ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת בת-חן
הנזק שנגרם לישראל בדעת ההקהל בדוח המקורי של גולדסטון בלתי ניתן לתקנה כמעט. אפילו כשחזר בו, לא הציע השופט גולדסטון שום התנצלות על הדוח השגוי ועל המסקנות המרושעות שלו בעניין "פשעי המלחמה" של ישראל והוא אף מוסיף לרמוז שאי שיתוף הפעולה של ישראל עם הוועדה אחראי במידה רבה לדוח השגוי של הוועדה. גולדסטון עצמו מודה שהיתה זאת תמימות מחרידה לחשוב שהחמאס ינהל חקירות כלשהן או יתחרט על חלק ממעשיו, או על ירי ללא אבחנה של טילים לעבר מטרות אזרחיות בישראל. על אף שהוא רומז לזה, תהיה זאת תמימות גדולה מצד ישראל להאמין שתזכה לשימוע הוגן ונטול דעות קדומות בוועדה של האו"ם שמוטה כל כך נגד ישראל.
כל התהליך המזוהם היה רק עוד תרגיל בדה-לגיטימציה של ישראל על ידי העולם המוסלמי והאירופי, תהליך שהחל בוועידת דרבן הידועה לשמצה ונמשך מאז ברחבי העולם כולו.
לאחר שכל זה נאמר, יש מידה של אצילות נפש בהודאה של גולדסטון. שמעון פרס מעולם לא הודה שהסכמי אוסלו היו טעות. ציפי לבני או אהוד אולמרט מעולם לא הודו שתמיכתם בהרס גוש קטיף הייתה משגה חמור. אהוד ברק מעולם לא התייחס לנטישה המבישה של לבנון שהובילה למלחמות ולעליית החיזבאללה. בארצנו, כל המנהיגים - הדתיים, הפוליטיים, החברתיים והחינוכיים - אינם טועים לעולם. אין אחריות אישית על תקלות בשיקול דעת או שגיאות במדיניות. רק התנהגות פלילית של המנהיגים מביאה בסופו של דבר למפלתם, אך אפילו אז אין כמעט הודאה באשמה או התנצלות בפני הציבור שסבל. כולם חפים מפשע גם כשהוכחה אשמתם.
הצורך להודות באשמה ולהכיר בחטאים שבמעשה ובאי-מעשה הם עיקר גדול ביהדות. התורה מלמדת אותנו שאין אדם, גדול ככל שיהיה, שאינו חוטא. המסורת היהודית גורסת שההבדל העיקרי בין שאול לדוד היה טמון בחוסר יכולתו של שאול להכיר בטעותו במלחמה נגד עמלק, כשדוד, לעומתו, הודה בפומבי בשגיאותיו. היהדות מכירה בכך שאנשים בתפקידי מנהיגות טועים. זה טבע האדם. אך היא תמיד דורשת אחריות וחרטה מאותם מנהיגים. לפיכך דווקא ההצהרה השנייה הזאת של ריצ'רד גולדסטון, הודאתו בטעותו, צריכה לשמש כתוכחה לחברה שלנו ולמנהיגיה.
שלמה המלך אומר במשלי "מודה ועוזב ירוחם". בלי הודאה אישית בחטא או בטעות, לא יכולה להיות סליחה או מחילה. הכהן הגדול של עם ישראל היה צריך להתוודות על חטאיו האישיים ביום הכיפורים לפני שיכול היה לבקש משמים מחילה למען עם ישראל. בכל הספרות הרבנית אנחנו רואים נכונות של אנשים דגולים להכיר בכך שהם התעלמו ממשהו, ששגו בשיקול דעתם או טעו בחשיבתם בפסיקה קודמת. אנחנו רואים מקרים רבים בשו"ת הרבניים שבהם תשובה מאוחרת יותר באותו נושא מכילה הודאה בכך שהתשובה הראשונה הייתה שגויה ושלא צריך להישמע לה עוד. כל סופר יאמר לכם שאלמלא התעקשות העורך של יצירתו, שום מילה יקרה מהיצירה המקורית שלו לא היתה משתנה או מתוקנת. קשה למחוק. קשה אף יותר להודות בפני עצמך, וקל וחומר בפומבי, שטעית.
השופט גולדסטון אולי הציל את שמו מגינוי נצחי בהיסטוריה היהודית בהצהרה שבה חזר בו מדבריו הקודמים על מעשי ישראל נגד החמאס בעזה. אין זה מתפקידי להכריע מה בדיוק הוא צריך לעשות עכשיו כדי לבטל את השפעות הדוח המקורי שלו, אך אני סבור שראוי לשבח אותו על ההצהרה החדשה שהצהיר בפומבי ועל כך שהכיר בכך שהוא זה שטעה. הלוואי שעוד אנשים ילכו בעקבותיו בעניין זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
