ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לאחרונה קיבלנו המחשה לגודל הרווח שיש לעם ישראל גם מצדיק חולה ביותר, מדמותו של רבנו הרב מרדכי אליהו זיע"א, שגם בימי חוליו הקשים הביא ישועה לאנשים רבים כל כך, מעל ומעבר למה שאדם מן היישוב מושיע אנשים במשך כל ימי חייו.
על אף ההמחשה הנ"ל, נלענ"ד שעצירה בנקודה זו, עדיין יש בה החמצה של דבר הרבה יותר יסודי, שאותו חשוב להבהיר - עצם קדושת החיים .
כאשר תופסים את החיים כדבר פונקציונלי להשגת חויות הנאה לאדם ולאחרים, באמת קשה מאד לחוש את הערך בחיים עם ייסורים. לפי גישה זו, גם יהיה קשה מאד להסביר למי שחייו מרים ועצובים, מדוע לא יאבד עצמו לדעת.
יתרה מכך, גישה הרואה את החיים ככלי להנאות, הרי היא נותנת גוון בהמי מאד לחיים. גם אם מעדנים את הנאות החיים להנאות אינטלקטואליות, עדיין גוון החיים יהיה בהמי וגס.
גישה זו הרואה בחיים בעיקר כלי להנאות, הינה גישה הלוקה בטעות יסודית. ייתכן שבין היתר, היא נובעת מכך שב"ה אנחנו מוקפים בחיים, התרגלנו אליהם, ולכן יש נטיה לטעות ולתפוס את הצד החיצוני שבהם בלבד - הצד הנהנתני.
לו היה אדם נקלע לאי בודד, לבדו בלא נפש חיה, היה יכול למצוא את עצמו עטוף בכל טוב טרופי, אך כלוא בבדידותו. בדידות כזו, אין לה הגיון נהנתני דוקא, אלא צורך עמוק בפגישה בחיים. והנה יום אחד מגלה הוא מערה
באי, ובתוך המערה הוא רואה זקן, מוטל על מיטתו, כשכל גופו משותק, ל"ע, וזקן זה יכול להזיז את עיניו בלבד.
מיודענו היה שש בזקן זה כמוצא שלל רב - יש עימו עוד נפש חיה!
על דרך זה, רגע של חיים יש לו משמעות עצומה במוחש לחולים רבים השוכבים על ערש דווי, ויש לזה גם ביטוי הלכתי בהיתר לחלל שבת לצורך הארכת חייו של חולה בשעות מספר בלבד, וכן איסור לקרב את מותו של החולה הגוסס, על ידי עצימת עיניו (בלא להיכנס לסוגיה האם חייבים להאריך את חיי החולה בכל מחיר).
התחושה היא שהשפעתה של התרבות המערבית הנהנתנית והרכושנית, גורמת לאנשים לראות בחיים בעיקר כלי לשירות חווית ההנאה של האדם, ולכן, אם החיים אינם נעימים, למשל חייו של אדם מבוגר מאוד וחולה, בעצם לא כל כך ברור שיש להם הצדקה, הרי כפי שהדברים נראים הם גורמים בעיקר סבל. קל להתחבר לתחושה שחיים כאלה בהם נגרם סבל לחולה ולבני משפחתו המטפלים בו מהווים בסה"כ יותר טורח מאשר הנאה. הנכונות "לחמול" על גדולי ישראל, ולשלוח אותם (ח"ו) למנוחה בעולם שכולו טוב, היא רק אמירת הקצה האבסורדית. את נגע ההסתכלות החיצונית על החיים צריך לבער משורשה.
כאשר אברהם אבינו "הקריב לבוא מצרימה", משפיעה עליו מעט 'קליפת מצרים', לתת את ליבו לצדדים החיצוניים, ולראות ששרה היא יפה בצורה יוצאת דופן. אחריו, כאשר יעקב יורד למצרים, הרי הוא מתאר את חייו הקשים ומלאי הייסורים, כ"מעטים ורעים". יעקב נענש על כך, חייו הם מכווני מטרה עליונה, דמות דיוקנו הולכת ונחקקת בכיסא הכבוד, חייו הם בעלי משמעות נצחית, הלחיים כאלו יקרא "רעים"?! גישה זו, מתאימה היא למצרים הנהנתניים, שלאחר כמה דורות יראו בריבוי חיים וילודה, הפוגמים באלגנטיות ובאסטטיות של החיים, דבר מאוס שיש לקוץ מפניו. גישה זו אינה מתאימה ליעקב אבינו.
נראה שאין מתאים מהזמן הזה, היציאה מפרשיות השובבי"ם, להדגיש בירור זה. בפרשיות אלו אנו קוראים על יציאת מצרים, ואיתה יציאה ממצריות אל קבלת התורה ודרכה האמיתית. על כן דוקא בפרשיות אלו, עסוקים אנו בקדושת החיים - קדושה עצמית. החיים הינם מציאות עצמית ותודעתית, שיש להתייחס אליה ואל ממשותה, גם אם חיים אלו ומשמעותם היא בלתי מורגשת ברמת החוויה הגסה במצב כזה או אחר. חיים הם, קדושה יש בהם!
ויה"ר שיהיה לימוד זה לרפואתו השלמה של הרב שלום יוסף בן חיה מושא, בכלל כל חולי עמו ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
