ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יוחאי ודוד נפגשו בכנס משחקי חשיבה, שם הציג יוחאי לדוד משחק מחשבה אותו הגה, והוא מבקש לשווקו. יוחאי התלהב מהרעיון. הם התקשרו בהסכם בעל פה, לפיתוח משחק מחשבה - פאזל, על בסיס אחד הרעיונות של יוחאי ושיווקו. במהלך ההיכרות, הציג דוד בפני יוחאי את העובדה שיש לו הכרות אישית עם מנכ"ל של אחת מהחברות הבין לאומיות למשחקי חשיבה. על בסיס הכרות זו, הגישה אל החברה לצורך שיווק המשחק תהיה קלה יותר. לטענת יוחאי, נקודה זו היתה מרכזית בבחירת דוד כשותף במיזם.
על יוחאי הוטלה עיקר עבודת הפיתוח, ועל דוד עיקר עבודת השיווק. דוד התחייב להשקיע סכום מסוים, על פי הצרכים. על רקע הבנות אלו הוסכם שיתחלקו ברווחים בשווה. לא נחתם הסכם בכתב המפרט את תנאי השותפות.
במהלך תקופה, פִתחו השנים את אחד הרעיונות של יוחאי, למשחק מחשבה רב שלבי, המלווה בתוכנת מחשב.
לאחר תקופה של עבודה משותפת על שיפור הדגם, שיפור התוכנה והכנת החומרים הנלווים, הוגש המשחק לבדיקה בחברה בין לאומית (שאת מנכ"לה טען דוד שהוא מכיר אישית).
לאחר כחצי שנה של קשר מתמשך עם החברה, התקבלה הודעה במייל על ידי החברה, כי הוחלט לדחות את קבלת המשחק ליצור בשלב זה.
יוחאי טוען, שההסכם בטל, משום שהכרות דוד עם מנכ"ל החברה לא הועילה, והיא היוותה את הבסיס לכל ההתקשרות. בנוסף, הוא ציפה מדוד לעבודה מהירה הרבה יותר. לאור השקעתו, הוא מסכים להשאיר בידי דוד 20% מן הרווחים, והוא מתכוון למכור את המשחק לחברת משחקים בארץ.
דוד רואה עצמו שותף מלא למיזם, ולטענתו יש לשמר את ההסכם הראשוני, על פיו שניהם שותפים שווים. לטענתו, יש לו אומנם הכרות אישית עם מנכ"ל החברה, אך אין זה אומר שהחברה חייבת לקבל את המשחק למכירה אם אינו עומד בדרישותיה. דוד מתנגד למכירת המשחק בארץ משום שהתמורה למכירה בארץ מסתכמת בעשרות אלפי שקלים בלבד, ולדעתו המשחק הוא בעל פוטנציאל למכירה לחברה בין לאומית, שם מדובר על סכומים גדולים הרבה יותר (עד מאות אלפי דולרים כדמי קדימה), והרי לכתחילה דובר על מכירת המשחק בחו"ל.
דרישותיו הן: א. למנוע כל התקשרות של יוחאי עם גורם משווק ולחשוף כל מגעים לצורכי שיווק אם קיימים כאלו. ב. להמשיך את המתווה העיסקי עליו סוכם בתחילה, על פיו המכירה היא לחברה בחו"ל, בבעלות משותפת של 50% לכל צד.
דיון
האם יש בטענות מקום לביטול ההתקשרות?
בית הדין קובע שמבחינה הלכתית משפטית לא ניתן לקבוע כי ההתקשרות בטעות יסודה. מן החומר שהועבר ניכר שיש היכרות אישית עם מנכ"ל החברה. ובנוסף, העובדה שהמשחק לא התקבל בסופו של יום, אינה מוכיחה כי לא היה קשר אישי משמעותי עם נציגי החברה.
משך הזמן שלקח עד לפיתוח ועיצוב המוצר (כ11 חודשים) הוא אכן ארוך, אך אין כל בסיס לטענה כי הוא ארוך מן הנדרש.
נעיר, שביחס לתקופה שאחרי יצירת השותפות, גם אם דוד לא קיים את חובותיו באופן משביע רצון, אין מקום לביטול למפרע של השותפות, אלא לכל היותר תביעה לתשלום על נזקים או מניעת רווחים.
אכן, ניכרים הבדלי גישות בין הצדדים: ליוחאי חשובה המהירות, לעומת גישתו של דוד שיש להעדיף עבודה איטית אך יסודית על מנת שמוצר יהיה ראוי לשיווק. בהיות דוד אחראי על השיווק, גישתו לגיטימית במסגרת השותפות.
לסיכום, בית הדין דוחה את טענות יוחאי שההתקשרות בטעות יסודה ושניתן להוציא את דוד מן השותפות. (בגדרי השותפות נדון בגליון הבא)
מהות השותפות:
תוך כדי הדברים בעל פה ובכתב, עולה הבדל גישות מהותי בין הצדדים לגבי מהות השותפות ביניהם. על פי יוחאי: "הגענו לסיכום שדוד יקבל 50 אחוז מהרווחים במיזם, בתמורה לתפקידו כאיש שיווק". מדברים אלו משמע, שיוחאי רואה עצמו בעלים על המיזם באופן בלעדי. לעומת זאת, לדעת דוד - מדובר בשותפות של 50 אחוז, בעלות משותפת.
שלושה שיקולים מורים על מבנה של שותפות שהיא בעלות משותפת במיזם: א. מעורבות משמעותית של דוד ביצירת ובעיצוב המוצר. ב. השקעה כספית של דוד בעוד שיוחאי לא נדרש לכל השקעה כספית. ג. חלוקה שווה של 50 אחוז לכל צד, מתאימה לחלוקה של שותפות בבעלות, ולא רק חלוקת רווחים.
על כן יש לקבוע, שמהות ההסכמה של הצדדים היתה שהם יהיו שותפים שווים במיזם, לא רק מן הבחינה של חלוקת הרווחים, אלא בעצם הבעלות על המשחק.
הדיון בגיליון זה, עסק בשאלת השותפות על פי טענות הצדדים בלבד. בגיליונות הבאים, נדון בשאלת ההגדרה ההלכתית של שותפות עסקית. בנוסף, נכריע במחלוקת, האם יש למכור את המשחק בארץ, בעשרות אלפי שקלים בלבד כדרישת יוחאי, או שזכותו של דוד לדרוש להמשיך ולפתח את המשחק, על מנת שהוא יימכר בחו"ל לחברה גדולה, בסכומים גבוהים בהרבה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
