ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עינת בת תמר
השו"ע 1 כותב: "אסור לשבת בתוך ד’ אמות של מתפלל, בין מלפניו בין מן הצדדים". והוסיף הרמ"א 2 שגם מאחוריו אסור לשבת בתוך ד’ אמותיו. ואם היושב עוסק בתפילה, אפילו בפרקים המקדימים את התפילה, כגון: אמירת קרבנות וזמירות, מותר לשבת, ויש מי שמתיר גם בעוסק בתורה. ועוד יש מי שאומר, שהיתר זה לשבת ליד מתפלל אם הוא מתפלל או לומד, הוא דוקא מצדדיו, אבל מלפניו אסור לשבת כמלוא עיניו, כלומר בתחום ראייתו.
מהו הטעם לאיסור זה של ישיבה במחיצת המתפלל, ומדוע החילוק (לדעת המחלקים) בין תפילה ללימוד תורה, ובין ישיבה בצדדים לבין הישיבה מלפנים?
טעמי האיסור וההבדל בהלכה
שלושה טעמים מצאנו לאיסור זה: טעם אחד הובא ב"ביאור הלכה" 3 בשם "מאמר מרדכי", מפני שהיושב מבטל את כוונת המתפלל. וכתב, שעל פי זה אם המתפלל עטוף בטלית המכסה את פניו מותר לשבת לידו, כיון שאין תפילתו מופרעת. אמנם, קשה לשיטה זו מדוע אסר הרמ"א לשבת מאחוריו, הרי שם איננו רואה?
טעם אחר נזכר במשנה ברורה 4 , והוא איננו בגלל המתפלל אלא בגלל היושב. על פי טעם זה אדם היושב לפני מתפלל המקבל עליו עול מלכות שמים, והוא נשאר אדיש בלי להתפלל, הרי הוא כמזלזל בעבודת ה'. על כן, אם הוא מתפלל מותר לו לשבת, שהרי גם הוא עוסק בקבלת עול מלכות שמים.
אולם מדוע, לשיטה זו, ישנם המחמירים בלומד תורה שלא ישב? יתכן ויש לחלק בין לומד תורה למתפלל. המתפלל הרי הוא כולו מוסר את חייו ואמונתו לבוראו, שהוא בלבד יכול למלא את משאלותיו, ובזה הוא מתבטל לפניו, מה שאין כן לומד תורה. הוא איננו מבטל את עצמו, אדרבא, הוא מפעיל את כל כשרונותיו ואישיותו כדי להבין בתורה כפי יכולתו, ולא לפי מדרגת התורה מצד נותנה, שזה אין ביכולת הלומד להגיע. יתכן והדעה המקילה בלימוד התורה סוברת, שאמנם לומד התורה משתמש בכוחו, אבל שימוש זה הוא כדי לקבל את רצון הבורא המתגלה דרך התורה, ואם כן הוא מקבל בזה את מלכות ה' ורצונו.
בין שני טעמים אלו, האם האיסור הוא בגלל המתפלל שלא להפריעו או בגלל היושב שלא יחטא בסלקו מעליו את עול מלכות שמים, יהיה הבדל מעשי להלכה. לדעה השניה אם אדם רוצה לעבור ליד המתפלל לרגע מותר לו, כיון שאין בזה זלזול בעול מלכות שמים, שהרי הוא איננו שוהה שם. אבל לדעה הסוברת שהטעם הוא מפני הפרעת המתפלל, אסור לעבור לידו.
ואכן כך פסק השו"ע 5 , שאסור לעבור לפני המתפלל, אבל התיר לעמוד או לעבור בצדו. לכאורה לפי הטעם של זלזול בקבלת עול מלכות שמים היה צריך לאסור לעמוד לידו אפילו מצדו, ומדוע התיר השו"ע? יתכן וכאשר האדם יושב יש בזה זלזול, אבל כאשר הוא עומד, עדיין ניכרת הרצינות והזהירות, ולכן מותר לו לעמוד או לעבור מצדו. מובן שאם הוא עובר או עומד לפניו יאסר הדבר מטעם ההפרעה לכוונת המתפלל.
קדושת המקום
מה יהיה הדין אם המתפלל מתפלל בעצימת עינים או בכיסוי הטלית על פניו? האם מותר לעבור לפניו? לכאורה על פי הטעמים הנזכרים מותר, אמנם הביא ה"ביאור הלכה" 6 טעם שלישי בשם ה"חיי אדם", והוא שהשכינה שורה בסביבת ד’ אמותיו של המתפלל. על כן, אף על פי שאין זה מפריע לו יש איסור לעבור ולעמוד לידו, כי זהו זלזול, כביכול, בשכינה השורה במקום. כאן למדנו דבר חדש, שתפילת האדם מקדשת את סביבתו. כמו כן אנו למדים על גישה חדשה לכוחה של התפילה, לא רק בהשפעתה במרומים, אלא בהשפעה מיידית וממשית בסביבה הקרובה.
על פי טעם זה ראוי להיזהר מאד בזמן תפילה שלא לעבור ליד מתפללים בזמן עמידתם בעמידה. והמתפללים היודעים שהם מאריכים בתפילתם ראוי שיעמדו ליד קיר או עמוד כדי שלא יכשלו אנשים שאינם זהירים, ויהיה בזה חשש איסור "ולפני עור לא תתן מכשול" 7 .
מענין מאד שגם הלכה זו נלמדת בגמרא 8 מחנה הנביאה, שנאמר עליה בספר שמואל כשהתפללה ליד עלי: "אני האשה הניצבת עמכה בזה" 9 . ופירשו, שעלי הכהן הגדול היה עומד בזמן שחנה התפללה, מתוך גודל המעמד של תפילתה והקדושה שסביבה.
ביודענו כמה יקרה התפילה וכמה היא פועלת, וכאשר אנו זוכרים את זכותנו הגדולה שאנו זוכים להתפלל שלוש פעמים ביום, יש להשתדל להקפיד לשמור על קדושת התפילה בזהירות ובכבוד המתפללים. זהירותנו תגדל מתוך זוכרנו את עלי הכהן גדול, שבזמן עבודתו במקדש נזהר מפני פגיעה בתפילת אשה, ולא ישב לידה למרות שלא הכיר את מעלתה הגדולה. מכאן שזהירות בתפילה ובכבודה בכוחה לקרב את קבלתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
