ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הכלים מקדשים את מה שבתוכם
בדומה למזבח, גם הכלים מקדשים.
א. הקדמה -
A. מקור הקידוש
1. (פז.) - שמות ל, כט - "וקידשת אותם והיו קודש קודשים, כל הנוגע בהם יקדש".
2. (פח.) - במדבר ז - "קערת כסף... מזרק כסף... שניהם מלאים סולת", משמע שהכלים קידשו את הסולת .
B. שלוש רמות של קידוש
0. מקדשים כמו שהמזבח מקדש - שאם הכניסו אליהם פסול, ניתן יהיה להקריבו לכתחילה - הוה אמינא של ר"ל בדף פז., אך נדחה.
1. מקדשים שיהיו ראויים להקרבה . - דווקא בכלי שראוי לתוכן.
2. מקדשים כך שיהיה ראוי להיפסל (בטומאות גבוליות - טבול יום ומחוסר כיפורים), ושלא ניתן לפדותם (קדושת הגוף). - גם בכלי שאינו ראוי לתוכן.
ב. המשנה
A. כל כלי מקדש את הראוי לו -
כלי מדידת לח - רק לח, (שמואל בגמרא - כלי אחסנת לח - לח ויבש (כי ניתן לאחסן גם יבש), כלי מדידת יבש - רק יבש.
(כלי מדידת לח - כלי מדידת היין והשמן, כלי אחסנת לח - כלים לדם ולשמן, כלי מדידת היבש - עישרון וחצי עישרון).
B. כלי שניקב - מקדש רק אם עדיים ראוי לעבודתו - מקדש.
C. מקדש רק בעזרה .
גמרא
ג. הכלי מקדש את הראוי לו
A. לח-יבש:
1. שמואל (התחלת הגמרא) - מגביל את הגבלת המשנה - כלי איחסון לח - מקדש גם יבש. ראיה - "קערת כסף... מזרק כסף... שניהם מלאים סולת" - ומן הסתם יש סולת שלא נבלל לגמרי בשמן ונשאר יבש, ובכ"ז מתקדש.
2. רב/רב אסי (שליש תחתון) - מגבילים את הגבלת המשנה - שלעניין הכשרה להיפסל - מספיק כלי שאינו ראוי.
[איכא דמתני לה אהכי - לא מביאים מנחות, נסכים וביכורים מדבר שאינו ראוי לאכילה לחלק (מדומע) ולכולם (ערלה, כלאיים), ואם הביא לא קידש. ומגביל רב/רב אסי - שקידש לעניין שעכשיו פסול ולא ניתן להיפדות].
B. שמואל מגביל את יכולת הקידוש (מעל אמצע ע"א):
1. כלי שלם (ללא נקב, כבשמשנה).
2. מלאים ( כל הכמות שאמורה להיות נמצאת, בהמשך - הברייתא לומדת מ"שניהם מלאים סולת"), (ובהמשך - מגביל רי"ח - אם מתכוון להוסיף, מקדש כבר בהתחלה, וכןר' יוסי בברייתא בברייתא).
3. שתי גרסאות: a. מתוכן (בתוך הכלי). b. בפנים (בתוך העזרה - כבמשנה).
(שתי הגרסאות ודאי מסכימות שמקדש רק בעזרה (משנה) ורק בתוך הכלי (אחרת אינו ראוי)), אך יש הבדל - האם מקדש "בירוצי מידות" (הגודש) - לa - לא, לb - כן.
ולסיכום - ברייתא שדורשת את שתי הגרסאות.
כיון שהזכרנו כלי מנוקב -
ד. תיקוני בגדים וכלים - אין עניות במקום עשירות
(כיון שהזכרנו כלי שניקב)
A. תיקון כלי קודש
לא מתקנים חור, פגימה, קת - אלא בכלים מתיכים ועושים חדש, בסכין - גונזים. ואכן מעשה שגנזו (רש"י - כל הבעיה רק בתיקון ניכר, ושם לא היה ניכר וגנזו מחשש שתנבל).
B. בגדי כהונה
נתלכלכו - דעה אחת בברייתא - לפי אביי ) - תלוי ברמת הלכלוך - לכלוך קל שמספיק מים - מותר גם בנתר, לכלוך חזק שצריך נתר - לא מכבסים כלל. (משמע - הלכלוך החזק הוא ה"עניות", לא עצם הכביסה (וצ"ע שבהתחלה משמע ברש"י שעצם הכביסה)). דעה שנייה - לא מכבסים כלל.
(הערות: 1. מה שלא מכבסים - הולך לפתילות. 2. זבח תודה - הכוונה ללכלוך בשטח נרחב, אחרת כל יום יזרקו בגד...).
ה. אודות בגדי הכהונה (תיאור ואגדתא)
A. מבנה המעיל - הוא עצמו תכלת, הרימונים מתכלת ארגמן ותולעת שני, ובתוכם/ביניהם 72 (36*2) או 36 (18*2) זגים וענבלים.
[ר' ענייני בר ששון - גם במספר מראות הנגעים (גוונים) מצינו מחלוקת דומה בין 72 ל36. (נגעים והמעיל באים על לה"ר)].
B. ר' ענייני בר ששון - כפרת בגדי הכהונה (מובא כאן - גם כי הובא לעיל, וגם כי קשור למה שאמר לעיל על הקשר בין המעיל לנגעים - ששניהם על לה"ר)
פרשת קרבנות סמוכה לבגדי כהונה (בפרשת תצוה או צו) - ששניהם מכפרים:
כתנת - שפ"ד (כפרה לציבור), מכנסיים - גל"ע, מצנפת - גסות רוח, אבנט - הרהור הלב, חושן - עיוות הדין, אפוד - עבודת כוכבים, מעיל - לשון הרע , ציץ - עזות פנים.
שאלה - והרי לשפכ"ד וללה"ר מצינו כפרה אחרת? תשובה :
שפיכות דמים - כשהרוצח לא יודע - עגלה ערופה, כשידוע - כתונת,
לה"ר - בגלוי - מעיל (עושה רעש), בסתר - קטרת (שבאה בסתר (בהיכל, בלי שאף אחד מלבד הכה"ג רואה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








