ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הלקח החשוב שנלמד מזמניות הניצחון תמיד היה חלק מהסיפור היהודי. היהודים שחיו בארץ-ישראל בתקופת בית המקדש הראשון חשבו שריבונותם על ארץ היא לתמיד. מסיבה זו הם לא היססו להתעלם מהאזהרות של התורה ונביאיה בעניין המציאות, מהאזהרה שתחושת הקבע שלהם כוזבת ואינה משקפת את המציאות. אנשים שואפים לביטחון גם כשהם יודעים במעמקי לבם שבחיים בעולם הזה תמיד אין שום ביטחון. מצרים של הפרעה המסוים הזה הובסה בים סוף. אותו פרעה וחילו לעולם לא יופיעו שוב בזירה היהודית, אך מצרים תופיע שוב בהקשרים אחרים לאורך ההיסטוריה היהודית: מצרים הפגאנית וההלניסטית, מצרים הרומית והפגאנית לא פחות, מצרים המוסלמית, מצרים הממלוכית, מצרים העותומאנית, מצרים הבריטית, מצרים של נאסר, מצרים של סאדאת, מצרים של מובארק. כל אלה יעלו וימשיכו במאבק בעם ישראל ובארץ-ישראל. כולן הובסו אמנם, ובכל זאת אין ניצחון קבוע.
תבוסות לתמיד, לעומת זאת, יש ויש. האימפריה של אלכסנדר הגדול ושל רומא לא ישובו להתקיים או לשלוט שוב לעולם. נדמה לי שאפשר לומר שאנגליה לעולם לא תשלוט שוב בהודו או בהונג קונג. רוסיה עדיין קיימת, אבל ברית המועצות הפכה לערימת אפר היסטורית אחת ולתמיד. אין היום אמריקני שחושב שיהיה נבון לשלוט בוייאטנם. אין "קאמבק" בהיסטוריה. אירועים יכולים לשנות צורה, אבל הכוח והעוצמה שהיו במקור ואבדו לא ישובו עוד בשום מובן היסטורי משמעותי. השפות העתיקות, האשורית, הבבלית, היוונית הקלאסית, הלטינית ועוד, כולן שפות "מתות", והיום אפילו אינן חלק חשוב בתוכנית הלימודים של מה שנחשב להשכלה קלאסית חיונית. אפילו הכנסייה הרומית-קתולית, אחרי כמעט אלף שנים, נאלצה לוותר על התעקשותה להשתמש בשפה הלטינית בטקסיה.
השינוי הזה משקף, לדעתי, לא את המודרניזציה שהכנסייה מתגאה בה אלא יותר את ההכרה של הכנסייה בכך שהלטינית לא תשוב לעולם להיות שפה מדוברת או שפה שנעשה בה שימוש נרחב או כללי. אפילו תפיסות עולם ורעיונות מקובלים ששלטו בעולם מאות שנים אינם נחשבים עוד לחיוניים או רלוונטיים. נותרו בקרבנו רק מעטים שמאמינים בתפיסה האריסטוטלית, למשל. בכל תבוסה יש מידה מסוימת של סופיות.
העם היהודי ומדינת ישראל הם היוצאים מן הכלל שהצגתי בפסקה הקודמת. השפה העברית בוודאי איננה שפה "מתה". זאת השפה היחידה מהמזרח התיכון הקדום שעדיין מדוברת על ידי מיליוני אנשים גם היום. העם היהודי שב למולדתו אחרי היעדר ריבונות שנמשכה כמעט אלפיים שנה. הניצחונות שלנו אינם לתמיד אולי, אבל גם לא התבוסות שלנו. אנחנו ילדי ה"קאמבק" של ההיסטוריה.
אני סבור שחלק גדול מהעוינות שמופנית היום כלפינו היהודים וכלפי מדינת ישראל במיוחד בעולם המרושע והקנאי שלנו היא מפני שהתרחיש הנוכחי שכולל את קיומה של מדינה יהודית בארץ-ישראל פשוט איננו מקובל מבחינה היסטורית. הוא מנוגד לכלל המקובל על כולם שאין "קאמבק" בהיסטוריה. אבל הנה אנחנו בארץ-ישראל עם העברית והכל. אנחנו ערים לכך שהניצחונות הצבאיים שלנו בשישים ומשהו השנים האחרונות, מרשימים ככל שיהיו, אינם קבועים. כל ניצחון העניק לנו תקופת שקט זמנית במאבק העז על קיומנו כאן בארץ אבותינו. אך כל ניצחון גם מוכיח לכולנו שהתבוסות שלנו אינן לתמיד ושכושר ההתאוששות של העם היהודי נשאר חי וחזק למרות כל הקשיים.
התורה אומרת לנו שעוד נשיג ניצחון שאיננו בר חלוף ומשה ישיר לנו שוב, והפעם עם ביטחון וקביעות... במהרה בימינו, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
