ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
אברהם אבינו ושרה אמנו ירדו מצרימה בשל הרעב הכבד ששרר בארץ כנען. שם שרה נלקחה לארמון פרעה, אבל ניצלה בדרך נס בזכות התערבות משמים. אברהם ושרה עזבו את מצרים אחר כבוד ועם מתנות רבות. יוסף נמכר לעבדות על-ידי אחיו והגיע למצרים. גם הפעם הוא עולה בדרך נס מבור הכלא והופך משנה למלך מצרים. בשנות הרעב הוא מצליח להפוך את מצרים למעצמה כלכלית בעולם העתיק. בעקבותיו משפחתו של יעקב, שמנתה אז רק שבעים נפש, הגיעה למצרים והשתקעה בארץ גושן.
במשך 130 שנה בני ישראל שגשגו והתרבו עד מאד, עד שקם פרעה חדש שלא ידע את יוסף ושיעבד אותם. אחרי 80 שנה של עבדות, הקב"ה, באמצעות משה, גואל את בני ישראל ומוציא אותם ממצרים, וצבא מצרים טובע בים סוף.
בסופו של דבר, בני ישראל משתקעים בארץ-שראל, ולכל אורך תקופת בית ראשון שומרים על יחסים אמביוולנטיים עם השכנה הגדולה והחזקה מדרום, יחסים שמאופיינים בתקופות של שלום ומלחמה לסירוגין ובידידות שבצדה זהירות.
במאה האחרונה לקיומו של בית המקדש הראשון, שררה ברית בין ממלכת יהודה למצרים, ברית שנועדה להגן עליהן מפני התוקפנות של השכנות מצפון, אשור ובבל. אך מצרים הוכיחה שהיא משענת קנה רצוץ בכל הנוגע לביטחון הממלכה היהודית. היא לא באה לעזרת ירושלים כאשר נבוכדנצר תקף ובסופו של דבר גם החריב את ירושלים, שרף את בית המקדש והגלה את היהודים ממולדתם. גם מצרים עצמה ספגה מפלה מידי נבוכדנצר. המסר של הנביא ירמיהו היה עקבי: אל תסמכו על המצרים לעולם. אך דבריהם של נביאי אמת לעתים קרובות אינם נשמעים.
בתקופת בית שני היתה קהילה יהודית גדולה במצרים, בעיקר באלכסנדריה, קהילה עשירה וגאה מדי. הקהילה אפילו בנתה "מקדש" (חוניו) שהתחרה במקדש בירושלים. אימפריית בית תלמי, שמצרים ייצגה, נכנעה בסופו של דבר לשלטון רומא. אחרי חורבן בית שני קיבלה הקהילה היהודית באלכסנדריה משנה חשיבות. אך היא היתה גם מקום של מרידות קשות ברומא ובהמשך התרחשו בה גם קרבות בנוצרים-היוונים. כשלוש שמאות שנה אחרי החורבן הקהילה היהודית הצטמצמה ואיתה גם השפעתה. עם בוא האיסלם, קמה שוב קהילה יהודית במצרים, בייחוד בפוסטט (קהיר הישנה). הרמב"ם חי בפוסטט לפני 900 שנה ושימש כרופא לסולטן הידוע צאלח א-דין. תלמידי חכמים גדולים, כמו רבנו דוד בן זמרה (הרדב"ז), עמדו בראש הקהילה היהודית שם.
יהדות מצרים היתה חממה לשבתאים, תומכי משיח השקר והושפעה מאוד מהקראים. היהודים במצרים שמרו על פרופיל נמוך וזכו ליחס של ד'ימה (אזרחים סוג ב'), ובכל זאת הצליחו לשמור על אורח חייהם המסורתי.
כשאנגליה וצרפת הגיעו למצרים לפני כ-200 שנה, עם ההשקפה הקולוניאלית והאימפריאליסטית שלהן ובנו שם את תעלת סואץ, הפכה מצרים לקולוניה של המערב כשבראשה שלטו "בובות".
בשנת ה'תש"ח הובילה מצרים מתקפה של צבאות ערב שגמרו אומר להשמיד את המדינה היהודית שאך זה נולדה. גמאל עבד אל נאצר עלה לשלטון בשנת ה'תשט"ו ובתמיכת הסובייטים ניסה להשמיד את מדינת ישראל בטרור ובמלחמה. הוא הובס במערכה בסיני וספג מפלה מוחצת אף יותר בשנת ה'תשכ"ז, במלחמת ששת הימים.
אולם מצרים המשיכה בתוקפנותה נגד מדינת ישראל בפעולות טרור ובמלחמת התשה על גדות תעלת סואץ. בשנת ה'תשל"ד, פתח אנוואר סאדאת, יורשו של נאצר, במלחמת יום הכיפורים, שהסתיימה שוב בתבוסת הצבא המצרי. אך בשנת ה'תשל"ט נטש סאדאת סוף סוף את דרך המלחמה ופתח במשא מתן עם ישראל, מו"מ שהוליד את הסכם השלום בקמפ דייוויד. הגמול שלו על חזון השלום היה התנקשות בחייו על ידי אחד משומרי ארמונו.
חוסני מובארק ירש את סאדאת ושמר על שלום צונן עם מדינת ישראל ב-30 השנים האחרונות. עכשיו נראה שימיו של מובארק תמו, ושוב ישראל מתבוננת בדאגה דרומה אל מצרים ותוהה לאיזה כיוון תפנה שכנתה עתה. דברי הנביא ירמיהו עדיין מהדהדים באוזנינו. עד כמה שזה נוגע למצרים, שום דבר אינו ודאי. היא נשארה משענת קנה רצוץ ושכנה מסוכנת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
