "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" הוא זה שנכסף "תמות נפשי מות ישירם ותהי אחריתי כמוהו". זאת אומרת, חש היטב שהתבודדותו של עם זה אינה יכולה למנוע בעדו מלהביא את העמים כולם להכיר בתפקידו הכלל עולמי, ואין צורך להיות כאפרים "בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה" כדי למלא תפקידנו.
די לנו בדאגה שעמנו יהיה מה שהוא צריך להיות על אדמתו, וממנה תצא אורה, בפרט בעולם בו גבולות הקשר הבין אנושי נמחקו כליל ולנצח, הודות לאינטרנט שנעשה גשר המחבר עולמות לטוב ואף לרע יותר מכל ניסיון השפעה פעילית ילדותית נוסח נזירי הנצרות, וסתם מאמר בפתח שער אתרי האינטרנט שלנו מאיר כל רשות הרבים של העמים יותר מהרבה חנוכיות.
ה'רומאים' המודרניים (ארה"ב) בנו גשרי תקשורת אלקטרונית לגבות מיסים, אבל דרכם יזרמו למעשה כל תיאורי התנהגותנו, בתנאי שנהיה נאמנים לעצמנו בקודש. ואז ברשות יחידו של עולם, נוכל למלא כלים עניים ברוחניות שברשות הרבים, בתוכן של קודש.
הבניין האמיתי של ישראל שולל מכל וכל פעולה מיסיונרית יזומה בעמים , וכל הרוצה בזו נופל בדיוק באותה טעות נוראה מלפני אלפיים שנה. כבר בנאום פתיחת האוניברסיטה העברית הבהיר הרואה הגדול הרב קוק שבבחירה בין שני המהלכים שישנם לישראל, שה"אחד פנימי כולו קודש, כולו משמש להעמקת רוחו, ולאור תורתו בקרבו פנימה" והשני משמש "שביל להוצאה והכנסה, להוציא מושגים וערכים של היהדות מתוך רשות היחיד שלנו אל רשות הרבים של העולם הכללי, שהרי בשביל כך הננו עומדים לאור עמים", יש מקום לפחד, משום שרוב חסידי המהלך השני נטמעו בין העמים, ונשטפו "בשטף הגלים של זרמי המון הים של חיל גויים אשר באו אלינו", על אחת כמה וכמה היוצאים לקראת חוץ ממש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











