ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משפחת פוגל הי"ד
במערכת הצבאית, במלחמה בין עמים, ההגדרות שונות. אם העם נמצא בסיכון על-ידי עם אחר שמנסה לפגוע בו, אי-אפשר להשתמש בכללים הנהוגים במערכת האזרחית. אי-אפשר לבודד נקודתית את היורה ולשלוח לביתו שוטר עם צו מעצר. אם נתמודד עם האויב בדרך הזו, לא נישאר בחיים. במלחמה מי שיורה ראשון הוא זה ששורד, הוא זה שינצח. חיילים אינם שוטרים אזרחיים. אמנם למערכת צבאית יש בדרך-כלל גם הוראות פתיחה באש אך לא תמיד ניתן ליישמן.
במלחמה, לצערנו אין מנוס מפגיעה לא מכוונת באזרחים, גם אם מכוונים לפגוע בלוחמים בלבד. אמנם אם אפשר להימנע מפגיעה באזרחים ודאי שיש לעשות הכול על-מנת להימנע מלפגוע בהם. אבל במקרים רבים אי-אפשר לבודד בין יורים לאזרחים, במיוחד במקרים שבהם האויב מנצל אוכלוסייה אזרחית כדי לפגוע באזרחים אחרים. לא יתכן שהאוכלוסייה בשדרות תהיה חשופה לירי בלי הבחנה אך ידינו יהיו כבולות בגלל האוכלוסייה האזרחית בעזה. דמם לא אדום מדמנו. אומנם אין לפגוע לכתחילה בילדים ובזקנים הנמצאים בעבר השני. אולם כדי למנוע פגיעה בילדים וזקנים אצלנו צריך לפגוע בחיילי האויב. ואם על-מנת להציל את גן הילדים שלנו, הנמצא בסכנה מוחשית של פגיעה, עלול בטעות להיפגע גם גן-ילדים או בית-ספר שלהם, האשם לפגיעה הוא לא בנו אלא ביורים. חיינו קודמים לחיי האויב. הם פושעי המלחמה ולא אנחנו. הם שוחטים תינוקות בשנתם. הם מתפוצצים במקום הומה נשים וילדים. נשקם טמא, נשקנו טהור!
במצב מלחמה גם פגיעה בתשתיות היא אפשרית, אפילו אם כתוצאה מכך עלול להיגרם סבל לאוכלוסייה האזרחית. אני אישית בוגר המצור שהטיל הלגיון הערבי בפיקוד בריטי "נאור" על ירושלים. לא הייתה אז אפשרות להכניס לירושלים לחם, מים ותרופות. אין יוצא ואין בא! רבבות פגזים נורו על כל בתי העיר ללא הבחנה. אומנם אני מתנגד למצור מסוג זה כמו שהטילו עלינו, אך כשאין ברירה, אפשר להטיל מצור חלקי, גם במחיר פגיעה באזרחים. מקור לכך אנו מוצאים בדברי חז"ל המפרשים לנו כי הסוסים שלקח פרעה כדי לרדוף אחר בני-ישראל עד ים-סוף היו מאותם מצרים יראי ה' ששמעו בקול משה וסוסיהם לא נפגעו במכת הברד. אם אנו היינו במצרים, מבלי לדעת את מה שיארע אחר-כך בקריעת ים-סוף, היינו צריכים לפגוע באותם סוסים שמהווים "תשתיות אזרחיות" שלא ישמשו אחר-כך כדי לרדוף אחרינו ולפגוע בנו, למרות שמדובר באזרחים שלווים ויראי ה'.
השבת בהפטרת פרשת "זכור", נקרא על שאול שאומר לקיני לצאת מתוך עמלקי, כי בשעת מלחמה הוא לא יוכל להבחין בינם לבין העמלקי. משמע שאם לא יישמעו לאזהרתו הם עלולים להיספות עם עמלק. מכאן יש להסיק שלכתחילה ראוי להזהיר בשעת מלחמה את האזרחים להסתלק מאזור הלחימה, אך אם האזרחים לא עשו כן דמם בראשם. אם אין אפשרות להזהיר, כגון שגורם ההפתעה עלול להיפגע, אין בררה אלא לתקוף את חיילי האויב, גם אם בטעות עלולה להיפגע אוכלוסייה אזרחית. כי בכך אנו מצילים את חיינו. אך יש להפעיל שיקול דעת זהיר בכל מקרה ומקרה.
הצילני מדמים...א-להי תשועתי תרנן לשוני צדקתך (תהלים נ"א, ט"ז)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










