ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
בתפילה יוצאת הנשמה לחופשי
אולם, בטרם ניגש לבירורים אלו, ננסה להציץ לתוך ענינה הפנימי של התפילה בטרם הוא מתלבש במילות התפילה הנראות לנו בסידור. לשם כך נתבונן בדברי הרואה הגדול, מרן הרב קוק זצ"ל, בהקדמתו לחיבורו הנפלא העוסק בתפילה, "עולת ראיה". כך נאמר שם 1 : "אין התפילה באה כתיקונה כי אם מתוך המחשבה שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת. הלא היא עפה ומתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל, אלא שבשעת התפילה המעשית הרי התפילה הנשמתית התדירית היא מתגלה בפועל".
כלומר, תפילתנו המעשית הינה ביטוי זמני לעובדה התמידית שנשמת האדם, פנימיותו ועצם הוויתו צמאים למקורם הנשגב האלוהי. הם קשורים למקורם כל רגע ורגע, בין אם הגוף הארצי ומחשבות רוחו יכולים להשיג את המתחולל בקרבם פנימה ובין אם לא. גם בשעה שאיננו מתפללים, וגם אצל כאלה מאתנו שאין בלשונם תפילה, הרי נשמותינו צמאות וקוראות אל מקורם, מעוזם ומשגבם, צור חייהם ותקוותם בהווה ובעתיד. צימאון עצום זה וקשר פנימי תמידי זה הוא התפילה האמיתית הקיימת בתוכנו.
מהי משמעות התפילה שאנו מתפללים בפינו? תפילה זו היא עשיית חסד עם נשמתנו כאשר אנו פותחים לה פתח להביע את הכמוס בתוכה על ידי מילים היוצאות החוצה. מילים אלו דומות לעץ הפרי, המשמש מכשיר וצנור לאדמה מליאת החיים להביע את כשרונותיה הטמונים בתוכה, ומוציאה אותן בצורת הפירות הריחניים והרעננים. אין הפרי תוצרת העץ, הוא תוצר של החיים הגנוזים באדמה. העץ- שורשיו, גזעו וענפיו, מהוים רק מכשירים הגונים להעביר את החיים הגנוזים ולהוציאם החוצה בצורה הנראית לנו. גם האדם אוצר בקרבו מטמונים יקרים, ומילותיו ולשונו הם צנורות מעבר וגיבוש לאוצרות אלו והתגלותם.
לכן, אין התפילה מהוה מעמסה לנשמה, ההיפך הוא הנכון. התפילה עוזרת לה לשחרר את עצמה מכלא האלם שהיתה נתונה בו, והיא לה תענוג ועידון הדר ותפארת. רצונה העז ביותר של הנפש האנושית האלוהית, הוא לגלות את אורה העצום המסתתר בפנים, ולהאיר בעזרתו את כל החשיכה המקיפה את העולם ואת החיים.
זאת הסיבה שהתפילה פונה אל כל חלקי החיים ומשתדלת לרומם את כולם- את הרחוק ואת הקרוב, את החומר ואת הרוח, את האדם ואת כל החיים הסובבים אותו. ליבה של התפילה, הוא תפילה על לב העולם המפרנס אותו מאז תחילת התרבות האנושית בערכי הנצח של האמונה והצדק, היושר ותום הלב. לב זה מתגלה הן בעולם האנושי והן בעולם הגיאוגרפי, דרך עם ישראל וארצו הקדושה, כשבליבה ירושלים עיר הקודש המצפה כל כך לבנינה ביד בן דוד משיח צדקנו.
טעות בתפיסה פוגעת בעצם התפילה
תפיסה לא נכונה של התפילה, כאילו היא מורכבת ממילים הנאמרות בצורה מיכנית כדי לצאת ידי חובה- כטקס פולחני בלבד, לא רק שאיננה משובחת ומועילה, אדרבא יש בה כדי להטיל ספק האם היא בכלל ראויה לשם תפילה! כך כתב הרמב"ם, בסוף ספרו "מורה נבוכים" 2 : "אם כשתתפלל בתנועות שפתיך ואתה מיסב פניך אל הקיר ומחשב במקחך ובממכרך, אל תחשוב שהתפללת, אבל תהיה קרוב למי שנאמר בו- קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותם". כלומר, הרמב"ם מדריך אותנו להבין שתפילה שאיננה נובעת מפנימיותו של אדם והיא ניכרת רק בתנועות שפתיו, איננה נחשבת בכלל כתפילה. אך כדאי שיידע האדם המתפלל, שאין הוא מרמה את הקב"ה מקבל התפילות הנאמרות באמת, וגם לא את רואיו, אלא בעיקר את עצמו.
כמובן שאין להגיע לקיצוניות, שהיא עצת יצר הרע, ולומר אם כן לא אתפלל כי אין בכוחי לעמוד בזה. אלא, הפתרון הוא להתאמץ ולהתרכז אפילו זמן קצר ביותר, ולזכור עם מי הוא הולך לדבר ולפני מי הוא עומד. ואם אחרי מאמץ יצליח להתרכז אפילו בברכה אחת, בנצנוץ אחד, גם זה כדאי. אף בזה עושה המתפלל חסד גדול עם עצמו ועם העולם: חסד לנשמתו הצמאה עד כלות הנפש לרגעים האלו, וחסד לעולם כולו שרובו לא יודע ולא מסוגל להגיע למדרגה הזו ולהתפלל. המתפלל מהוה צנור קשר לעולם שלם, שבעזרתו ודרכו מתקשר אל יוצרו, יוצר נשמתו.
מי היה מתעצל או מתרשל אילו היה יודע שהוא מספק חיים לרבבות נפשות המחכות לו כמו צמא למים. אפילו על אויבים הצמאים למים קשה להתאכזר אם הם מבקשים מים בצמאונם, קל וחומר לערכה של תפילת ישראל הפותחת שערי רקיע לברכת העולם ומלואו, על מליוני הבריות, המצפים כולם לחסד ה' ולרחמיו לקיימם ולהשביעם מטובו. כל זה תלוי אך ורק באדם המתפלל, המחבר בתפילתו שמים וארץ ופותח שערי שפע לאוצרות השמים המריקים את טובם על עולם ומלואו.
קשה שלא לזכור כמה אנו רחוקים מתפילה אידיאלית זו. ההסבר היחיד האמיתי שנוכל לתת כדי ללמד זכות על עצמנו ועל עם ישראל כולו הוא, שאנו קטנים מאד ואיננו משיגים אפילו במשהו עד כמה התפילה בכלל ותפילתנו בפרט אהובה ורצויה, ופועלת לנטוע שמים וליסוד ארץ. לא לחינם מסופר במשנה 3 על חסידים ראשונים שהיו שוהים קודם תפילה שעה אחת שלמה כדי להכין את עצמם כהוגן לאותם הרגעים הגדולים. חז"ל הגדירו את התפילה כ"דברים העומדים ברומו של עולם" 4 , ובני אדם מזלזלים בהם מחוסר ידיעה. אין הכוונה כאן שהאדם נדרש להבין הבנות עמוקות ורחבות עם כל חשיבותם, אלא העיקר שיתפלל מתוך לבו.
בזוהר 5 נאמר שנזכרו שלוש תפילות בספר התפילות והתהילות, ספר תהילים: א. "תפילה לדוד" 6 - מלך ישראל, ב. "תפילה למשה איש האלוהים" 7 , ג. "תפילה לעני כי יעטוף" 8 . רק על תפילת העני נאמר "כי יעטוף", כי הוא עוטף את התפילות כולם- גם של דוד מלך ישראל וגם של משה איש האלוהים. ומדוע? כי העני בצרתו קורא אל ה' בכל לבו, והוא יודע כי חייו תלויים בה' ובלתו אין לו חיים.
אם כן, לפי זה מתברר שגם לצרות ולסבל העוברים עלינו יש בדיעבד תפקיד חיובי, לעורר את ליבנו לקרוא אל ה' באמת כדי שתישמע תפילתנו. ובזאת אנו נגאלים באמת, כאשר אנו קוראים אל ה' מקירות לבנו ועומק נפשנו. אנו מגלים בכך את נפשנו האמיתית, וזאת היא גאולתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
