ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
תזכורות
A. מהתורה – בטל ברוב. מדרבנן – חשוב לא בטל, וגם נחשב קבוע (ולכן גם אין כל דפריש).
בדיעבד – עקרונית אפשר להתיר, אלא שבקרבנות יש דין "דיחוי".
(וראינו משנה בדף עז. לגבי עירוב של ראשי עולה בעלת מום עם ראשים כשרים – אם אחד עלה, לר"א - תולין שזה האסור, ואפשר להעלות השאר, חכמים – א"א להעלות השאר).
B. נראה שלושה נושאים:
1. תולין. 2. ביטול חשיבות. 3. חשוב בתערובת של ספ"ס.
א. עוד על ההיתר של "תולין"
A. (עמוד א) רב נחמן-רב – תולין (לגבי טבעת ע"ז שהתערבה בטבעות מותרות (שמהתורה בטלה אך מרבנן לא – כי היא דבר חשוב ), ואחת נפלה לים, תולין והשאר מותרות).
קשה ממשנתנו – שם לא תולין (כי אם תולין, אחרי שבהמה אחת מתה, אפשר לתלות שהיא האסורה ולהתיר את כל השאר (ראשונים – כשלא הורגים ישירות אלא מתות מעצמם בכיפה)).
תשובה – זו מחלוקת תנאים : משנתנו – לא תולין, ר"א (משנה עז.) – כן תולין.
(והגבלה נוספת – ר"א התיר רק שניים שניים (שבזה מוסיף ספק נוסף – כי בכל זוג ודאי יש אחד מותר), ולזה גם ר"נ התכוון).
B. (תחילת עמוד ב) ר"ל – תולין - חבית יין (= חשוב לפי כולם (עב:)) – שהתערבה ב100, ונפלה אחת לים, תולין שהיא האסורה והשאר מותרות.
1. למה צריך גם את ר"נ וגם את ר"ל?
אולי ר"נ – דווקא בע"ז שאין לה מתירין , אך בתרומה – שימכור לכהן.
אולי ר"ל – דווקא בחבית שכולם יודעים שנפלה ויבינו למה התרנו, אך אולי בטבעת נחמיר.
2. האם באמת ר"ל התיר דווקא חבית (שרואים שנפלה)?
רבה – דווקא חבית (אך לא תאנה), רב יוסף – אפילו תאנה (אנשים יבינו שנפלה תאנה, כמו שמבינים שתאנה אחת אסרה את התערובת).
ב. רב – טבעת של ע"ז (="חשוב")
A. שהתערבה ב-100, והתחלקו לשתי קבוצות – 60 ו-40. שתי הבנות במקרה ובדין:
1. טבעת שפרשה מה-40 והתערבה בערימה נוספת -מותרת, מה-60 אסורה.
דחייה – אם ההיתר מצד "כל דפריש" – אז גם ב-60 – הרי פרשה מה-60 וצריך שיהיה מותר.
אלא – כאן אין היתר "כל דפריש" (למה? נניח שהיא נפלה משם לעינינו, ובזה לא אומרים כל דפריש כשהיה "קבוע" (על פי שיטת תוס')).
2. כל הארבעים התערבו בטבעות נוספות -
רב – מותרות (לא בגלל כל דפריש, אלא ספק ספיקא : 1. שמא האיסור ב-60. 2. כל טבעת בערימה השנייה מסופקת). ודבר חשוב בטל בספק ספיקא .
שמואל – אסורות ( בע"ז – גם ספק ספיקא אסור).
B. דיון על ספק ספיקא בע"ז
מיתיבי ( קשה לשמואל ) – ספק ע"ז – אסורה, אך ספק ספיקא - מותרת! - כיצד – כוס ע"ז שנפל לכוסות – אסורים (כוס=חשוב), יצא משם כוס לערימה חדשה (ומשם לעוד ערימה, לרוה"ר לא הכרחי) – מותרים כי זה ספ"ס .
תשובה – זו מחלוקת תנאים, ושמואל סובר כר"י:
כר"י - דתניא – רימון באדן (=חשוב לפי כולם (עב:)) – נפל לרוב , ומשם אחד לרוב אחר -
ר"י – הרוב השני אסור (ספיק ספיקא אסור), ר"ש – הרוב השני מותר.
ר"י – מחמיר ברימון, ודאי יחמיר בע"ז .
ר"ש – מקל ברימון, ומקל בע"ז (כי אחרת – מי אמר את הברייתא של כוס שהתירה בספ"ס בע"ז).
( שמואל כר"י, אך חלקית (כי ר"י מחמיר בכל האיסורים)).
[אמר מר - כר"ש התיר, התיר גם כשהערימה השנייה היתה שלושה. למה לא שניים? 1. אכן גם שניים (שלושה = שניים והוא). 2. כר"א –(רש"י פירוש 1 – בסוגיא א, שגם כשמקלים, צריך למכור בזוגות. פירוש 2 – הכוונה לתנא נוסף ששמואל יכול לסבור כמותו].
ג. ביטול חשיבות החבית הסתומה של תרומה שנפלה בין 100 חביות:
a. האם יכול לפתוח אחת החביות ולבטל חשיבותה?
ר"א – כן (אך כדי שלא יגזול התרומה, יתן 1 מ101 לכהן (="כדי דימועה "),
ר"נ – רק אם נפתחה מעצמה (רא"ש – "אין מבטלים איסור לכתחילה").
b. ר' אושיעא – נפתחו רוב החביות מעצמן – שותה רק מהן , ולא אומרים שהאיסור ברוב ובטל גם מהסתומות.
c. (אגב, מחלוקת תנאים דומה בגיטין (נד:) – אם נפתחו – ר"י – אסורות, רי"ס ור"ש – בשוגג מותר במזיד אסורות).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









