ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
על מה צריך מליחה?
חלק ראשון – הפסוק והברייתא
א. הפסוק -
"וכל קרבן מנחתך במלח תמלח,
ולא תשבית מלח ברית אלוקיך מעל מנחתך ,
על כל קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, יג).
ב. הברייתא -
לפי מסקנת הגמרא –
כלל (קרבן – כל דבר הקרב) – פרט (מנחתך) – כלל (קרבנך) – מרבים " כעין הפרט ".
A. מה נחשב כעין הפרט -
במה זה דומה לקומץ - יש שתי אפשרויות:
1 - שמצריכים הקרבה של דבר אחר ( עצים ) (כולל – לבונה, קטורת, אימורים ואיברים. לא כולל - עצים ודם),
2 - שמתירים (כולל דם ובזיכי הלבונה . לא כולל - אימורים, קטורת, עצים ועוד).
ואולי נאמר ששני הדברים כלולים - בשלב הבא -
B. עוד מיעוט - "ולא תשבית... מעל מנחתך" – אפשר רק אחד מהם מהדברים הדומים.
ובוחרים בדמיון של הצורך בעצים.
C. "על כל קרבנך תקריב מלח" - לרבות - שאר דברים המוקרבים -
במנחות - לבונה שעם המנחה – כיוון שבאה איתה בכלי (נחשבים אחד).
לבנוה בפנ"ע, לבונה בבזיכין, מנחות שהן כליל (מנחת כהן, מנחת כהן משיח, מנחת נסכים).
בשאר קרבנות - אימורים (של ק"ק, קק"ל), איברים עולה.
למסקנה – מרבים כל דבר שמוקרב על המזבח, חוץ מדם ועצים .
D. עוד הערות –
1. (בין B ל- C) מה במנחה צריך מלח - "וכל קרבן מנחתך " - למעט - רק מה שמוקרב ( ולא שיריים ).
2. בתוך C - ללבונה שעם המנחה לא צריך ריבוי, כיוון שבאה איתה בכלי (נחשבים אחד).
(רבע תחתון)
חלק ב - ביאור הברייתא
א. קשיים על "כעין הפרט" -
A. גם דם דומה למנחות – שצריך הקרבה של דבר אחר:
אולי "אחרים" = לבונה (אפילו שזה דבר עצמאי),
ואז נאמר – גם דם , שהנסכים באים עמו.
תשובות:
1. נסכים אינם נספחים לדם אלא לאימורים (אכילה ושתייה)
דחייה – נסכים נספחים לדם (כפרה ושמחה).
2. הדם לא דומה למנחות –
בדם – הנסכים לא באים עם הדם, אך במנחות – הלבונה באה עם המנחה.
לעומת זאת – שאר הדברים שריבינו – דומים למנחות, שכולם צריכים עצים באותה מידה .
(א 7-)
B. אולי הדמיון למנחות הוא בצריף שני סוגי הדמיון -
גם "אחרים באים לה" ( ולא דם ועצים) וגם מתירים (ולא קטורת אימורים איברים)= רק בזיכי הלבונה .
דחייה – בברייתא הגמרא אמרה שאולי " או או " (ואז נצריך מלח גם בדם וגם באימורים), והבאנו מיעוט ("מנחתך" השני) שזה רק אחד מהדמיונות.
אם זה היה "גם וגם", אז לא היה צריך את המיעוט הנ"ל.
(א 3-)
C. בחירת סוג הדמיון -
על שלבB בברייתא – למה "מעל מנחתך" ממעט דווקא את "מתירים" (דם), אולי ממעט "אחרים באים לה" (ואז דם כן, אימורים לא).
דחייה – "אחרים" (דברים המוקרבים) דומים יותר למנחה מ"מתירים" (דם) -
פירוט:
"אחרים באין לה" (אימורים ואיברים) דומים לקומץ ב–
1. צריכים את העצים . 2. כולם נשרפים על האש. 3. העבודה מחוץ להיכל (בדם יש גם בפנים). 4. כרת בנותר . 5. כרת בטומאה . 6. חיוב מעילה . בדם אין נותר וטומאה (באכילתו) ומעילה (בהנאה ממנו).
"מתירים" (דם) דומה לקומץ מנחה ב –
1. מתיר. 2. נפסל תמיד בשקיעה (אימורים – רק בבוקר).
(ב 3+)
ב. ההוה אמינא שעצים כלולים (="קרבן") (A) -
מיהו התנא – רבי (לומד מ"והגורלות היפלנו על קרבן העצים").
אך קשה – הרי לפי רבי עצים אכן ממש כמנחה וצריכים מלח .
(לדעתו העצים ממש כמנחה – מלח, הגשה, ורבא מוסיף קמיצה (מח' ראשונים אם השיריים מוקטרים או לכהנים).
תשובות:
1. אכן יש למחוק עצים .
קשה – מה ממעטים מ"מנחה"?
(הרי הכלל-פרט-כלל חייב למעט משהו, ואם הוא רק ממעט דם, יש מיעוט מיותר).
תשובה – נמעט נסכים (יין) שבאים עם הזבח,
דתניא – יין, דם, עצים וקטורת לא טעונים מלח
[ברייתא זו כרי"ש, שורש דמיון למנחה בשלושה דברים – מקבל טומאה (ולא עצים), עולה לאישים (ולא דם ויין), במזבח החיצון (ולא קטורת).
סיכום השיטות
| הדמיון למנחה | עצים | דם | נסכים | קטורת |
רבנן | דומה למנחה בכך שמצריך הקרבת עצים | לא – לא מצריך עצים | לא – לא מצריך עצים (ויש מיעוט נוסף) | (לא) | (כן) – מצריך גחלים |
רבי |
| כן – בדיוק כמו מנחה. |
|
|
|
רי"ש | מקבל טומאה, עולה לאישים, במזבח החיצון
| לא – לא מקבל טומאה | לא – לא עולה לאישים | לא – לא עולה לאישים | לא - אינה במזבח חיצון |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









