ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יוחאי ודוד נפגשו בכנס משחקי חשיבה, שם הציג יוחאי לדוד משחק מחשבה אותו הגה, והוא מבקש לשווקו. יוחאי התלהב מהרעיון. הם התקשרו בהסכם בעל פה, לפיתוח משחק מחשבה - פאזל, על בסיס אחד הרעיונות של יוחאי ושיווקו. במהלך ההיכרות, הציג דוד בפני יוחאי את העובדה שיש לו הכרות אישית עם מנכ"ל של אחת מהחברות הבין לאומיות למשחקי חשיבה. על בסיס הכרות זו, הגישה אל החברה לצורך שיווק המשחק תהיה קלה יותר. לטענת יוחאי, נקודה זו היתה מרכזית בבחירת דוד כשותף במיזם.
על יוחאי הוטלה עיקר עבודת הפיתוח, ועל דוד עיקר עבודת השיווק. דוד התחייב להשקיע סכום מסוים, על פי הצרכים. על רקע הבנות אלו הוסכם שיתחלקו ברווחים בשווה. לא נחתם הסכם בכתב המפרט את תנאי השותפות.
במהלך תקופה, פִתחו השנים את אחד הרעיונות של יוחאי, למשחק מחשבה רב שלבי, המלווה בתוכנת מחשב.
לאחר תקופה של עבודה משותפת על שיפור הדגם, שיפור התוכנה והכנת החומרים הנלווים, הוגש המשחק לבדיקה בחברה בין לאומית (שאת מנכ"לה טען דוד שהוא מכיר אישית).
לאחר כחצי שנה של קשר מתמשך עם החברה, התקבלה הודעה במייל על ידי החברה, כי הוחלט לדחות את קבלת המשחק ליצור בשלב זה.
יוחאי טוען, שההסכם בטל, משום שהכרות דוד עם מנכ"ל החברה לא הועילה, והיא היוותה את הבסיס לכל ההתקשרות. בנוסף, הוא ציפה מדוד לעבודה מהירה הרבה יותר. לאור השקעתו, הוא מסכים להשאיר בידי דוד 20% מן הרווחים, והוא מתכוון למכור את המשחק לחברת משחקים בארץ.
דוד רואה עצמו שותף מלא למיזם, ולטענתו יש לשמר את ההסכם הראשוני, על פיו שניהם שותפים שווים. לטענתו, יש לו אומנם הכרות אישית עם מנכ"ל החברה, אך אין זה אומר שהחברה חייבת לקבל את המשחק למכירה אם אינו עומד בדרישותיה. דוד מתנגד למכירת המשחק בארץ משום שהתמורה למכירה בארץ מסתכמת בעשרות אלפי שקלים בלבד, ולדעתו המשחק הוא בעל פוטנציאל למכירה לחברה בין לאומית, שם מדובר על סכומים גדולים הרבה יותר (עד מאות אלפי דולרים כדמי קדימה), והרי לכתחילה דובר על מכירת המשחק בחו"ל.
דרישותיו הן: א. למנוע כל התקשרות של יוחאי עם גורם משווק ולחשוף כל מגעים לצורכי שיווק אם קיימים כאלו. ב. להמשיך את המתווה העיסקי עליו סוכם בתחילה, על פיו המכירה היא לחברה בחו"ל, בבעלות משותפת של 50% לכל צד.
דיון
האם יש בטענות מקום לביטול ההתקשרות?
בית הדין קובע שמבחינה הלכתית משפטית לא ניתן לקבוע כי ההתקשרות בטעות יסודה. מן החומר שהועבר ניכר שיש היכרות אישית עם מנכ"ל החברה. ובנוסף, העובדה שהמשחק לא התקבל בסופו של יום, אינה מוכיחה כי לא היה קשר אישי משמעותי עם נציגי החברה.
משך הזמן שלקח עד לפיתוח ועיצוב המוצר (כ11 חודשים) הוא אכן ארוך, אך אין כל בסיס לטענה כי הוא ארוך מן הנדרש.
נעיר, שביחס לתקופה שאחרי יצירת השותפות, גם אם דוד לא קיים את חובותיו באופן משביע רצון, אין מקום לביטול למפרע של השותפות, אלא לכל היותר תביעה לתשלום על נזקים או מניעת רווחים.
אכן, ניכרים הבדלי גישות בין הצדדים: ליוחאי חשובה המהירות, לעומת גישתו של דוד שיש להעדיף עבודה איטית אך יסודית על מנת שמוצר יהיה ראוי לשיווק. בהיות דוד אחראי על השיווק, גישתו לגיטימית במסגרת השותפות.
לסיכום, בית הדין דוחה את טענות יוחאי שההתקשרות בטעות יסודה ושניתן להוציא את דוד מן השותפות. (בגדרי השותפות נדון בגליון הבא)
מהות השותפות:
תוך כדי הדברים בעל פה ובכתב, עולה הבדל גישות מהותי בין הצדדים לגבי מהות השותפות ביניהם. על פי יוחאי: "הגענו לסיכום שדוד יקבל 50 אחוז מהרווחים במיזם, בתמורה לתפקידו כאיש שיווק". מדברים אלו משמע, שיוחאי רואה עצמו בעלים על המיזם באופן בלעדי. לעומת זאת, לדעת דוד - מדובר בשותפות של 50 אחוז, בעלות משותפת.
שלושה שיקולים מורים על מבנה של שותפות שהיא בעלות משותפת במיזם: א. מעורבות משמעותית של דוד ביצירת ובעיצוב המוצר. ב. השקעה כספית של דוד בעוד שיוחאי לא נדרש לכל השקעה כספית. ג. חלוקה שווה של 50 אחוז לכל צד, מתאימה לחלוקה של שותפות בבעלות, ולא רק חלוקת רווחים.
על כן יש לקבוע, שמהות ההסכמה של הצדדים היתה שהם יהיו שותפים שווים במיזם, לא רק מן הבחינה של חלוקת הרווחים, אלא בעצם הבעלות על המשחק.
הדיון בגיליון זה, עסק בשאלת השותפות על פי טענות הצדדים בלבד. בגיליונות הבאים, נדון בשאלת ההגדרה ההלכתית של שותפות עסקית. בנוסף, נכריע במחלוקת, האם יש למכור את המשחק בארץ, בעשרות אלפי שקלים בלבד כדרישת יוחאי, או שזכותו של דוד לדרוש להמשיך ולפתח את המשחק, על מנת שהוא יימכר בחו"ל לחברה גדולה, בסכומים גבוהים בהרבה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
