ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
עם סיום פרשיות בניית המשכן וכליו נרצה להתבונן: מה מקומה של האמנות ביהדות ובעבודת ה' וממה עלינו להיזהר?
דרושים חכמי לב
הרב מרדכי ורדי שליט"א, רב הישוב ראש צורים וראש מגמת תסריטאות, ביה"ס לקולנוע מעלה
בנוגע לשאלת היחס אל האמנות נדרש בראשית הדיון לברר מהי אמנות, האם היא ממוקמת בבית המלאכה או בבית המדרש ומיהו האמן האם הוא בעל כישרון או איש רוח?
התשובה היא קשה, מכיוון שהגדרת האמנות היא מסובכת. המבלבל הוא שיש שני סוגים של אמנים. יש אמנים שהיכולות שלהם מוגבלות לכישרון מלאכה, ויש אמנים שהם אנשי רוח, שהאמנות היא כלי ביטוי לעולם פנימי עשיר. כדי להבחין בין השניים צריכים לימוד וחינוך לרגישות אמנותית. בצלאל בוודאי לא היה רק בעל מלאכה, ה' קרא בשמו כמי שראוי לעצב את המשכן, מפני חכמת הלב שלו. היכולת שלו לחשוב מחשבות בכסף, בזהב ובנחושת.
אבל מכיוון שהאמנות והבידור הם תחומים מצרניים שהגבולות ביניהם מטושטשים, נוצר מצב שבו, ככלל, היחס אל האמנות נקבע על פי המכנה הנמוך שלה. אמנות יהודית מקורית צריכה להיעשות על ידי אנשי רוח. אמנות של חכמת הלב היוצאת מאת אנשים גדולים חושבי מחשבות. זה צריך להיות בית מדרש שבו עורכים בירורים מוסריים בשפת האסתטיקה, זוהי שפה שהיא לא רק חכמת השכל אלא בעיקר חכמת הלב. וכלי הטיפול הם לא רק העיון השכלי אלא גם הרגש והדמיון. בית מדרש כזה יוכל להסעיר את בית המדרש המסורתי, ולהעניק לו חומרי בעירה לריבוי ממדים של תורה.
רבי נחמן מברסלב הבין את זה, הוא היה ענק רוח שמצא באמנות הסיפור דרך להרחבת כתלי בית המדרש. בעת הזו קורה משהו בתחום הזה. רבי נחמן זוכה היום להתחדשות ולהתעניינות רבה, בוודאי יש הסברים שונים לתופעה הזו. גם אי אפשר להתעלם מצימאון גדול של הדור הזה לאמנות. הסימנים מצביעים על דחף מלמטה, והשתוקקות לחומרי אמנות יהודית-ישראלית מקורית במוזיקה, בתיאטרון, בשירה, בספרות ובקולנוע. היכולת שלנו כציבור דתי-לאומי לתת מענה לצורך הזה מותנית בראש ובראשונה במתן ההכרה לאמנות כאגף של בית המדרש. אחרת הציירים יהיו ועדת קישוט, המוזיקאים יעשו שמח, המשוררים יחרזו חרוזים שנונים, והסופרים ישתעשעו במעשיות. זה דורש חשיבה ובירור מעמיק בכל שדרות החינוך. רק מתוך אלפי הנכנסים לחוג אמנות יצאו הבודדים שיביאו אור חדש.
הלכות אמנות
הרב דוד אברהם ספקטור, רב שכונה בבית-שמש, מחבר שו"ת אמנות
בדורנו יש התעוררות גדולה בארץ ישראל לאמנות יפה, כפי שכבר כתב לפני כמאה שנה, הראי"ה קוק לפרופסור בוריס ש"ץ, מייסד בית המדרש (לימים אקדמיה) לאמנות ועיצוב בצלאל: "ירושלים...דורשת יופי, אמנות, מלאכת מחשבת" (אגרות ראיה אגרת קנ"ח). והסכים עמו פרופסור ש"ץ והשיב לו (מועדי ראיה קפ"ז): "עוסקים אנחנו במלאכת מחשבת, בעבודת האמנות הקדושה מראים אנחנו את יופי עולמו של הקב"ה, את יופי ארץ ישראל."
כיום רבים מקיימים מצוות ישוב הארץ בהידור, "ארץ ישראל יפה", כפי שאמרו חז"ל (ברכות נ"ז) ש"דירה נאה וכלים נאים... מרחיבים דעתו של אדם". והסביר הרב קוק (עין איה שם), שכך "דרך הגידול (של אישיותו) הפרטי שבאדם, לא לבד ע"י השבת דעתו של אדם (ישוב הדעת) כי אם ע"י הרחבת דעתו". בדירה נאה בארץ ישראל מתקיים מה שנאמר בשירת הים (שמות ט"ו): "זה אלי ואנוהו" ולמדו חז"ל (שבת קל"ג): "התנאה לפניו במצוות: עשה לפניו סוכה נאה..." וכל שכן דירת קבע נאה בארץ ישראל.
כשטייל הרב קוק בשנת תרס"א במקום רבנותו השניה, בבויסק, עם תלמידו הרב ד"ר בנימין לוין בטבע מחוץ לעיר, כתב בשבתו על אחת האבנים על יד חורבות החומה את הקדמתו המפורסמת לשיר השירים (נוסח המקורי: "המזרח", תרס"ג, עמ' 352-354, "אלומה" תרצ"ו, עמ' 43-44 עם רקע היסטורי, עי' עולת ראיה ב, עמ' ג-ד): "הספרות, הציור החיטוב (הפיסול) עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית. וכל זמן שחסר עוד שרטוט אחד הנגלה במעמקי הנפש החושבת והמרגשת, שלא יצא אל הפעל, עוד יש חובה על מלאכת המחשבת (עולת ראיה: "על עבודת האמנות") להוציאו". כמובן שהאמנות צריכה להיות כשרה: "על פי הוראת חכמי תורה גאוני ארץ ישראל המפורסמים באומה" (אגרות ראיה שם).
מותר לצייר אדם שלם דו-מימדי (שו"ע יו"ד קמ"א) אבל אין לעשות פסל תלת-מימדי או תבליט אדם שלם (שו"ת חת"ס ח"ו ליקוטים ס' ו') אלא יחסיר משהו ניכר ממנו (שו"ע שם), כגון קצה אוזן או קצה אף, וכן פרופיל מותר (אוזן אחת, עין אחת, ש"ך שם; חכ"א כלל פ"ה). אין לפסל ואפילו לצייר בצורה מלאה שמש, ירח, כוכבים וגלגל המזלות, אבל מותר, אם יחסיר או יסתיר חלק מהם, כגון ע"י ענן (שו"ע שם שלא כמהר"ם מרוטנבורג שמתיר ציור, כמובא בדרכי משה ועי' שו"ת דעת כהן ס' ס"ד שמתיר בדיעבד).
פשוט שהאמנות צריכה להיות צנועה, שלא תגרום להרהור (שו"ת יביע אומר ח"א ס' ז'; שו"ת אז נדברו י"א ס' נא. ועי' שו"ת עזרת כהן ס' קח; אורח משפט ס' כא, ב; אורות המצוות אוצרות הראי"ה ח"ד, עמ' 47).
באמנות ובעיצוב גרפי יכתוב השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקב"ה (רמב"ם יסודי התורה ו') בשינוי (רמ"א יו"ד רעו, י') ולא לשם קדושה (שו"ת משיב דבר ח"ב ס' פ'), כדי לא לבוא ליד איסור מחיקה ובזיון (שו"ע ורמ"א יו"ד רע"ו).
נזכה במהרה לנויו של עולם (זבחים נ"ד) עם הכרובים פניהם איש אל אחיו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








