ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"מאד אנו צריכים בחיינו, שהסודות הנעלמים יצאו ויתגלו, כי על ידי גילוייהם של הסודות נכיר עצמנו, נכיר את מה שחבוי בקרבנו. בשעה שנבוא לאותה הבחינה של "לבסומי עד דלא ידע", נפטר לפחות לשעה, מכל אותן ידיעות המטעות אותנו, המוליכות אותנו כשבויים ואין לפדות, והידיעות המטעות הללו הן מסתירות ממנו את הסוד. מבושמים אנחנו יותר מידי מדמיונות חיצוניים ובשביל כך אין אנו מרגישים את האמיתיות של הפנימיות שלנו". (מאמרי הראי"ה עמ' 153 מתוך "היסוד" גליון קכב)
להסיר מסכות \ עולם של אמת
אחת הבעיות הגדולות בחיינו היא המסכה. אתה מדבר עם אנשים וצריך לבדוק האם הם מתכוונים למה שהם אומרים או לא? אתה קונה מכשיר ולא כל כך בטוח כי קבלת את מה שרצית.
הרבה מסכות יש בחיינו והרבה כיסויים המטעים את ראייתנו והבנתנו .
קדושת פורים באה להסיר את המסכות. לחשוף את העולם הפנימי שמאחורי המסכות ולהביא לכך שלא יהיה פער בין הנגלה בחיינו לבין הנכסה.
"נכנס יין יצא סוד" - זוהי פעם יחידה בחיי יהודי שאומרים לו ללבוש מסכה, לשחרר את המעצורים, ולהשתכר. מדוע? כי הכל נגלה. העולם הפנימי של העם היהודי יופיע גם אם נלבש מסכות רבות.אפילו מסכה גדולה ושכרות עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, לא יעמעמו את הקדושה שלנו מלהופיע. הטבע כולו מתבטל בפני העולם הפנימי, האמיתי ומתנהל לאורו.
אנו יודעים כי בחיי היום יום קיימים פערים גדולים בין העולם הפנימי לחיצוני, בין האמת לבין המציאות כפי שהיא נראית כלפי חוץ. הרבה שקר ומסכות יש בחיינו, פעמים אנו שמים את המסכה במודע ופעמים שאין אנו יודעים ששמנו אותה. מדרגת העולם הזה היא מדרגת חיים שיש בה לא מעט העלם והסתר. מאד קשה להבחין באמת וחסרה ההארה שתאיר לנו את המציאות בשלמות מכל צדדיה ובחינותיה.
גם כאשר נאמרים דברים, כוח הקליטה הרגיל אינו מאפשר לנו לעמוד באמת על כוונת האומר ועל שלמות המחשבות והרגשות העומדות מאחורי הדברים.
בדרך כלל, כאשר נשמע דברים הנאמרים, אנו לא נצליח לקלוט אותם כפי שהם באמת. אנו נתרגם את הדברים כפי הבנתנו ואנו נפרש את הדברים על פי הטון בו נאמרים הדברים.
מאסתר אנו לומדים כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". מה כוונת חז"ל? האם כל מה שצריך בכדי להביא את הגאולה הוא להגיד שאת הדברים שמעתי מפי פלוני?
הגאולה היא תקופה בה כל ההעלם מתגלה. גילוי שם ה' בעולם הוא החידוש בזמן הגאולה. היכולת לומר דבר בשם אומרו, היא היכולת להבין את הדברים שנאמרו כפי כוונתם האמיתית ללא כל פירושים אישיים של השומע. לכן מי שמסוגל לומר את הדברים ששמע כפי שאמר והתכוון האומר, הוא מביא את רוח הגאולה לעולם.
קדושת פורים היא קדושת הגילוי. אין הסתר הכל נגלה. אין שם ה' במגילה כי אין צורך לקרוא בשם ה' המפורש כי גם ההופעות הנסתרות - נגלות הן. כל מלך מלכו של עולם, וכל אירוע הוא יד ה' במציאות.
אפילו הפור המסתיר כל כך את ההכוונה וההשגחה מגלה את ההשגחה האלקית על ישראל בכל עוצמתה.
כך מבאר גם מרן הרב את הקריאה "לך כנוס את כל היהודים". "וכי תאמר הרי אנו רואים בעינינו את הצרה הפנימית האיומה, איך שקמים יהודים כנגד יהודים, איך שאחים נהפכים זה נגד זה לזאבים ונחשים, ואיך זה תאמר לך כנוס את כל היהודים?
"אמנם, כל האמור ששקר בדה המן הרשע באומרו: 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד' אינו אלא טועה. אבל בכל זה הוא עם אחד. ושמא תאמר איך יתכן שיהיו שני הפכים בנושא אחד? ...אל תתמה על החפץ. ישנם פלאים בעולם." (מאמרי ראי"ה עמ' 155)
כלפי חוץ העם מפוזר ומפורד אך בתוכו אחד הוא. הקריאה "לך כנוס את כל היהודים" היא הקריאה להשוות בין העולם הפנימי לעולם הנגלה. להסיר מסכות ולחיות באחדות החיים.
בימים אלה, אנו כל כך זקוקים לחיים של גילוי. אנחנו משתוקקים להסיר את כל המסכות. להכיר את יד ה' בכל המציאות, גם במקומות החשוכים ביותר. אנו זקוקים לנהל חיי חברה של אמת. חיים בהם הפנים והחוץ שווים בחינת "פיו ולבו שווים". חיים בהם כל מערכות המדינה מנוהלות כך שאין "מתחת לשולחן" כי אם הכל מתנהל על פי המוסר האלקי באופן נגלה לעיני כל. חיים כאלה מביאים לחיים הרמוניים שלמים.
נתקדש לקראת ימי הפורים, נקלוט מקדושת הפורים המעניקה כוח של גילוי והסרת המחיצות והמסכות, ונמשיך את קדושת ימי הפורים לכל ימות השנה .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
