ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יצאתי מביתי לתפילת מנחה בבית הכנסת [מנחה קטנה - 20 דקות לפני השקיעה]. בדרך הבחנתי ברכב חונה, שנהגו שכח לכבות את האורות. בירור זהותו של הנהג, כרוך בכניסה לבניין או לבניינים הסמוכים לרכב, ויגרום לכך שאאחר לתפילה ואאלץ להתפלל ביחידות [אין מנין נוסף], האם עלי להתעלם וללכת לבית הכנסת ובזה יגרם נזק כספי לבעל הרכב [או הפסד של מצבר או צורך להניע עם כבלים]?
תשובה:
אם יגמר המצבר אין זה מוגדר כנזק כספי, שהרי ניתן להניע מחדש על ידי כבלים והמצבר יטען מחדש תוך כדי נסיעה (ע"י האלטרנטור), לכן לכל היותר יש כאן גמילות חסד שהיא למנוע טירחה ובזבוז זמן של בעל הרכב. אמנם עוסק במצוה פטור ממצוה אחרת, אך רק בדבר שמוגדר כמצוה, כגון: השבת אבידה, אך כאמור כאן אין הפסד ממוני ואין זה בגדר השבת אבידה. גם אין כאן משום מצות "הקם תקים עמו" שהרי אינו תקוע באמצע הדרך.
לכן נראה, שעליך להמשיך לתפילה במניין, ורק אחר כך לחזור למקום ואם זה עדיין רלבנטי לחפש את בעל הרכב.
בעניין גדר העוסק במצוה פטור מן המצוה ישנם עוד פרטים רבים, אך במסגרת תשובה זו אין המקום להאריך בהם.
מקורות:
דין עוסק במצוה פטור מן המצוה מקורו בגמ' בסוכה (כ"ה ע"א), ולגבי אבידה עיין בגמ' בבב"ק (נ"ו ע"ב) שלרב יוסף שומר אבידה הוא ש"ש כיון שבשעה שעוסק בניעור האבידה נפטר ממצות צדקה ואינו חייב לתת לעני פרוטה באותו הזמן. לכן, לכאורה היה מקום לומר שאם עוסק במצות השבת אבידה פטור ממצות התפילה, אולם כאמור אין כאן השבת אבידה או דבר אחר המוגדר כמצוה לעניין זה.
יותר מכך, בהשקפה נוספת נראה שהמצוה שבה עוסק השואל היא מצות התפילה, שהרי נחשב עוסק במצוה לאו דווקא בשעה שעושה המצוה אלא אף ההולך לדבר מצוה נחשב כעוסק במצוה ממש ונפטר ממצוה אחרת באותו הזמן, כמבואר בשו"ע בהל' סוכה (או"ח תר"מ, ז'): "שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה, בין ביום ובין בלילה". ועיין בשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' רע"ה) שכתב "נראה פשוט מכל הפוסקים דגם בהליכתן מקרי עוסק במצוה". לכן, יש לפטור את ההולך להתפלל ממצוה אחרת המזדמנת בדרכו.
אמנם בשו"ת יביע אומר (ח"ד יו"ד סי' י"ט) מביא בשם שו"ת שם אריה (חיו"ד סי' ס"ד) שהעוסק במצוה פטור מן המצוה היינו כששניהם מצות שבין אדם למקום, אבל העוסק במצוה שבין אדם למקום ובאה לידו מצוה שבין אדם לחבירו אינו נפטר מהמצוה שבאה לידו. ולפי זה היה מקום לומר שתידחה מצות התפילה שהיא מצוה שבין אדם למקום מפני מצות גמילות החסד. אולם הגר"ע יוסף מכריע לבסוף שאין לחלק בזה בין מצות שבין אדם לחבירו למצות שבין אדם למקום. וכל שכן כפי הנאמר לעיל שאין כאן מצוה מוגדרת לעניין זה שמצוה אחרת תידחה מפניה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
