ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכנה לתפילה וכיצד מתפללים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מעמד נשגב זה מהוה אתגר קשה בהיות הבורא מסתתר ונעלם ואיננו מושג בשכל, וכל ההשגה בו היא מצד מעשיו ופעולותיו. כדברי המשורר 2 : "לא ראינוהו ולא ידענוהו אך ממעשיו הכרנוהו". באופן טבעי, האדם, שפגישותיו עם העולם היא דרך חושיו, זקוק למאמץ גדול כדי להתעלם מחושיו והשגתם, ולהתעלות מן העולם ומושגיו אל סיבת הסיבות ועילת העילות.
מה יעשה האדם כדי להשתחרר ממצבי הרוח הרגילים שיש בהם נטיה לשני קצוות: או לקלות ראש, שחוק ודברים בטלים שאין להם ערך, או התייחסות גדולה מדי לדברי העולם, כמו: כעס, פחד, עצב, רוגז וכדומה להם?
חז"ל מספרים שחסידים ראשונים היו שוהים בבית הכנסת שעה שלמה קודם התפילה כדי שיוכלו לכוון בתפילתם, ושעה אחת אחרי תפילתם כדי שלא תהיה תפילתם נראית עליהם כמשאוי. הגמרא 3 שאלה, אם היו שוהים כל כך, שעה לפני תפילה ושעה אחרי תפילה ועוד שעה בזמן התפילה, והרי יש שלוש תפילות ביום, כיצד הצליחו להתפרנס? ומתי למדו תורה? הרי לימוד תורה מצריך זמן רב אם רוצים להצליח בו. עונה הגמרא: כיון שהיו חסידים, שלח ה' ברכה במעשי ידיהם, וגם בתורה הצליחו במעט זמן להשיג יותר משאחרים מצליחים בזמן מרובה. כך מתברר, שלא רק שהתפילה איננה גורמת לבזבוז הזמן הדרוש לענינים אחרים של האדם, אדרבא היא נותנת ערך והצלחה לזמן כולו.
שקט נפשי מתוך אמונה- שער אל התפילה
עוד נאמר בגמרא 4 , שגם מי שלומד תורה לא יעמוד להתפלל מתוך לימוד דינים והלכות, ומשא ומתן בסוגיות התופסות את מחשבותיו, אלא מתוך הלכה פסוקה ומתוך שמחה. אין הכוונה להוללות, אלא להרגשה של נחת רוח. וכותב רש"י 5 : שהכוונה להזכיר את הנסים של יציאת מצרים המזכירים לאדם את חסדי ה' על ישראל עמו, או למזמור "אשרי יושבי ביתך" 6 שבו נזכרים גדלו וטובו של הקב"ה הטוב והמיטיב לכל בריה בעולם, ועד כמה הוא מקשיב ומאזין לכל צרכי האדם הרבים ומטפל בהם ברוב טובו וחסדו. גם הלכה פסוקה וברורה משמחת את האדם, כדברי הרמ"א 7 על פי הפסוק 8 : "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ואפילו אם ההלכה בנויה על מנהג שנתקבל על ידי עם ישראל, האנשים או הנשים, כמובא בגמרא.
אם כן שתי דרכים להכנה נפשית לתפילה: או שהייה בשתיקה, או התעסקות בחסדי ה' שהם עוזרים להכנה זו, כמו בלימוד הלכות פסוקות בלי מחלוקת או מזמורי שבח והלל לה' על חסדיו עם הכלל או עם הפרט. יתכן ושתי הדרכים ענינן אחד, כי גם השהייה בשתיקה איננה חוסר מחשבה, אלא בחשיבה על אותם ענינים המעוררים את האדם לתפילה בכובד ראש ובשמחה גם יחד.
השו"ע 9 פוסק להלכה שעל כולנו לשהות שעה אחת קודם תפילה, והרי במשנה נאמר דין זה כמנהג חסידים הראשונים בלבד?! והרי ידוע שאנו כמעט איננו יכולים לקיים דין זה, בעניותנו, ולהכנס לבית הכנסת שעה שלמה בלי דיבור קודם תפילה?!
על כן נראה לבאר את הדברים כך: אין לגשת לתפילה לפני ה' בלי הכנה. עמידה במצב זה מעידה על זלזול, והיא לבד יכולה להיות הסיבה להפסד התפילה וקבלתה. אם כן, הכנה לתפילה היא חיוב גמור, ולא רק לחסידים. מצד שני, לחייב אותנו בהכנת הלב בלבד אין טעם, כי אנו חלשי אופי וקטני שכל, וברובנו איננו מסוגלים לזה. על כן, סדרו לנו חכמים דרך להוציאנו אל שביל האור, והיא על פי עצת בעל "ספר החינוך" שכותב 10 : "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". לכן, תקנו לנו אמירת מזמורים ושבחים לה' המסייעים לנו להגיע אל השקט הנפשי מן הרדיפה אחרי הנאות העולם הזה ומילוי צרכינו דרכה, וחיפוש המנוחה בה' אלוהינו אשר רק אצלו נצאת שלוה ומרגעה מכל פחד ומכל רעש. כדברי המשורר האלוהי: "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי... תערוך לפני שלחן נגד צוררי, דשנת בשמן ראשי כוסי רויה" 11 .
למחשבות והרגשות כאלו אנו זוכים להגיע על ידי אמירת זמירות התהילים לפני קריאת שמע והתפילה. החסידים הראשונים לא נזקקו להתרומם על ידי אמירת זמירות, אלא על ידי עבודה פנימית שבעזרתה הגיעו לרוממות גבוהה, שאנו איננו מסוגלים להגיע אליה. אמירת הזמירות בשבילנו היא ההכנה המינימלית שבלעדיה אפשר לומר שכמעט אין טעם להתפלל.
מתוך כך מובן עד כמה חשוב להגיע בזמן לתפילה כדי לומר את הזמירות, כי אם מאחרים ומדלגים את הזמירות, לא רק מפסידים את הזמירות אלא עלולים להפסיד את התפילה כולה. ובודאי מן הראוי לגרש את המחשבות הטורדניות לפני התפילה, ולהיות עד כמה שאפשר בעלי ראש צלול ונקי בזמן העמידה.
מי שבכל זאת מאחר או שאמירת הזמירות איננה מעוררת אותו מספיק, כתב "כף החיים" 12 שיחשוב בלבו: הנה אנוכי הדל נכנס להתפלל לפני מלך עליון, ושהיה כזאת היא השיעור המינימלי כדי להכין את עצמו לתפילה, להמון העם. וכמובן, אז יצטרך גם לקיים: אין עומדין להתפלל אלא מתוך שמחה של דברי תורה או אמונה או מצוה, שהיא משמחת, כאמור: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" 13 .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








