ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
לאור זאת יש לבאר מה בדבר תפילה הנאמרת בעמידה אחר אדם? השו"ע 1 פסק בתחילה שאדם אינו חוצץ, אלא שאחר כך הוסיף 2 שיש האומרים להיזהר ולא להתפלל אחורי אדם, וטוב להיזהר בזה. וכתב ה"מאמר מרדכי" 3 שבבית כנסת שיש בו רוב עם ואי אפשר להיזהר בזה, בודאי מותר להתפלל אחורי אדם, ורק המדקדק במעשיו יקבע לו מקום ליד הכותל.
מה הדין כאשר שנים עומדים בתפילה, אחד לפני חבירו, והעומד לפנים סיים את תפילתו והוא חפץ לפסוע אחורה כדי לסיים את תפילתו, כדין פרידה מכובדת מלפני שוכן מרום, היורד ומאזין לתפילת כל פה? מצד אחד, הוא איננו יכול לזוז ממקומו או לדבר בטרם יפסע אחורה, ומצד שני, אם יפסע יכנס לתוך ד’ אמות של חבירו שעדיין לא סיים את תפילתו.
דבר זה מצוי מאד בבתי כנסת שמלאים במתפללים ואין מקום לכולם לעמוד ליד כותל המזרח, וחייבים המתפללים לעמוד אחד אחרי חבירו.
כתב השו"ע 4 , שאסור למתפלל שסיים את תפילתו לפסוע עד שיגמור המתפלל העומד מאחוריו, שאם יעשה כן הריהו כעובר לפני המתפלל. והוסיף, שאין לעשות כן אפילו אם המתפלל האחורי התחיל להתפלל יותר מאוחר, והוא בבואו למקום עמידתו גרם לו את הבעיה. אף על פי כן לגודל קדושת המעמד אין להתעלם ממש, אלא להמתין עד שיסיים.
תפילה אחרי רבו
ביחס לרבו כתב השו"ע 5 , שאין לתלמיד להתפלל אחורי רבו. ושלושה טעמים כתב המשנה ברורה 6 בדין זה: א. מפני שזה נראה כיוהרא וגאוה, שהוא חושב שהוא קרוב לדרגתו של רבו. ב. שלא ייראה כמשתחוה לרבו מתוך גודל ההערצה שחייב אדם לנהוג ברבו. ג. הוא מצער את רבו בכך, שאם יסיים רבו את תפילתו יצטרך להמתין לו עד שיסיים.
כל כך החמירו חז"ל בדין זה, עד שאמרו במסכת ברכות 7 : "המתפלל אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל". וצריך להתבונן על מה יצא הקצף עד כדי כך?! בפרק "חלק" נאמר 8 שאפיקורס אין לו חלק לעולם הבא, ונשאלה השאלה בגמרא: מי נקרא בשם זה, ומה מעשיו שעל שמם נקרא אפיקורס? וביארה הגמרא, שזהו המבזה תלמידי חכמים. נאמר שם, שאפילו מי שאומר ביטוי קל של זלזול, כמו: "החכמים האלו", יש בזה משום ביזיון תלמידי חכמים. ומסופר שאחד החכמים אמר תוך כדי ויכוח ביטוי קל של פחיתות כבוד כלפי אחד מחבריו החכמים, וכששם לבו לדבר הצטער כל כך וצם הרבה צומות לכפר על עוונו, עד שהושחרו שיניו מרוב התעניות.
ההסבר לחומרא זו כך הוא: הקב"ה שוכן בישראל בשתי דרכים: על ידי התורה, שבנתינתה ירד ה' אלינו ודבר עמנו את דבריו, ועל ידי המקדש שאנו עובדים בו, ונאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" 9 . המשך התורה בישראל זהו ההמשך של מתן תורה מאז לדורנו. תלמיד שאינו חולק כבוד לרבו, הרי הוא נפסק ונפרד מקשר החיים של השתלשלות התורה דרך רבנן ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם עד אלינו. כאשר אין בית מקדש, ולא קורבן שיכפר בעדנו, הרי בית תפילתנו הוא מקדש המעט שלנו במציאותנו הנוכחית. ביזוי התורה בתוך בית הכנסת הוא עשיית פגם הן בכח התורה והן בכח העבודה, ומתוך כך גורם ח"ו לשכינה שתסתלק.
מכאן חשיבות הציות לרבותינו, שבימינו אלה על ידם נמשך הקשר של בורא עולם הבוחר בישראל, ונותן להם ולנו את תורתו. כל גסות רוח של אי ציות לרבותינו והתרסת דברים כנגדם, נוטלת את הלשד הפנימי מישראל.
בספרו "עין איה" 10 כתב הרב קוק זצ"ל, טעם נוסף: שאדם בזמן התפילה צריך להתרכז מאד בתפילה, ואדם העומד ליד רבו צריך להרגיש מורא ופחד מפני רבו ולא יוכל להתרכז בתפילתו כראוי. אם כן, גם אם נאמר שרבותינו ענוים ואינם חשים לכבודם, הרי לצורך תפילתנו, אנו המסתופפים בצילם צריכים לנהוג זהירות וריחוק מקום קצת מרבותינו.
אך בבית הכנסת שהמקום דוחק, התירו אחרוני אחרונים להתפלל בצד הרב, בתנאי שלא יעמוד ממש לידו אלא קצת אחורה. וכן התירו לעמוד מאחוריו, בתנאי שיהיה במרחק ד’ אמות, שלא לצער את רבו. אבל הוסיף המשנה ברורה 11 , שבשום אופן לא יעמוד לפני רבו. ומזה נלמד אזהרה שלא לקפוץ ולהורות הלכה במקום רבותינו, ה' ישמרם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
