ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
הרב אורי כהן - על פי תפקידי משיח בן יוסף
תקציב המדינה הוא הכלי החשוב ביותר לביצוע מדיניות הממשלה. לפיכך עלינו לברר תחילה - מהי המדיניות הראויה לממשלת ישראל, ומתוך כך נלמד - כיצד יחולק התקציב.
תפקידי מדינת ישראל, וממילא תפקידי ממשלת ישראל הם כתפקידי משיח בן יוסף: קיבוץ גלויות, כיבוש ובניין ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט, יצירת בסיס כלכלי למיליוני יהודי העולם המתקבצים ובאים לארצנו, והכנת הבסיס לכסא דוד שיבוא במהרה. על כן, החלק הארי של התקציב יוקדש לתקציב הביטחון, אולם הוא ישמש לביצוע המדיניות התורנית, דהיינו לשמירה על כל שטחי הארץ שבידנו, ובמידת הצורך והאפשרות - להרחבת הגבולות. הביטחון הכללי והאישי יעמוד גם במרכז הפעילות הביטחונית והמשטרתית. משרדי הפנים, השיכון, החקלאות, התשתיות והתמ"ת יחברו להקים ולקיים התיישבות חקלאית ועירונית בכל מרחבי ארצנו, למען תושבי המדינה ולהכנתה לקליטת העולים ממזרח וממערב. בנוסף על המדינה להעמיד תקציב ראוי ומספק לכל הזקוקים לעזרת הציבור - חולים, נכים ושאר מוגבלים.
על הממשלה להעמיד בראש מעייניה את מערכת החינוך. תפקידה של מערכת זו לגדל אנשים טובים וישרים, אוהבי ה', תורתו, עמו, נחלתו וכל אדם, ופועלים למימוש הטוב והישר. הדרך החינוכית להשגת מטרות נעלות אלו הוא החינוך התורני, ובו צריכה המערכת להתמקד (גם אם בשלבים מסוימים לא תתערב בשיקולי ההורים על דרך חינוך ילדיהם), עד שמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
למשימות אלו יש להקדיש תקציב ממלכתי גדול, שישאב מהתקציבים המופנים כיום למטרות הנוגדות את תפקידיה האמיתיים של המדינה. בנוסף נוכל לחסוך מהתקציב הנוכחי הון רב, שיושקע בפיתוח ובחינוך, אם העוסקים עם הציבור ישמשו מופת ליושר וצניעות. לפיכך, על התקציב להיבנות על בסיס ההנחה, שצריך להיות הבדל צנוע ביותר, בין משכורתם של העומדים בראש המערכות השונות לבין משכורתם של הפקידים ה'זוטרים', אשר הם הנושאים באמת בעיקר נטל העבודה. כך ההערכה לעובד תהיה מושתתת על הערך האמיתי של תרומתו, ויוותר כסף לתקצוב הצרכים החשובים באמת.
הרב דוד גרינוולד - סדר העדיפויות התורני
מבחינה תורנית, הכללים לסדר הקדימויות בסעיפי התקציב הם: שמירת הקיים קודמת להבטחת העתיד, נפשות קודמות לממונות וצרכי הצבור קודמים לצרכי היחיד. לכן חלוקת התקציב תיעשה בסדר עדיפויות, לפי הרשימה הבאה:
א. עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם.
ב. מוראה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.
ג. הערבות ההדדית כוללת את כל העם היהודי באשר הוא שם ולאו דווקא את יושבי הארץ בלבד.
ד. לקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ - ישראלים בלבד.
ה. רפואה שלמה לכל מכותינו - כולל כל הוצאות הריפוי החל מטיפול כירורגי, דרך הטסה לחו"ל, וכלה בכל התרופות אותם יש להוסיף לסל לאלתר.
ו. איכות הסביבה ומניעת מפגעים.
ז. שירותי רווחה המספקים פתרונות הולמים לבריאות הנפש לנזקקים עפ"י ההלכה.
ח. "חנוך לנער על פי דרכו". ללמד במערכת החינוך את כל דברי תלמוד תורתך באהבה יחד עם השכלה כללית רחבה לכלל האוכלוסייה עד גיל עשרים.
ט. מערך של רבנים, שיעסקו בהרבצת תורה ובהדרכה תורנית לכלל האוכלוסייה, ויספקו שרותי נישואין, כשרות, מקואות, עירובין וכו' - כל השירותים הנ"ל יינתנו לכל דורש בין אם הפרוטה מצויה בכיסו ובין אם לאו.
י. כל תקציב לתשתיות, פיתוח, בניה וכדומה חייב לכלול גם בנית מקוואות ובתי כנסת בהתאם לצרכים.
יא. ושפטו את העם - כמובן עפ"י דיני תורתנו הקדושה.
יב. אהבת חסד - סיוע למוגבלים ונכים, תשושי גוף ונפש, שאינם מסוגלים לדאוג לקיומם.
יג. השכלה תורנית גבוהה.
יד. השכלה כללית גבוהה ובתי ספר מקצועיים, תוך עידוד וסבסוד מקצועות מועדפים לפי הצרכים הלאומיים.
טו. "ונושבו הערים והחרבות תבנינה" (יחזקאל ל"ו) - עידוד להתיישבות לפי צרכים לאומיים כגון מקומות מרוחקים, חקלאות, ספר, התנחלויות ביש"ע ובכל מקום בפריסה מירבית.
טז. פיתוח מדע, טכנולוגיה, תעשיה, מסחר, תיירות ותעסוקה לפי סדר עדיפות לאומי.
יז. הלוואות ללא ריבית, ומענקים לנזקקים לפי קני מידה הלכתיים.
יח. "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" (דברים כ"ח) - באמצעות שגרירים ברחבי העולם, לקראת תיקון העולם במלכות ה'.
יט. "מצות עשה לעשות בית לה'... שנאמר ועשו לי מקדש" (סה"מ מצוה כ') - כל הנדרש והאפשרי כרגע להשראת השכינה בבית המקדש במהרה בימינו אמן.
ח"כ הרב יצחק לוי - צדק ומוסר
התשובה נחלקת לעקרונות התקציב ולפרטי התקציב. בעקרונות התקציב, איני חושב שהיינו מוצאים הבדל משמעותי. העקרונות נגזרים מראית המקרו - ראיה כוללנית של המצב הכלכלי של המדינה הן בנקודות המבט הפנימית והן בנקודות המבט החיצונית. היינו מחלקים כמו היום את תקציב המדינה לשלושה חלקים עיקריים - תשלומי חובות חיצוניים, ביטחון וכל השאר. היינו גם קובעים תקרות גירעון, שהמדינה יכולה לקחת על עצמה. היינו מציעים רפורמות במשק כדי לשפר את יעילות המשק ולהגדיל את הכנסות המדינה.
אך החלוקה הפנימית ופרוט התקציב היו לעניות דעתי שונים במהותם, ולא רק בהיבט תקציב החינוך בו מעמד לימוד התורה היה מקבל מעמד מיוחד למען ידעו כל ילדי ישראל את מקורותיהם, שורשיהם ותורתם, אלא גם בהיבטים של שירותים הנוגעים לכבוד האדם, להגנת האדם, לצדק חברתי ולמוסר וערכים. חובותיה של מדינה כלפי אזרחיה מעוגנות במצוות התורה, בפרשיות המלך ובתוכחות הנביאים כלפי מלכי ישראל ויהודה.
המדינה מחויבת בראש ובראשונה לצדק ומוסר, ועל כן התקציב צריך לתת תשובה לעשיית צדק בכל רמות הדין והצדק. בתי המשפט (כמובן לפי דין תורה!), בתי דין מנהליים, ועדות רפואיות, ועדות ערעורים וועדות עירוניות - כל חלקי מערכת הצדק צריכים ל"ספק" צדק ללא עיוות דין וללא עינוי דין. דגש נוסף שנמצא בתקציב התורני הוא מתן שרותי בריאות נאותים ומספיקים לכל הציבור עם דגש לתרופות וניתוחים הנוגעים ל"פקוח נפש", אך יש צורך גם לפתח מערכת רפואית של "ונשמרתם" - רפואה מונעת לכל.
תיקוני חקיקה בחוק הסדרים בכל הנוגע לדיני עבודה ומוסר תשלומים (דאורייתא!), עידוד תקציבי למשפחות ברוכות ילדים המלווה בתוכנית חינוכית מתאימה, כדי להחזיר לעם ישראל את ההשקפה הנכונה בדבר ערך המשפחה וגודלה. סעיפי ההתיישבות ברחבי א"י ובירושלים בפרט יקבלו חיזוק משמעותי. מהלך ההתיישבות בארץ ישראל ילווה בהסברה חינוכית רחבה על החשיבות הערכית והתורנית של ההתיישבות. כמובן יש עוד נושאים רבים, שהיו מקבלים דגש ומעמד מרכזי בתקציב המדינה, ויש גם סעיפים בהם היינו מפחיתים. הצעת תקציב משקפת מדיניות של ממשלה. ממשלה תורנית הייתה משקפת את יעדיה המעשיים והרוחניים בהנהג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
