ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
לאור זאת יש לבאר מה בדבר תפילה הנאמרת בעמידה אחר אדם? השו"ע 1 פסק בתחילה שאדם אינו חוצץ, אלא שאחר כך הוסיף 2 שיש האומרים להיזהר ולא להתפלל אחורי אדם, וטוב להיזהר בזה. וכתב ה"מאמר מרדכי" 3 שבבית כנסת שיש בו רוב עם ואי אפשר להיזהר בזה, בודאי מותר להתפלל אחורי אדם, ורק המדקדק במעשיו יקבע לו מקום ליד הכותל.
מה הדין כאשר שנים עומדים בתפילה, אחד לפני חבירו, והעומד לפנים סיים את תפילתו והוא חפץ לפסוע אחורה כדי לסיים את תפילתו, כדין פרידה מכובדת מלפני שוכן מרום, היורד ומאזין לתפילת כל פה? מצד אחד, הוא איננו יכול לזוז ממקומו או לדבר בטרם יפסע אחורה, ומצד שני, אם יפסע יכנס לתוך ד’ אמות של חבירו שעדיין לא סיים את תפילתו.
דבר זה מצוי מאד בבתי כנסת שמלאים במתפללים ואין מקום לכולם לעמוד ליד כותל המזרח, וחייבים המתפללים לעמוד אחד אחרי חבירו.
כתב השו"ע 4 , שאסור למתפלל שסיים את תפילתו לפסוע עד שיגמור המתפלל העומד מאחוריו, שאם יעשה כן הריהו כעובר לפני המתפלל. והוסיף, שאין לעשות כן אפילו אם המתפלל האחורי התחיל להתפלל יותר מאוחר, והוא בבואו למקום עמידתו גרם לו את הבעיה. אף על פי כן לגודל קדושת המעמד אין להתעלם ממש, אלא להמתין עד שיסיים.
תפילה אחרי רבו
ביחס לרבו כתב השו"ע 5 , שאין לתלמיד להתפלל אחורי רבו. ושלושה טעמים כתב המשנה ברורה 6 בדין זה: א. מפני שזה נראה כיוהרא וגאוה, שהוא חושב שהוא קרוב לדרגתו של רבו. ב. שלא ייראה כמשתחוה לרבו מתוך גודל ההערצה שחייב אדם לנהוג ברבו. ג. הוא מצער את רבו בכך, שאם יסיים רבו את תפילתו יצטרך להמתין לו עד שיסיים.
כל כך החמירו חז"ל בדין זה, עד שאמרו במסכת ברכות 7 : "המתפלל אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל". וצריך להתבונן על מה יצא הקצף עד כדי כך?! בפרק "חלק" נאמר 8 שאפיקורס אין לו חלק לעולם הבא, ונשאלה השאלה בגמרא: מי נקרא בשם זה, ומה מעשיו שעל שמם נקרא אפיקורס? וביארה הגמרא, שזהו המבזה תלמידי חכמים. נאמר שם, שאפילו מי שאומר ביטוי קל של זלזול, כמו: "החכמים האלו", יש בזה משום ביזיון תלמידי חכמים. ומסופר שאחד החכמים אמר תוך כדי ויכוח ביטוי קל של פחיתות כבוד כלפי אחד מחבריו החכמים, וכששם לבו לדבר הצטער כל כך וצם הרבה צומות לכפר על עוונו, עד שהושחרו שיניו מרוב התעניות.
ההסבר לחומרא זו כך הוא: הקב"ה שוכן בישראל בשתי דרכים: על ידי התורה, שבנתינתה ירד ה' אלינו ודבר עמנו את דבריו, ועל ידי המקדש שאנו עובדים בו, ונאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" 9 . המשך התורה בישראל זהו ההמשך של מתן תורה מאז לדורנו. תלמיד שאינו חולק כבוד לרבו, הרי הוא נפסק ונפרד מקשר החיים של השתלשלות התורה דרך רבנן ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם עד אלינו. כאשר אין בית מקדש, ולא קורבן שיכפר בעדנו, הרי בית תפילתנו הוא מקדש המעט שלנו במציאותנו הנוכחית. ביזוי התורה בתוך בית הכנסת הוא עשיית פגם הן בכח התורה והן בכח העבודה, ומתוך כך גורם ח"ו לשכינה שתסתלק.
מכאן חשיבות הציות לרבותינו, שבימינו אלה על ידם נמשך הקשר של בורא עולם הבוחר בישראל, ונותן להם ולנו את תורתו. כל גסות רוח של אי ציות לרבותינו והתרסת דברים כנגדם, נוטלת את הלשד הפנימי מישראל.
בספרו "עין איה" 10 כתב הרב קוק זצ"ל, טעם נוסף: שאדם בזמן התפילה צריך להתרכז מאד בתפילה, ואדם העומד ליד רבו צריך להרגיש מורא ופחד מפני רבו ולא יוכל להתרכז בתפילתו כראוי. אם כן, גם אם נאמר שרבותינו ענוים ואינם חשים לכבודם, הרי לצורך תפילתנו, אנו המסתופפים בצילם צריכים לנהוג זהירות וריחוק מקום קצת מרבותינו.
אך בבית הכנסת שהמקום דוחק, התירו אחרוני אחרונים להתפלל בצד הרב, בתנאי שלא יעמוד ממש לידו אלא קצת אחורה. וכן התירו לעמוד מאחוריו, בתנאי שיהיה במרחק ד’ אמות, שלא לצער את רבו. אבל הוסיף המשנה ברורה 11 , שבשום אופן לא יעמוד לפני רבו. ומזה נלמד אזהרה שלא לקפוץ ולהורות הלכה במקום רבותינו, ה' ישמרם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








