ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
דרך אגב, המדרש הזה הוא דרך טובה מאוד להתחיל להבין את תפקיד המדרש באופן כללי בכתיבה התורנית. חז"ל תמיד מבקשים לבטא רעיונות עמוקים, ולהתמודד עם חידות וסתירות שעולות בחיי היומיום שלנו כל הזמן באופן שעל פניו נראה כמו משל או סיפור פשטני וכמעט תמים באופן הצגתו. עם זאת, תפקידו של האדם שלומד את הקטע הזה במדרש למצוא בו משמעויות עמוקות יותר, לחפש בו מסרים ורלוונטיות לחייו, לחיי החברה שהוא חלק ממנה ולמצב הקיים. המדרש הוא תמיד מסמך חי שצריך להשתמש בו כדי למצוא את ההדרכה ואת המחשבה, ולא ספר של סיפורים על העבר, בין אם הלומד חושב שהם מספרים דברים כהווייתם או מפליגים בדמיון.
אך הבה נשוב לדיון בשמים בשאלה אם צריך לברוא בני אדם מלכתחילה. האמת והשלום התנגדו לבריאת האדם. האמת אמרה שהנטייה של בני האדם תהיה תמיד לשקר ולרמות. לעולם לא נוכל לתת בהם אמון. ולכן אין טעם לברוא יצור כזה. השלום התנגד גם הוא לבריאת האדם. לא תהיה שום תקופה בתולדות האנושות שלא יהיו בה מלחמות, סכסוכים ומריבות. ולכן אין שום תכלית ותועלת לברוא יצורים כאלה ולהניח להם לאכלס את העולם. הם רק ישמידו אלה את אלה.
החסד אמר שצריך לברוא בני אדם. יש טוב וחמלה בכל בני האדם. הם יבנו בתי ספר, בתי חולים, בתי יתומים ומעונות לילדים. הם יחפשו תרופות למחלות ויגייסו כסף רב כדי לעזור לאלה שמזלם שפר עליהם פחות, לנזקקים באמת. הם יטפלו בחסרי הישע, ויהיו טובים לבעלי חיים שגדלים בבתיהם, ידאגו לעולם שבו הם חיים. לכן, הם ראויים להיברא בסופו של חשבון. גם הצדק אמר שראוי לברוא בני אדם. יש לבני האדם חוש פנימי של הגינות. הם יחפשו שיטות ליצור חברה צודקת. הם יקימו כוחות משטרה כדי ליצור חברה בטוחה וכדי להבטיח את זכויות האדם הבסיסיות כמו חיים, חירות וחתירה לאושר. באופן כללי, בני האדם יכולים להיות כוח חיובי בעולם, ולכן כדאי לברוא אותם ולהניח להם למלא את העולם ולפתח אותו.
המדרש מוסיף ומספר שהקב"ה שקל את הטענות של כל הארבעה ומצא שיש ביניהן שוויון - שניים נגד שניים. כדי לקבל החלטה, הוא "השליך" את האמת ארצה כדי ש"ההצבעה" תהיה שניים לעומת אחד לטובת בריאת האדם, שאותו אכן ברא אחר-כך.
האדמו"ר רבנו מנחם מנדל מורגנסטרן (הלפרין) הידוע בתור הרבי מקוצק שאל: אם הקב"ה רצה רק לשבור את השוויון, כביכול, למה הוא השליך את האמת? הוא יכול היה באותה מידה להשליך את השלום ולהשאיר את האמת לבדה וכך לקבל אותה התוצאה. הרבי הרהר רגע והשיב: את האמת לעולם אי אפשר לנצח בהצבעה. לא משנה מה ההצבעה, לא משנה כמה ידברו נגד, האמת תמיד עומדת, שכן מהותה היא אמת נצחית. עם השלום אפשר להתפשר ולעשות שינויים. לא כן עם האמת. זאת תכונה שהיא הכול או לא-כלום. משהו שהוא 99 אחוז אמת עדיין איננו אמת. האמת לא מתאימה את עצמה למוסכמות חברתיות, לאופנות או לתקינות פוליטית. לכן היה צורך להיפטר מהאמת לפני ההצבעה."
העם היהודי תמיד היה מיעוט. אלקינו הבטיח לנו שנהיה עם קטן מבחינה מספרית, וההבטחה הזאת בוודאי התמלאה. שאר האנושות מורכבת ממיליארדי אנשים שחלוקים עלינו בדעתם ומצביעים נגדנו דרך קבע. דתות שונות ניסו במשך מאות שנים לשכנע אותנו שהרוב קובע ומנצח ולכן עלינו להיכנע ולהצטרף אליהם. אבל אנחנו, כאומה, לא ויתרנו על האמונה שלנו באמת, כפי שהתגלתה לנו על-ידי הקב"ה בהר סיני. אי אפשר לנצח אותנו בהצבעה כל זמן שאנחנו מייצגים את האמת במהותה ובכנותה. זה הסוד לבריאת בני האדם ולקיום היהדות בכל הדורות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
