ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יצאתי מביתי לתפילת מנחה בבית הכנסת [מנחה קטנה - 20 דקות לפני השקיעה]. בדרך הבחנתי ברכב חונה, שנהגו שכח לכבות את האורות. בירור זהותו של הנהג, כרוך בכניסה לבניין או לבניינים הסמוכים לרכב, ויגרום לכך שאאחר לתפילה ואאלץ להתפלל ביחידות [אין מנין נוסף], האם עלי להתעלם וללכת לבית הכנסת ובזה יגרם נזק כספי לבעל הרכב [או הפסד של מצבר או צורך להניע עם כבלים]?
תשובה:
אם יגמר המצבר אין זה מוגדר כנזק כספי, שהרי ניתן להניע מחדש על ידי כבלים והמצבר יטען מחדש תוך כדי נסיעה (ע"י האלטרנטור), לכן לכל היותר יש כאן גמילות חסד שהיא למנוע טירחה ובזבוז זמן של בעל הרכב. אמנם עוסק במצוה פטור ממצוה אחרת, אך רק בדבר שמוגדר כמצוה, כגון: השבת אבידה, אך כאמור כאן אין הפסד ממוני ואין זה בגדר השבת אבידה. גם אין כאן משום מצות "הקם תקים עמו" שהרי אינו תקוע באמצע הדרך.
לכן נראה, שעליך להמשיך לתפילה במניין, ורק אחר כך לחזור למקום ואם זה עדיין רלבנטי לחפש את בעל הרכב.
בעניין גדר העוסק במצוה פטור מן המצוה ישנם עוד פרטים רבים, אך במסגרת תשובה זו אין המקום להאריך בהם.
מקורות:
דין עוסק במצוה פטור מן המצוה מקורו בגמ' בסוכה (כ"ה ע"א), ולגבי אבידה עיין בגמ' בבב"ק (נ"ו ע"ב) שלרב יוסף שומר אבידה הוא ש"ש כיון שבשעה שעוסק בניעור האבידה נפטר ממצות צדקה ואינו חייב לתת לעני פרוטה באותו הזמן. לכן, לכאורה היה מקום לומר שאם עוסק במצות השבת אבידה פטור ממצות התפילה, אולם כאמור אין כאן השבת אבידה או דבר אחר המוגדר כמצוה לעניין זה.
יותר מכך, בהשקפה נוספת נראה שהמצוה שבה עוסק השואל היא מצות התפילה, שהרי נחשב עוסק במצוה לאו דווקא בשעה שעושה המצוה אלא אף ההולך לדבר מצוה נחשב כעוסק במצוה ממש ונפטר ממצוה אחרת באותו הזמן, כמבואר בשו"ע בהל' סוכה (או"ח תר"מ, ז'): "שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה, בין ביום ובין בלילה". ועיין בשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' רע"ה) שכתב "נראה פשוט מכל הפוסקים דגם בהליכתן מקרי עוסק במצוה". לכן, יש לפטור את ההולך להתפלל ממצוה אחרת המזדמנת בדרכו.
אמנם בשו"ת יביע אומר (ח"ד יו"ד סי' י"ט) מביא בשם שו"ת שם אריה (חיו"ד סי' ס"ד) שהעוסק במצוה פטור מן המצוה היינו כששניהם מצות שבין אדם למקום, אבל העוסק במצוה שבין אדם למקום ובאה לידו מצוה שבין אדם לחבירו אינו נפטר מהמצוה שבאה לידו. ולפי זה היה מקום לומר שתידחה מצות התפילה שהיא מצוה שבין אדם למקום מפני מצות גמילות החסד. אולם הגר"ע יוסף מכריע לבסוף שאין לחלק בזה בין מצות שבין אדם לחבירו למצות שבין אדם למקום. וכל שכן כפי הנאמר לעיל שאין כאן מצוה מוגדרת לעניין זה שמצוה אחרת תידחה מפניה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









