ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אך בכל זאת יש מקורות הן בנביא והן במדרשים המתייחסים לחנוכה. ההתייחסות שם איננה למה שאנו קוראים חנוכה כמועד, אלא כתאריך, ובכל זאת נראה שיש קשר בין המועד לבין הזמן בו חל.
חנוכה וביכורים
חנוכה נזכר במדרש 1 ביחס לקין והבל: "ויהי מקץ ימים ר"א ורבי יהושע ר"א אמר בתשרי נברא העולם רבי יהושע אמר בניסן נברא העולם מאן דאמר בתשרי נברא העולם עשה הבל קיים מן החג ועד החנוכה מ"ד בניסן נברא העולם עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת בין לדברי אלו בין לדברי אלו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום". צריך להבין מה מקור המדרש לחבר את רצח הבל לחנוכה, ומה התוכן הפנימי של חיבור זה?
ונראה לומר כך: גם קין וגם הבל הביאו קרבנות, קרבנו של קין היה מפרי האדמה, ואפשר לומר שזה היה ביכורים, וישנה הלכה ידועה במשנה 2 שאפשר להביא ביכורים עד חנוכה: "מעצרת ועד החג מביא וקורא, מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא". לכן אמר ר"א שהבל נהרג עד חנוכה, כי הזמן האחרון שאפשר להביא את קרבנו של קין. לר"י שאמר עד עצרת קצת קשה, כי אז רק מתחילים להביא ביכורים.
בכל אופן בחנוכה נפסקת התבואה בשדה, אין מה לאסוף, ולכן אז מפסיקים להביא ביכורים. ולא רק ביכורים מפסיקים להביא, אלא כל עבודת האדם בשדה נפסקת. עד חנוכה האדם חורש, זורע ומטפל בכל ענייני הגידול של השנה הבאה, ומחנוכה ואילך מצפה לגשמים. לבד מטיפולים מיוחדים החקלאי נשאר כביכול "מובטל". א"כ מה יעשה עד זמן הקציר? בשדה- תמה העבודה לעת עתה, בחוץ- גשום, האדם יושב בבית מושבת. אלא ודאי שבזמן שכזה כל יהודי מחויב להתעלות במצבו הרוחני. כשם שבשבת ובשביעית אדם מקדיש את זמנו לרוחניות כך גם בזמן זה של החורף שאדם מתכנס לביתו צריך להתרומם. התורה אוסרת על האדם כל מלאכה בשבת, לצורך מה? להתבטל? אלא ודאי שיש תוכן רוחני עצמי בזמן אותו אפשר להשיג ואליו חייב כל האדם לשאוף.
הזמן של חנוכה בלוח השנה, בטבע, הוא נקודת המעבר מן החוץ אל הפנים, מההתעסקות בגשם אל העיסוק ברוח.
העדפת הרוחניות
עיסוק יתר בגשמיות הוא אינו דבר חדש, הנביא חגי מקבל נבואות בערב חנוכה 3 , וכפי שראינו זהו זמן שכבר אין יותר מה לעשות בשדה, התבואה כבר נאספה והעבודה לקראת החורף הסתיימה. הנביא קובל על כך שהעם מפנה את כל מרצו אל הרווחה כלכלית, הגשמיות ואינו בונה את המקדש.
הנביא מוכיח את עמ"י על רשלנות בבניין המקדש, על זניחת הקודש והמצב הרוחני. כל דאגת העם נתונה לתבואה בשדות, וצועק הנביא שהיא גופא, כיון שהקדש נזנח יש מצב כלכלי קשה ואין שום הצלחה גשמית: 4 "... כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת לֵאמֹר הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת בֹּא עֶת בֵּית ד' לְהִבָּנוֹת: וַיְהִי דְּבַר ד' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר: הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב: וְעַתָּה כֹּה אָמַר יד' צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם: זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב: כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם... יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ: עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ: וָאֶקְרָא חֹרֶב עַל הָאָרֶץ וְעַל הֶהָרִים וְעַל הַדָּגָן וְעַל הַתִּירוֹשׁ וְעַל הַיִּצְהָר וְעַל אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאֲדָמָה וְעַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל יְגִיעַ כַּפָּיִם". :
בעקבות התוכחה היתה בעם התעוררות לבנות את ביהמ"ק, ובזכות זו אומר ה' שתהיה ברכה בשדות.
" בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר ד' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר... וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם הַזֶּה וְכֵן הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם ד' וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא: וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן בְּהֵיכַל ד': מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים: הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּבַבָּרָד אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְאֵין אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם יְדֹוָד:
שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל יְדֹוָד שִׂימוּ לְבַבְכֶם:
הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ:
מהרגע שהעם התחיל לבנות את המקדש, לחזור אל הקודש יש הבטחה אלוקית גם לברכה הגשמית. וכאמור הנביא מקבל נבואה זו ערב חנוכה, ולא בכדי. רבש"ע אומר זו נקודת ההתכנסות אל הקודש, מכאל ואילך תחזירו את העיקר אל מקומו .
ישנה טעות נפוצה, ביחס לסדרי העדיפות בחיים.אנשים משקיעים את כל זמנם בלחשוב איך להרוויח ולהצליח בגשמיות, ועיקר עיסוקם הוא בעניין זה, מתוך מחשבה שרק כך יצליחו. טעות זו איננה של הדור האחרון בלבד אלא בעיה של כל הדורות. אלו הם דברי הנביא לעם. אתם עסוקים רק בלחשוב איך להצליח מבחינה גשמית. עוסקים בגשמיות כדי להצליח בגשמיות וזונחים את בית ה', את הקודש את הרוחניות. הנביא קורא לעם להבין שהברכה אינה תלויה רק בהשתדלות המעשית, אלא גם ברמה הרוחנית של העם, בקישור אל ה' והמקדש 5 . גם בזמן שהוא סוף עונת הזריעה ונראה שאין עוד תקוה, אפשר שתהיה ברכה אם רק יעסקו בבניין הרוחניות.
חנוכה- זמן המסוגל לתורה
בחנוכה מפסיקים להסתובב בשדה משום שאין תבואה, וזה הזמן הנכון להתכנס ללמוד תורה, אין בחורף מה לעשות בחוץ- זה הזמן להגיע לנקודה רוחנית. הרב גולדוויכט אומר על הגמ' 6 : "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ" "עד שתכלה רגל מן השוק"- שוק זה מקום גשמי, הרגל היא הכי נמוכה וזה הזמן שבו יש את האור הכי נמוך- תפקיד חנוכה הוא שהתורה תאיר ותשפיע ותכלה רגל מן השוק. אנו חיים בחומר וצריך להתאמץ עד כמה שאפשר לחיות חיי רוח בחומר.
התיקון של יון
הרבה מפרשים את המאבק עם יון כמאבק עם גסות נוראה ואלילות, וזה נכון במדה מסוימת. היה מקום למפגש עם יון- "יפת אלוקים ליפת" 7 , אבל נקודת מפגש זו נאבדה, לעת עתה. יון במקוריותה היא עליונה, הולכת בצמוד עם שם, אך בכפיפות אליו "וישכון באהלי שם". הישגיה היו לא רק במובן המעשי של ארכיטקטורה, מדעים וכדומה, יון השיגה הרבה גם במובן הרוחני מבחינת מידות ואמונה. ודאי שאינם מדרגת ישראל ורחוקים האמונה הנכונה והטהורה, אך מתוך העולם הם הגיעו למקום הקרוב ביותר אל עמ"י. על יון אומר הזוהר הקדוש 8 "קריבין לאורחי דמהימנותא". לא סתם חז"ל התירו לכתוב את התורה ביונית 9 , ולא סתם הרמב"ם קיבל הרבה מאריסטו. עיקר המאבק היה עם המתיוונים, היהודים ובעיקר הנכרים. אנטיוכוס היה מלך סוריה, לא "יווני" טהור, ולכן עוד יותר הרחיק את המפגש הנכון בין עמ"י ליוון. הבעיה היא בגסות החיצונית שפשטה בעקבות יוון. ההלניסטים לקחו מיוון צדדים חיצונים והקצינו אותם, משכו צדדים אלו עוד יותר לצד המוחצן והגס. המתיוונים פתחו בגימנסאות, תחרויות וכו', דבר זה הביא למשבר גדול בעם וגרם להתיוונות. עם חיצונית וגסות זו עמ"י נאלץ להתמודד. רבש"ע השגיח ושמר על עמ"י שבמאבק זה הם יצאו מנצחים. גם במפגש עם יון יש לדעת היכן לשים את הדגש, לדעת להתרכז ב"תוך" ולזרוק את הקליפה. לתת לעיקר את מקומו , לתת לרוחניות את מקומה כראשונה מפני הגשמיות. כשם שאנו צריכים בחיינו להתרכז בקודש, כך במפגש עם אומות העולם ובמיוחד יון, בבחינת " חכמה בגוים תאמין" יש להתמקד בצדדים העליונים של הגויים ולא להגרר אחר הצדדים השפלים.
תפקיד חנוכה הוא הוא להתכנס בתורה, ברוחניות ובקודש. זה הזמן המתאים אפילו מבחינה טבעית. כשניצחו החשמונאים במלחמה, הדבר הראשון שעשו הוא להאיר את המקדש. לא התעסקו בתיקון המצב הגשמי, קודם לכל הוא הדבקות ברבש"ע ע"י התורה והמקדש.
תפקידנו הוא להאיר את החושך בעולם, להאיר את כוחותינו הרוחניים, להגדיל תורה ויראת שמים, מידות ומוסר. תפקיד גדול זה מוטל עלינו כעם ולא רק כפרטים, עם ה' שכל עניינו הוא להאיר את בעולם.
^ 1.בראשית רבה פרשה כב אות ד
^ 2.ביכורים פ"א מ"ו
^ 3.חגי ב י-כג
^ 4. שם פרק א
^ 5.עניין זה מפורש גם בפרשת "והיה אם שמוע".
^ 6.שבת כא:
^ 7.בראשית ט כז
^ 8.זוהר ח"ב דף רלז/א "אשר אין בה מום, דא מלכות יון דאינון קריבין לארחי מהימנותא"
^ 9.מסכת סופרים פרק טו הלכה א.
הרב נחשון רבינשטיין
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמרים נוספים התמסרותו הגדולה של הרב אריה קורן לתורה
מתוך אזכרת ה- 30 לרב אריה קורן ביישוב בית אל, התשע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
