ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - אגדתא אודות המנורה
א. כמות הזהב בה השתמש שלמה
רב אמי – שלמה כילה (גמר) את כל ה"זהב סגור".
וכן רב – עשה 10 מנורות, ולכל אחת השתמש ב1000 כיכר זהב (שהוציא מהם כיכר אחד).
קושיות:
1. הרי גם אחרי בניית המקדש היה עשיר ?
תשובה – גמר רק את ה" זהב סגור ".
2. האם צירוף מחסר כל כך הרבה בזהב? (והרי רי"ס בר"י – צירפו את המנורה 80 פעם וירד רק בגודל של מטבע).
תשובה – ככל שמצרפים – כל צירוף מוריד פחות.
ב. אלו כלים ה' הראה למשה?
a. רק את המנורה
ר' שמואל ב"נ – ר' יונתן – את המנורה .
מקור – "על המנורה הטהורה" – שירדו מעשיה ממקום טהור.
(וכן רמוז – "כמראה אשר הראה ה' את משה, כן עשה את המנורה" (במיוחס לרשב"א).
קשה – זה כתוב גם בשולחן?
תשובה – שם אפשר להבין שזה בא ללמד שמקבל טומאה (למרות שזה כלי עץ העשוי לנחת), אך במנורה ברור שמקבל טומאה, ולכן דרש כנ"ל.
עוד מקורות – " וזה מעשה המנורה" -
ר' חייא ב"א – רי"ח – גבריאל, תנא דבי רי"ש – הקב"ה (שמשה התקשה בה וה' הראה לו, (וכן ר"ח (הלבנה), זיהוי שמונת השרצים וי"א מקום השחיטה)).
b. ארון, מנורה ושולחן (רי"ס בר"י בברייתא)
מקור – " וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר".
קשה – נאמר גם לגבי המשכן?
תשובה – שם כתוב " כמשפטו " – רק את הדינים למד ולא ראה ממש.
חלק ב – מזוזות (ותפילין)
א. עיכוב אות אחת + גויל סביב
במשנה – שתי הפרשיות מעכבות, ואפילו אות אחת מעכבת .
פשיטא – (נלמד מ"וכתבתם ").
תשובות :
1. ר"י – רב – שאפילו קוצו של יוד מעכב.
דחייה – עדיין פשיטא.
2. ר"י – רב – אם אין גויל סביבה (אפילו שצורת האות ניכרת).
ב. אות חסרה
A. ניקבה אות ה
ניקב תוכו (רגל שמאלית) – כשר במשהו ,
ניקב רגלו (הימנית) – צריך שיעור יו"ד .
(ב 3+)
B. ניקבה אות ו (למטה)
ר' זירא - כיוון שזה באורך בין ו ל-י, ואין שיעור מדויק לגובה, יבדקו ע"י ילד בינוני.
ג. תגין וקוים נוספים
A. הקדמה (אגדתא) -
משה עולה למרום ורואה את הקב"ה עושה תגים (כתרים), ה' מסביר שר"ע ידרוש אותם, משה מגיע לבית מדרשו ולא מבין וחלשה דעתו אך נרגע כשאומרים הלכה למשה מסיני.
(ב אמצע)
B. רבא – שעטנ"ז ג"צ
באותיות אלו יש שלושה תגים ,
(יש מפרשים בכל הפעמים בהן הן מופיעות, יש מפרשים שיש מסורות על אותיות ספציפיות בתורה, וכאן רבא מדבר על מזוזה שבה מתייגים רק אותיות אלו).
להלכה התיוג לא מעכב.
C. דרשות אגדתא על התגים וצורת האותיות
1. תג בצד שמאל של האות ח – (רב אשי על סופרי רב) - חי ה' ברומו של עולם,
2. האות ה –
a. רב אשי - סופרי רב היו מרחיקים רגל שמאלית של האות ה מהגג – כדלקמן.
b. ר' יהודה הנשיא שאל את רב אמי למה כתוב "כי ב י- ה ה'"? ענה לו כדלקמן:
דרש ר' יהודה בר אילעי – ה' ברא את העולם באותיות י-ה:
י – העולם הבא, שצדיקים בו מועטים (וראשו כפוף – שכפופים זה בפני זה).
ה – העולם הזה ("בהיבראם" – בה"א בראם), שדומה לאכסדרה (פתוח מלמטה – שכל הרוצה לצאת יצא, ויש פתח בצד שמאל למעלה – שיוכלו לחזור בתשובה (אך לא מלמטה – כי לא מסתייעא מילתא אלא צריך סיוע מלמעלה – הבא ליטהר מסייעין לו).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
