ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
פך השמן הניסי אותו מצאנו, מסמל את ניצחון הרוח היהודית בימים ההם. אך בהתבוננות מסביב עולה השאלה, האם אכן ניצחה התרבות היהודית את היוונית?
ספורט ותרבות הספורט
הרב מרדכי גרינברג שליט"א, ראש ישיבת 'כרם דיבנה'
"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו...ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא י"ח), מצווה אותנו התורה. ומבאר רש"י שהסיפא לא באה לאסור מעשים הנהוגים במצרים, שהרי זה כבר נאמר ברישא "לא תעשו", אלא "בחוקותיהם", הכוונה: "דברים החקוקים להם, נימוסים שלהם כגון טרטיאות ואיצטדיאות", היינו שלא להיגרר אחר תרבות הגויים, והם בעיקרם שני תחומים - סרטים וספורט, שהם אמורים למלא את תרבות הפנאי בעידן המודרני.
בתחילת ספר המכבים מסופר שיצאו מקרב ישראל בני-בליעל והדיחו רבים לאמר: "נלכה ונכרתה ברית את הגוים אשר סביבותינו". והמלך השליטם לעשות כחוקי הגוים: "ויבנו גמנסיון (בית מערומיהם להתעמלות והתגדרות גופנית) בירושלים ויעשו להם ערלה" וכו'.
אין לנו דבר נגד ספורט, אם הוא נעשה כהדרכתו של הרמב"ם, שאדם הסובל מדיכאון, תשישות רוחנית וכדו': "יסירנה בשמיעת הניגונים או בראיית הצורות הנאות", כשהכול נעשה לשם שמים, לבריאות הגוף והנפש, (עיין פרק ה' משמונה פרקים לרמב"ם), וחיוני לחזק את אברי הגוף, אך ליהנות מפעילות ספורטיבית של אחרים, אין זו דרך היהדות, ועל כך נלחמו החשמונאים. וכבר כתב מי שכתב, שניצחון בתחרות ספורט, איננו הופך איש לאדם טוב יותר, אלא רק לבעל חיים עליז יותר.
בעבר הלא רחוק היה ארגון הספורט "מכבי" נוהג לחגוג את חנוכה בתחרויות ספורט, וכמה זה נלעג, לחגוג את ניצחון המכבים על תרבות יון בתחרות ספורט.
כיום סרטי הקולנוע והטלוויזיה מכתיבים את דעת הקהל, יוצרים ציפיות ודמיונות בניגוד למציאות, מפילים חללים רבים כתוצאה מאכזבות שהציפיות אינן מתממשות, ויוצרים בזה דימוי עצמי נמוך לרוב שאינו מצליח להגיע להישגי גיבורי הסרט.
בימי ת"א הקטנה, כתב ביאליק: "לפני אלפי שנה הקים לנו העם הזה... גם מחוקקים, גם נביאים, גם משוררים. בואו לתיאטרונים וראו במה מפרנסים שם את הקהל הגדול? ערב ערב ינהרו שם אנשים, זקנים, צעירים, עלמות וילדים, וטבלו שם את בשרם ביורות של טומאה רותחת...כדי שאדם הבא שם פעם אחת, יצא משם בהמה לעולם".
"בזוי אתה מאוד" נאמר על אדום, ואמרו במסכת עבודה זרה, שאין להם כתב ולשון משל עצמם. עם שלוקח תרבותו מעם אחר הוא בזוי מאוד. ועל-זה כתב הרב זצ"ל: "טעות גדולה היא החזרה מכל היתרון של 'אתה בחרתנו'...אם נשכח את גודלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו הוא בודאי קטן ושפל".
"בחוקותיהם לא תלכו". לעם ישראל תרבות שונה - "אם בחוקותי תלכו" - שתהיו עמלים בתורה.
נצחנו בקרב אך לא במלחמה
הרב שמעון אור שליט"א, ראש התנועה לתורה מנהיגה והגרעין התורני בקרית היובל בירושלים
בהצגת חז"ל את מהות חג החנוכה במסכת שבת, הם אינם מביאים בתחילה את נס פך השמן אלא את דין "כבתה אין זקוק לה". שמשמעותו כי בניגוד לנר השבת, ניתן להדליק בחנוכה בשמנים ופתילות שאינם דולקים כהוגן אף שיש חשש שיביאו לידי כיבוי הנר. הסיבה לדין זה היא - "כבתה אין זקוק לה", או בשפת ההלכה "הדלקה עושה מצווה".
הופעת השכינה עלינו אינה נזקקת ל"כלים" בכדי להתקיים ולהמשיך את השפעתה עלינו. גם אם הדלקנו את המהלך האלוהי בכלים שספק הוא אם הם יכולים להתמיד, מופיעה התוצאה האלוהית במעשה שעשינו, מעצימה אותו ומתמידה, אף שהכלים בהם החילונו לפעול את פועלנו לא הצליחו לשרוד.
המייצגים נאמנה מגמה זו בעם-ישראל, הינם הכוהנים שכשליחיו של הקב"ה אינם תלויים בחומר אלא פועלים את פועלם מכוח הרוח.
אולם ההשגחה האלוהית ובעקבותיה חז"ל אינם מסתפקים בכך. את הכוח להופיע חיים מעבר לפוטנציאל הקיים בכלים שברשותנו, הם נוטעים בכלים עצמם. את נס החנוכה מופיעה ההשגחה האלוהית בנרות עצמם בנס פח השמן. אף שכמות השמן שנתון היה בידי הכוהנים מספיק היה ליום אחד בלבד, דולק השמן שמונה ימים.
מתוך כך חשבו הכוהנים בני חשמונאי של אז, ואף היום הרבה מאיתנו, כי יש בכוח הרוח להשפיע את צביונה על הכלים לתמיד. אם רק נתמיד בהעצמתה, תשליט את אופייה על עולם החומר, על מהוויו והתרבות המאדירה את המוחש והמוחצן במראית העין. מכוח אמונה זו, התמידו הכוהנים בשלטונם ולא העבירו את הפיקדון שהופקד בידיהם לידי בית דוד.
אולם טעות הייתה בידם. השלטת ה"רוח" את צביונה אף על ה"כלים" נועדה לכתחילה להיות זמנית. מצב זמני זה נועד להרגיל, כי יש בנו את הכוח לפרוץ אל מעבר ל"אפשר" האנושי. אולם התמדה בדרך זו יוצרת ניכור כלפי עולם המעשה, המוחש והמציאות החיצונית ואף זלזול בהם, ומתוך כך דווקא שיעבוד אליהם. ברגע שבני חשמונאי זרע הכהונה, מתעקשים להחזיק את השלטון בידיהם, לא רק שנכחדת מלכותם (רמב"ן בראשית מ"ט), אלא שהם עצמם משליטים על ישראל "כלים זרים" - את מלכות רומי ונעשים לה עבדים (רש"י שיר השירים ו').
בכדי שלא להיות עבד להוויית החומר, והמציאות החיצונית, לא נוכל להסתפק בהתפתחותנו הרוחנית. אנו נצטרך למצוא את ה"אלוהי" במחוזות חיים אלו עצמם. כי בישראל בניגוד לגויים, עוצמת האין סוף אינה מופיעה רק ברוח, אלא נובעת גם מן החומר עצמו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
