ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מש' פוגל הי"ד
הגדולה של סיפור פורים איננה טמונה בכך שהמן ומרעיו נתלו ונהרגו, גם אם זה חשוב כשלעצמו, אלא בכך שהעם היהודי ניצל מהשמדה. הישועה וההצלה של עם ישראל הם המוקד של סיפור פורים. העונש של אויבינו הוא ודאי, גם אם לא תמיד הוא נראה לעין, או מיידי. אך בהסתכלות היסטורית, כל אלה שרדפו אותנו בלי רחמים וניסו להשמיד אותנו נעלמו מעל במת העולם והציוויליזציה. העם היהודי, חבול אך לא נכנע, הוסיף להתקיים ולהיות המנוע לחינוך ולחדשנות ומצפון לאנושות. במובן זה פורים איננו אירוע היסטורי בלבד, סיפור שהתרחש בעבר הרחוק בפרס הרחוקה, אלא גם הסיפור שלנו היום, סיפור שנשאר רלוונטי לחיינו.
המציאות היא שתמיד היה ותמיד יהיה המן - שונא יהודים. גם היום הוא עדיין קיים, ואפילו בשם הפרסי ובשפה הפרסית, ומאיים להשמיד אותנו. חג פורים מלמד אותנו שבסופו של דבר הוא ינחל מפלה, על אף שאין שום ערובה בדבר המחיר שנצטרך לשלם, חס וחלילה, כדי להשיג את המטרה הזאת.
יש שני גיבורים בסיפור פורים. האחת היא, כמובן, המלכה אסתר שהפכה למושיעה של עמה. אסתר היא דוגמה ליהודייה שחשה אחריות לעם היהודי ולעתידו, גם כשזה עולה לה במחיר פגיעה ברווח אישי, או אפילו במעמדה החזק, בכוח השפעתה ואפילו בחייה. היא עושה מעשה של אומץ נואש כאשר היא קמה נגד המן, שזוכה, לכאורה, לאוזן קשבת מצד המלך ולאמונו וגם מייצג את דעת הרוב בממלכה שבה היא שולטת. אין ספק שאי אפשר לראות בהתנהגותה חשיבה על תקינות פוליטית.
יש היום יהודים רבים בעלי השפעה וממון ובעלי מעמד וכוח שלא קמים להגן על אחיהם היהודים ועל המדינה היהודית היחידה בעולם. למען האמת, רבים מהם, תחת מסווה כזה או אחר של כותרות שנשמעות צדקניות, בעצם פועלים נגדנו. הם במובן שונה ממלאים את דרישת חז"ל בפורים להשתכר עד שלא ידעו להבדיל בין המן לבין מרדכי. אסתר היא זאת שמתמודדת עם הקושי ורואה דברים נכוחה, ולא כפי שאחרים, ברוב תמימותם, מבקשים לראותם. מכאן נולד תפקידה ההרואי בסיפור היהודי וזאת הסיבה שהרבה נשים יהודיות נפלאות נקראו על שמה בכל הדורות.
הגיבור האחר הוא מרדכי. מרדכי בעיני הפרסים הוא יהודי מרגיז, יהודי עקשן, תובעני, דוקרני ועם פרנויה יהודית גדולה. הוא מתואר במגילת אסתר בצורה תמציתית ביותר "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". המדרש מלמד אותנו שהיו רבים שלא הסכימו עם התנהגותו של מרדכי. הם חשבו שהעקשנות שלו היא התגרות בגורל ושהוא אחראי, בעקיפין לפחות, לכוונותיו הרצחניות של המן. יש אנשים רבים שסבורים שהאדם שסובל התעללות בו מביא על עצמו את ההתעללות, שהקורבן אחראי, במידה מסוימת או אפילו מלאה, למצבו הבעייתי. האו"ם, האיחוד האירופי, ארגונים לא ממשלתיים רבים, המחרימים והפעילים למיניהם היו בוודאי מוקיעים את מרדכי על התנהגותו. אבל בלי מרדכי, אין אסתר ואין סוף טוב לסיפור פורים.
אנחנו צריכים יהודים עקשנים, גם אם אנחנו חולקים עליהם מבחינה אידיאולוגית, פוליטית וחברתית. אנחנו רואים שאפילו בסוף סיפור פורים, גם כשמרדכי מתגלה כגיבור, לא כל היהודים מרוצים ממנו. הם סבורים שהוא לוקה בחסר מבחינה רוחנית, חינוכית, לימודית. זה גורלם של יהודים גדולים, אין מצב בו כולם תומכים בהם במאה אחוזים. אך ההיסטוריה והעם היהודי הנציחו את העקשנות של מרדכי, שנשאר, יחד עם אסתר, הגיבור של סיפור פורים. אני מתפלל שגם סיפור פורים שלנו יגיע לסיום ברור ולניצחון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
