ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שימו לב למבוי הסתום, לכאורה, שיש כיום בעניין מעמדה של העיר ירושלים במשא ומתן הישראלי-ערבי הרדום, אם לא המת. איכשהו "המומחים" המדיניים מאמינים שהפיתרון של שתי מדינות לשני עמים חל אוטומטית גם על העיר - ירושלים מערבית וירושלים מזרחית. יש כאן הנחה שירושלים תחולק באופן אנכי, בשטח באוכלוסייה. הבעיה היחידה היא שמעולם לא היתה חלוקה כזאת בתולדות הערים בעולם שהוכחה כפיתרון יעיל וקבוע. במקרה של ירושלים, כל המעורבים רוצים את ירושלים שעליה הם חולמים ולה הם מקווים, ורק אותה. וכאן נמצא השורש האמיתי של הבעיה.
ביהדות מוצגת חלוקה שונה לגמרי של ירושלים, חלוקה אופקית, בין מעלה ומטה, בין שמים וארץ, בין שני מרחבים דמיוניים, ולא בין שטחים על האדמה. חז"ל לימדו שירושלים של מעלה מרחפת ישירות מעל העיר הארצית. ירושלים של מעלה היא זו שמעוררת את כל הרכושנות ולהט היצרים שאופפים את ירושלים של מטה, ירושלים הארצית. ירושלים של מעלה היא זו שמעניקה לירושלים הארצית את תכונותיה הנצחיות ואת אווירתה המיוחדת. ירושלים של מעלה היא עיר של סובלנות, שלום והרמוניה, עיר משוחררת ממחלוקות מרות וממריבות מתמידות. היא המודל שאליו שואפת ירושלים של מטה השסועה, כתמיד, מחולקת למגזרים ולוקה בקנאות, בהתנהגות קטנונית ובהיעדר חזון. "קומי, ירושלים" מפציר בנו הנביא. אין הוא מתכוון רק לבנייה הגשמית של העיר שנחרבה פעמים רבות במאות שנות קיומה. הוא מתכוון גם להתמודדות עם האתגר של ההידמות לירושלים של מעלה, ירושלים השמימית.
כל זמן שנעסוק רק בירושלים הארצית כאילו זאת ירושלים היחידה שקיימת בשבילנו, רוב הבעיות שלנו לא ייפתרו אחת ולתמיד. רק אלה שרואים את ירושלים של מעלה יצליחו למצוא גם תקווה ומזור לירושלים של מטה. כשאנחנו מנסים להכניס את האווירה שירושלים של מעלה מייצגת לחיי היומיום של ירושלים של מטה ולהתנהגות שלנו, אנחנו מזהים את המציאות של קיומן של שתי ערים, אחת מעלה ואחת מטה, והמשימה שלנו היא לצמצם את ההבדלים בין השתיים. מי שעוסק רק בירושלים אחת, בין אם זו של מעלה ובין אם זו של מטה, בלי לקחת בחשבון את ירושלים האחרת, אינו מועיל לעצמו או לעיר הקדושה הזאת.
החיבור בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה הוא אתגר שנמשך כבר אלפי שנים. שתי המדינות היהודיות הקודמות שירושלים הייתה בירתן נכשלו בסופו של דבר כישלון טרגי במאמץ לחבר בין השתיים. עכשיו אנחנו עושים ניסיון נוסף לחבר ביניהן. הבעיות שהיו בשני הניסיונות הקודמים לחבר בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה קיימות גם היום, כמובן. ירושלים מוקפת אויבים מבחוץ ומלאה בסכסוכים פנימיים. יש בה מגוון רחב של אנשים וקבוצות, שרבים מהם משוכנעים שהם והם בלבד הדבר שהכי טוב לירושלים ולעם היהודי בכלל. לצערנו, אין מצב שבו ייתכן שכולם צודקים באותו הזמן, לכן קצת יותר ענווה וקצת פחות ודאות בוודאי יסייעו מאד לירושלים של מטה.
הגשר בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה נמצא ברגישות שלנו לזולת, הוא נמצא ביכולת להטיל ספק בצדקנות שלנו ובהחלטות שלנו, והוא נמצא באמונה האיתנה שלנו בקב"ה ובעם ישראל. כולנו צריכים לנסות להתהלך על הגשר הזה ולהתאמץ לחיות בירושלים של מטה וגם בירושלים של מעלה גם יחד ולתמיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
