ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
א] החג הראשון מתאפיין בסיפור יציאת מצרים ובליל הסדר שמהלכו הייחודי מתווה לנו את הדרך שעשה עם ישראל בכל הדורות. הסדר הוא סמל לעקשנות של האמונה של העם היהודי, אמונה באלוקינו ובעתידנו, בהיסטוריה שלנו ובאבותינו. הסדר מחזק בתוכנו את אמונת היסוד היהודית שאבות אבותינו לא היו שקרנים ושמסורת הדורות ממצרים ועד ימינו היא אמיתית ושרירה ורלוונטית לכל מקום ולכל זמן. נצחיות המילים שאנחנו אומרים והטקסים שאנחנו עורכים בליל הסדר מחזקת עוד יותר את האמונה הפנימית שלנו ומעניקים לנו תקווה לעתיד למרות כל הסכנות והבעיות שניצבות בפנינו היום. יש לנו אמונה פנימית עזה שהדור הצעיר שיושב היום בשולחן הסדר שלנו יערוך בתורו את שולחן הסדר שלו ובכך יבטיח את הקיום ואת הרציפות של העם היהודי. בעצם הבאת ילדים יהודים לעולם יש הכרזה על האמונה בעתידנו ועל הביטחון בנצחיותו של העם היהודי. הזיכרון החי של אירוע שהתרחש לעמנו לפני 3,323 שנה מחזק את הביטחון ומעמיק את הנחישות שלנו להמשיך ולהצליח ויהיו המכשולים שקמים בפנינו בלי הרף, יהיו אשר יהיו. זאת, יותר מכל דבר אחר, היא המתנה ששולחן הסדר וחג הפסח מעניקים לנו.
ב] ימי חול המועד של פסח מסמלים את היכולת של היהודים ושל התורה להתייחס למעשי החולין של החיים ושל העולם בכבוד מיוחד ולמלא אותם קדושה. אני זוכר שאחת מבנותיי עבדה פעם כחשבת בחברת ביטוח אמריקנית גדולה. החברה הרשתה לה, ברוב חסדה, להיעדר מהעבודה בחגים היהודיים. אך היא מעולם לא הצליחה להסביר להם לשביעות רצונם למה בחול המועד היא יכולה לבוא למשרד ולעשות מה שצריך להתבצע באותו היום. העולם מבין שיכולים להיות ימים קדושים וימים שאינם קדושים. אולם הוא מתקשה להבין איך יום יכול להיות קדוש ובו בזמן לא לגמרי קדוש. מחג הפסח אנו למדים שאנחנו צריכים לקדש את החול, את הפעילויות השגרתיות של חיי היומיום. הנסיעות והטיולים, הארוחות והביקורים בימי חול המועד שונים בטיבם ובאווירתם מאלה שמהם אנחנו נהנים בימים אחרים בשנה. העובדה שאנחנו עדיין אוכלים מצות במקרים האלה רק מדגישה את הייחוד של ימי חול המועד. היא מזכירה לנו את הסיבה ליציאת מצרים ואת תכלית החירות שלנו - להיות עם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש.
ג] היום האחרון של פסח מציין את הגאולה הניסית מצבאו של פרעה בים סוף. הפעמים שבהם עם ישראל היה על סף הכחדה, לכאורה, לאורך ההיסטוריה הארוכה שלנו, הם רבים מספור. סבלנו השמדה חלקית ואבדות כבדות, אך מעולם לא תבוסה או חורבן מלא. מפרעה, עמלק, הפלשתים, האשורים, הבבלים, היוונים, הרומאים, הביזנטים, הנוצרים, המוסלמים, הגרמנים, הסובייטים, הערבים ועד כמה ארגונים לא ממשלתיים בימינו, היו רבים שניסו להשמיד את העם היהודי. העולם נוטר לנו טינה על השונות שלנו, וכאשר אנחנו מתבוללים, שונאים אותנו אף יותר. עם זאת, בכל פעם שנראה שמסך ההיסטוריה עומד לרדת עלינו לתמיד, קורה משהו בלתי צפוי, והעם היהודי מתאושש, ניצל ומתחדש.
הדרמה של ההצלה של בני ישראל בים סוף חוזרת על עצמה בצורות שונות לאורך ההיסטוריה של האנושות פעם אחר פעם. רבים אמנם מעלים תהיות בעניין תופעה חריגה ומוזרה זו, אך טרם נמצאה לה תשובה הגיונית ורציונאלית באמת.
הקב"ה קרע לנו ימים רבים בשלושת אלפי שנות קיומנו. חג הפסח מזכיר לנו את האקסיומה ההיסטורית הבלתי מוסברת הזאת. איכשהו די בעצם ידיעת העובדה הזאת כדי שנהיה מסוגלים להמשיך לבנות ולהצליח, ולא משנה מה אויבינו אומרים או עושים. חג הפסח מזכיר לנו את אמיתות הפסוק "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
