ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
אשתי עוסקת בתספורת ופאנות נשים. יום אחד פנתה להנהלת מכון כושר לנשים בקניון בעירנו והציעה את עצמה כפאנית לבאות המכון. המנהלת המקומית הפנתה אותה לקוסמטיקאית שעובדת בקניון והיא השכירה לה חדר קטן לצרכי הפאנות. לצורך העסק קנתה אשתי ציוד מתאים והתקינה באותו חדר וכן השקיעה בפרסומו לרבים. למחרת פתיחת המספרה הופיע מנהל הקניון ודרש מאשתי לסגור מיידית את המספרה, משום שלטענתו ישנו לקניון הסכם בלעדיות עם סלון פיאות אחר השוכן במבנה כך שאין לאפשר למספרות מתחרות לבוא בגבולם. פנינו למכון הכושר על מנת לדרוש החזר על ההוצאות שנגרמו לנו בענין, והמנהלת טוענת שאין הדיון קשור אליה אלא אל הקוסמטיקאית עמה פעלנו. הקוסמטיקאית טוענת להגנתה שלא ידעה שאין אפשרות להעסיק פאנית נוספת בקניון. האם יש לנו את מי לתבוע, האם יש לנו מה לעשות?
תשובה:
כשאדם בא לפתוח עסק במבנה מסחרי מסויים מוטלת עליו חובת החקירה והבירור שהדבר אפשרי. במקרה שלכם אי-אפשר לחייב את מנהלת המכון והקוסמטיקאית שהשכירו לכם חדר ברשותם, מאחר ואין חובת הבירור מוטלת עליהם.
אפילו אם נאמר שעליהם היה לברר את הנתונים קודם שישכירו לכם ממקומם בקניון, אף אז לא נוכל לחייבם על ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהעניין, מאחר והדבר מוגדר כ'גרמא' בלבד או כ'גרמי' (נזק ישיר) בצירוף שגגה או אונס - אשר אי אפשר לחייב עליהם.
אמנם אם השיפוצים שהשקעתם במקום הועילו לשיפור תנאי המכון, או אם לקוסמטיקאית שהשכירה לכם יש חפץ ותועלת בהם, עליה לשלם לכם כערך השבח שבא לה באמצעותכם.
מקורות וביאורים:
א. דינא דגרמי: עיין שו"ע (חו"מ סי' שפ"ו סע' א', ג') שהביא את השיטות העיקריות בהגדרת 'דינא דגרמי' והפירוט שבהם באיזה חייב ובאיזה פטור.
לדעת הש"ך הלכה כדעת הריצב"א הנזכרת שם, ולדבריו לא קנסו חכמים את המזיק ב'דינא דגרמי' אלא במקום שהזיק במזיד, אך כשהזיק בצורת שגגה או אונס אינו חייב.
במקרה כזה יוכל המזיק לטעון 'קים לי' כדעת הש"ך וייפטר.
ב. במידה והשיפוצים שעשיתם בחדר השביחו אותו ובעקבותיהם שוויו עלה ממה שהיה שווה לפני-כן יש לדונכם כדין 'יורד לשדה חברו'.
בגמרא מסכת בבא מציעא (דף ק"א ע"א) נאמר:
"איתמר, היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות, אמר רב, שמין לו וידו על התחתונה. ושמואל אמר, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה. אמר רב פפא, ולא פליגי; כאן בשדה העשויה ליטע, כאן בשדה שאינה עשויה ליטע".
מדברי הגמ' עולה שבמקרה שירד שלא ברשות מקבל את השיעור הנמוך מבין השבח וההוצאה, ואילו כשירד ברשות מקבל את השיעור הגבוה מביניהם.
הדברים הובאו להלכה בשו"ע (חו"מ סימן שע"ה סעיפים א', ד'):
"היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעה, אם היתה שדה העשויה ליטע, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה, ונוטל מבעל השדה. ואם אינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על התחתונה... היורד לשדה חבירו ברשות, אפילו נטע שדה שאינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על העליונה, שאם היתה ההוצאה יתירה על השבח נוטל ההוצאה; ואם השבח יתירה על ההוצאה, נוטל השבח".
כעת יש להתבונן האם המקרה שלנו מוגדר כ'יורד ברשות' או כ'יורד שלא ברשות':
בשו"ת מהר"א ששון (סימנים קי"ז ורכ"ד) דן באדם שמכר שדה לחברו ובנה בה הלוקח כרצונו, ולאחר זמן נמצא שמקח השדה בטל. לדבריו דינו כ'יורד ברשות' מאחר ועשה את כל מה שהיה מוטל עליו לעשות בתור קונה. [וע"ש מה שנסתפק בביטול מקח האם לדונו כחזרת שומא הנתונה במחלוקת הפוס' בטור סימן קי"ג]. ובנתיבות המשפט (סימן ר"ה סק"ד) הביא סימוכין מפורשין לדברי המהר"א ששון מדברי השו"ע (סי' רל"ב סי"ד) שלוקח נידון כ'יורד ברשות' וכי יש לשלם לו כשיעור הגבוה שבין השבח וההוצאה.
למסקנה השוכרים מוגדרים כ'יורד ברשות בשדה העשויה ליטע', ובמידה והשביחו את החדר המושכר הרי שעל המשכיר לשלם להם את הגבוה שמבין שיעורי השבח והיציאה.
כל הנ"ל לא אמור במקום שבחוזה השכירות נמצא סעיף מפורש שמתייחס למקרים כגון אלה, שאז הולכים לפיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










