ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. אימורי קדשים קלים (קק"ל) שיצאו לפני זריקה
לאחר זריקה - קדשי קדשים,
לפני זריקה - מצב ביניים - אין מעילה אך (רבינא-) יש פסול יוצא .
נסיונות לתלות במקורות שונים:
A. מקור ממשנתנו : משנתנו - מעשר>עופות - שיש בו דם ואימורים שהם ק"ק. והרי גם לעוף יש דם? אלא שבא ללמד שהאימורים כמו הדם (והדם - מדובר לפני זריקה, ונפסל ביוצא).
B. ניסיון סיוע מאמוראים:
בשר קק"ל שיצא - אחרי זריקה - מותר, לפני זריקה - רי"ח - כשר (סופו לצאת), ר"ל - פסול (עוד לא הותר).
הראיה - מכך שנחלקו על הבשר, משמע שבאימורים לפי כולם פסול .
דחייה - ייתכן שגם באימורים רי"ח מכשיר , אך נחלקו בבשר לחדש שאפילו בבשר ר"ל פוסל.
C. לימא כתנאי:
משנה (מעילה ו,ב) - אימורי קק"ל שיצאו לפני הזריקה - ר"א - אין מעילה, פיגול, נותר וטמא. ר"ע - יש מעילה.
יש שתי אפשרויות במה נחלקו:
1. כשהאימורים כבר חזרו פנימה, והמחלוקת אם נפסלו ביוצא - ר"א - נפסלו, ר"ע - לא נפסלו.
2. (רב פפא) כשהאימורים עדיין בחוץ ואז נזרק הדם, האם ניתן לזרוק כשהם בחוץ. אך אם חזרו ונזרק - לפי כולם לא נפסלו .
(ואמנם רב פפא עצמו במנחות אמר כאפשרות הראשונ לגבי 2 הלחם שיצאו לפני זריקת הדם, אך שם מקל כי שתי הלחם והדם הם נפרדים).
חזרה לדיני הקדימות
ב. A. קושיות על הסברות במשנה - ראינו אתמול.
B. שאלות על מצבים נוספים -
ראינו שמנחת חוטא > מנחת נדבה, כי היא מכפרת, אפילו שבמנחת נדבה יש שמן ולבונה.
אך האם מנחת סוטה > מנחת נדבה? (היא לא מכפרת, אך כן קשורה לחטא - באה לברר עוון).
ראיות:
1. ת"ש ממשנתנו - מנחת סוטה לא קודמת : מכך שהמשנה דיברה על מנחת חוטא, ולא חידשה גם למנחת סוטה.
דחייה - אולי המשנה התכוונה גם למנחת סוטה (מפני שבאה על חטא - לברר חטא).
2. ת"ש מברייתא - "זו (מנחת חיטין) קודמת לזו (מנחת שעורין)". לכאורה הכוונה מנחת נדבה>מנחת סוטה.
דחייה - הכוונה מנחת חוטא>מנחת סוטה.
[קושיא על הדחייה - הרי ממילא מנחת חוטא קודמת כי מכפרת, למה צריך את סיבת החיטין-שעורין? תשובה - גם לאפשרות הראשונה (נדבה>סוטה יש סיבה נוספת שבנדבה יש שמן ולבונה, אלא הברייתא הזכירה סיבה אחת משתיים).
ג. חטאת העוף>עולת העוף
A. מנא הני מילי?
(תורת שלמה - מניין שאפילו כשבאים יחד בקרבן עולה ויוד החטאת קודמת)
ת"ר - (נראה מה המקור, ונלמד דין נוסף שבו נתמקד )
כתוב בקרבן עולה ויורד (ויקרא ה) -
" ח וְהֵבִיא אֹתָם (-שתי העופות) אֶל-הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת-אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל. י וְאֶת-הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר-חָטָא וְנִסְלַח לוֹ".
לימודים:
שדם חטאת > דם עולה בבהמות - ראינו אתמול.
" ואת השני יעשה עולה " - שחטאת העוף קודמת לעולת העוף.
" לחטאת ראשונה " - בניין אב לכל שאר המקרים - שאפילו חטאת העוף>עולת בהמה (למשל בקרבן יולדת עשירה).
B. ביאור החידוש - חטאת עוף > עולת בהמה
a. שואל תוס' - הרי אפילו מעשר>חטאת עוף! כש"כ שעולת בהמה>חטאת עוף.
תוס' - זאת גזה"כ .
רש"י - אין סתירה - כשבאים ביחד על אותו ארוע (לידה) - חטאת קודמת (אפילו עוף), כשבאים לחוד - זבח>עוף.
C. קושיות על החידוש:
1. ת"ש מברייתא - ר"א - ביולדת עולת העוף>חטאת העוף
(הוא משווה זאת עם עולה ויורד, שם חטאת העוף>עולת העוף, והוא מביא 3 סיבות להבדל:1. ביולדת החטאת תחליף לבהמה , והרי בהמה>עוף. 2. ביולדת החטאת פחות רצינית - כי אין חטא. 3. ביולדת העולה יותר רצינית - בעולה ויורד גם העולה היא במקום חטאת, וביולדת העולה עולה).
תשובת רבא (תוס') - הכוונה רק שמקדישים את העולה קודם, אך החטאת קודמת גם ביולדת.
2. ת"ש מברייתא - הברייתא המייחסת חשיבות למין הקרבן - פרים>אילים>כבשים>שיעירם.
מן הסתם הכוונה לחגים, ויוצא שפר עולה>שעיר חטאת (המין>סוג הקרבן).
דחייה - 1. מדובר שכולם עולות . 2. (ע"פ המשך הגמרא) גזה"כ מ"כמשפטם" שצריך בסדר שבו זה כתוב ( במדבר כט,לג לגבי סוכות - וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם ").
3. ת"ש מברייתא - פר כן משיח>פר העלם דבר>פר ע"ז (עולה)>שעיר ע"ז (חטאת).
(ואמנם ברישא החטאת קודמת, אך שם זה באותו מין אז זה ברור).
תשובה - בפר ושעיר של ע"ש יש לימוד שיהיה לפי הסדר שכתוב - ( במדבר טו,כד ) "וְהָיָה, אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה, וְעָשׂוּ כָל-הָעֵדָה פַּר בֶּן-בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט ; וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּת ". 1. במערבא - "ושעיר עיזים אחד לחטת ". 2. רבינא - " כמשפט ".
D. סתירה בין כללים - מה יקרה מעשר>חטאת עוף>עולת בהמה>מעשר...?
הרי יש פה מעגל בלתי אפשרי...
בבבל - מעשר >חטאת העוף>עולת בהמה (כי העולה לא יכולה להתחיל מגזה"כ).
בישראל - חטאת העוף>עולת בהמה >מעשר (כביכול קדושת העולה נכנסה לחטאת העוף והפכה אותו ל"זבח", וממילא חטאת >עשר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
