ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
טעמים אחדים נזכרו בשו"ע להלכה זו. טעם ראשון: שלא תיראה התפילה כמטרד הכרחי שהוא מצפה לרגע שיוכל לצאת משם. טעם שני: שלא יתבונן בזמן התפילה במה שנעשה בחוץ ובעוברים ושבים. טעם שלישי: שלא יתפלל מיד בכניסתו אלא ישהה מעט, עד שתהיה דעתו מיושבת עליו מטרדות החוץ שבא ממנו.
כמו כן ראוי שיהיה לאדם מקום קבוע לכל תפילותיו. בזה ישנן שני סעיפי הלכות: ראשית, יש לקבוע בית כנסת מיוחד ששם הוא מתפלל ערבית ושחרית, ואם אפשר בחול ובשבת. ושנית, גם בתוך בית הכנסת יש לקבוע מקום מסוים לו.
קביעת המקום לתפילה קושרת את האדם קשר חזק לתפילתו, והופכת אותה ליסוד ומרכיב קבוע במבנה החיים שלו, שאיננו משתנה. בזה חייו מתעלים כאשר חלק קבוע בתוכם קשור עם קדושת המקום של בני ישראל, עובדי עבודת הלב.
תפילתו הקבועה של אברהם אבינו
בגמרא נאמרו דברים נפלאים על ערך קביעת המקום לתפילה. כך נאמר במסכת ברכות 2 : "כל הקובע מקום לתפילתו אלוהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו". רש"י 3 מבאר, שמצאנו על אברהם אבינו שקבע מקום לתפילתו. יתכן שמעשה זה של אברהם אבינו עליו השלום אופייני לתכונתו המיוחדת, המצוינת בדברי הרמב"ם 4 בהלכות עבודה זרה, שם קורא הרמב"ם לאברהם אבינו "עמודו של עולם". אברהם אבינו היה יציב מאד באמונתו. לא הושפע ולא נכנע משום לחץ של אנשים או של מאורעות, ובזה אפשר לראות את העוצמה האדירה שהיתה באמונתו. בספר "המספיק", לבנו של הרמב"ם, מבאר 5 לנו המחבר כמה גדולה היתה מדרגת האבות. הם היו כאלה, שאפילו אם ידעו שתמורת כל מעשיהם הטובים לא רק שלא יקבלו שכר, אלא יסורי גיהנום, לא היו זזים מעמדתם. בזה סוד גדולתם, שיציבותה איננה ניתנת לשום זעזוע.
ביטוי חיצוני לזה הוא קביעת המקום בתפילה. שמירה מתמדת על מקום קבוע מחייבת את האדם לחסידות וענוה, שהרי יכולים לתפוס את מקומו מכל מיני סיבות, ואיך ישמור על הקביעות?! על ידי זה בודאי שישתדל להקדים לתפילה לפני בואם של אחרים. ופעמים שישנם בסביבתו אנשים המטרידים אותו, והוא חפץ לשנות את מקומו כדי להינצל מטרדתם, ורק אם תכונות הענוה, הסבלנות וההבלגה טבועים בו, הוא שומר על מקומו. על זכות קביעות מקום כזו אמרו חז"ל במסכת ברכות 6 , שאויביו נופלים תחתיו.
אולם, האם יש עדיפות איפה יהיה המקום הפרטי בתוך בית הכנסת? על זה כתב השו"ע 7 : צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר, ודבר קבוע כמו ארון ותיבה, אינו חוצץ. אם כן, ראוי להתפלל במקום קבוע ליד קיר או עמוד, כדי שלא יהיה הפסק בינו לקיר. וכתב על זה המשנה ברורה 8 , אין זה אלא מן המובחר, אבל אין בזה איסור אם לפעמים מתפללים עשרה יהודים בחדר ואין מקום לכולם ליד הקיר. והמשיך, שאין זו סיבה לא להתפלל יחד איתם, אלא שאם יש לפניו חפצים יעצום עיניו בתפילה, או שיתרכז בתפילה בסידור בלי להסתכל מחוץ לסידור.
גם הלכה זו של סידור המקום שורשה בסידור כוונת הלב, שלא תהיה מחיצה בין המתפלל לבין המקום ברוך הוא. ואם נזהרנו ממחיצת חפץ בודאי כאשר אנו באים לעבודת ה', הגדול והנורא, יש להיזהר שלא תהיינה כוונות זרות בתפילתנו שהן עלולות לפגוע ולעשות חיץ, ח"ו, בינינו לבינו. והעיר ה"טורי זהב" 9 , שאם החוצץ הוא לצורך התפילה, כמו הסטנדרים, עמודי התפילה שעליהם מניחים את הסידורים, אין זו חציצה. לפי זה יש לימוד סניגוריא על כל המשתדלים בעבודת ה', ופעמים מתוך חוסר הבנה נוקטים בשיטות ובדרכים שגויות, אם לדעתם זה עוזר להם להגיע לדרכם האמיתית בעבודת ה', לא תהיה שגגתם למכשול בעדם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








