ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההבנה הזאת שאנחנו מצווים לעשות משהו, שחובה עלינו לציית לספר ההוראות של התורה תמיד ובקפדנות, מגדירה את היהדות בכל הדורות. בעולמנו היום רבים מבקשים "לשפר" את התורה ומנסים לכתוב מדריך חדש ומשתנה תדיר בעזרת מונחים שנשמעים יפה, כמו "רלוונטי", "מתקדם", "אטרקטיבי", "אלטרנטיבי", שבהם הם משתמשים לתאר את טקסי התפילה שלהם, את מצוות התורה ואת ערכי היהדות. קו השבר בחיים היהודיים היום נותר כפי שהיה תמיד: קבלה או דחייה של תפיסת "וציוונו". אבל ההיסטוריה היהודית מלמדת אותנו שכל המשחקים עם המושג הזה אינם שורדים את התמורות שמביא הזמן ואת השינויים המתמידים בכללים של החברה האנושית. רק ספר ההוראות הישן נשאר איתן ומגן עלינו אחרי שכל האחרים נעלמים מהבמה.
רעיון הציווי מעורר בנו התנגדות באופן טבעי. בני האדם הם מרדנים מטבעם ומתנגדים לסמכות שנכפית עליהם. כבר מילדות אנחנו תובעים לעשות הכל בעצמנו, בזמן שאנחנו רוצים ובדרך שאנחנו רוצים. לכן קל לנו להבין למה התכוונו חז"ל כשאמרו על מעמד הר סיני "כפה עליהם הר כגיגית", ההר, כביכול, ריחף עליהם כאיום ונטל לא רצוי במעמד מתן תורה. בני ישראל עמדו להיות מצווים לעשות דברים בדרך מוגדרת מאד, לקבל עליהם להפוך את ערכי התורה לנעלים וחשובים יותר מהרצון, השכל ואורח החיים שלהם. הם גם הוזהרו אז שנטישת התורה ואי היצמדות למדריך ההוראות שלה יבואו עליהם קשיים ואסונות אישיים ולאומיים.
ההר עדיין תלוי מעל ראשינו, ואנחנו עדים למחיר שאנחנו משלמים בכל מיני היבטים של חיינו. שוב אנחנו חוזרים לתפיסת הציווי. הרעיון של "צו", כפי שהוא מוצג בפרשת השבוע, אינו מופנה רק לאהרן ולצאצאיו. זה חלק מהמורשת של היהדות לכל היהודים ולכל מי שרוצה רציפות יהודית במשפחתו ובעם היהודי בכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
